Page 13 - etmol 42
P. 13
העליונים .והיה אם גם ידו של הגבוה לא הגיעה אל הפרי, ״סנדוק!״ .אני מניח לו ,ורץ כל עוד רוחי בי אל בית־
היה כופף את הענף בעזרת חברו הנמוך ,ובעוד הנמוך האריזה לפני שמרימ״התיבות יקדים אותי ,ויגיש את התיכה
מחזיק בו ,״מנקה״ היה הגבוה את כל התפוזים הנותרים .כל
זאת מדובר בעץ בעל גובה בינוני ,אבל כאשר נזדמן עץ המנויירת לאורז.
גבוה יותר ,היו הנמוך והגבוה מתחלפים בתפקידיהם .הגבוה
היה קוטף את הפרי התחתון ,ואילו הנמוך -שהיה בדרך כשהתקרבה שעת הצהרים ,נתן האורז אות ,והכל -
כלל דק״בשר וזריז -מטפס על העץ וממרומיו מגיש את כאיש אחד -קמו מעבודתם ,ונפנו לחלץ את עצמותיהם.
״שר המשקים״ הביא את המטפחות האדומות עם האוכל ועם
התפוזים אל הסל שהיה מורם אליו ,על״ידי הסבל. קומקום־המים )ליבריק( .כולם התיישבו במעגל סביב ״שר
בגילגול זה של העבודה ,בו נעשו הבוררים קוטפים,
נעשו העוטפים -מגישים .הם היו מגישים את הסלים המשקים״ אוכליםיאת ארוחתם בצוותא.
לקוטפים ,ואחד מהם היה ממונה על ריכוז כל הסלים גם אני רחצתי את ידי ,והתחלתי אוכל את ארוחתי,
המלאים -במקום אחד .שם היו מטעינים את הסלים על גבי כשאני עורך לי מקום משלי תחת אחד העצים .לא עברו
הסבלים ,ואלה היו סוחבים אותם אל בית־האריזה .עוטף עשר דקות ואני עדיין באמצע האוכל ,כאשר נשמעה שוב
אחר מונה כמשגיח על קבוצת הסבלים ,והוא היה מלווה הצעקה :״סנדוק!״ רצתי לבית״האריזה ומצאתי את כל
אותנו אל בית״האריזה ובחזרה. הפועלים יושבים כבר במקומם וממשיכים בעבודה.
גם המבררים היו לוקחים חלק בעבודה .הם השגיחו על שעה וחצי אחר״כך סיימנו את כל כמות הפרי שהיתה
הקוטפים שלא יתבטלו ,ושלא יפילו עוקצים חתוכים לתוך מיועדת לאריזה ליום זה ,ועוד חמש שעות של עבודה נותרו
לפנינו.
עתה ירד המברר הראשי אל הפרדס לראות אם יבש הפרי
הסלים המתמלאים פרי ,שאם לא כן עלול היה הפרי להיפצע הגמלים מובילים את הפרי לנמל
ולהיפסל לאריזה .מובן שבכל הפעילות הזאת לא לקח האורז
מן הטל ואם תוכל הקבוצה להתחיל בקטיף .כן צריך היה
חלק. להחליט איזה סוג של תפוז ייבחר לקטיפה היום ,גדול או
עם שקיעת החמה ,בשעה 12לפי השעון הערבי ,נפסקה קטן .לכשחזר המברר מן הפרדס ,הוא הודיע שיש לחכות
העבודה ,וכל קוטף לקח עימו את סלו -ריק או מלא - עוד כרבע שעה ,הואיל ונשארו טיפות של טל על צידו
והחזירו אל בית־האריזה .שאר הסלים הוחזרו על״ידי קבו* הצפוני של העץ )צד המוצל תמיד בחורף( ,וכן על הפרי
צת הסבלים .אבל סבלים אלה לא שוחררו מן העבודה ,כל המוסתר בפנים .כל הקבוצה הלכה בעקבות המברר אל
עוד לא נספרו הסלים -חמישים במספר -ונמצא כי אף המקום המיועד ,שם התיישבו הכל תחתיהם מחכים לאות
אחד מהם לא חסר. מפי האורז.
אלא שגם עכשו עדיין לא ניתן האות ללכת הביתה .קודם עלי הטילו עכשיו למלא תפקיד של סבל ,יחד עם כל
כל היה צריך לצפות במזג־האוויר .אם לא נראו כל סימנים סבלי״הפרי הערביים ,ועד שהקבוצה ישבה והמתינה,
לגשם ,היה על הפועלים לכסות במחצלות את התיבות פרקנו אנו הסבלים את כל חמישים הסלים הריקים
הארוזות שנשארו בחוץ -מחסה מפני הטל .אבל אם שנמצאו במחסן־הפרדס ,והבאנום לקוטפים .גם סלים אלה
האוויר היה גשום ,חובה היה על כל הפועלים -מקטן ועד היו מרופדים בפנים .כעבור זמן״מה הופיע האורז עם המברר
גדול )פרט לאורז ולמברר הראשי ,כמובן( -לתת כתף הראשי .הוא הרעים בקולו את הפקודה ״להתחיל״ ,והכל
ולהעביר את כל התיבות הארוזות -אל המחסן .לאחר כל
זאת עוד התייצבנו בתור ארוך לפני המברר הראשי ,כשהוא פתחו בקטיף.
רושם את שעות עבודתנו; ולאחר כל זאת ,עוד היה עלינו
לשאת את כל המטען שהבאנו בבוקר לפרדס )כרים ,מחצ אורזים נמוכים וגבוהים
לות ,סלים ,וכד( ,ולהחזירם ל״אודה״ שבמושבה. העבודה אורגנה כך שבכל שורה עבדו שני קוטפים
שעה אחרי שקיעת״החמה הגעתי הביתה מיום עבודתי וארבעה סבלים .הקוטפים ,נבחרו כך שאחד יהיה גבה״קומה
הראשון .ביום זה נקשר גורלי עם גורל האריזה העברית והשני״נמוך .בצורה זו יכלו שני קוטפים לעבוד בעת ובעונה
אחת מסביב לעץ ,כאשר הנמוך קוטף את התפוזים שבחלקו
בארץ. התחתון של העץ ,ואילו הגבוה -את אותם שעל ענפיו
13