Page 17 - etmol 42

‫כל התקופה הנדונה בתל קסילה‪ ,‬ביריחו‪ ,‬בחצור‪ ,‬שכם‪ ,‬תל‬ ‫תים היא מרוצפת באבנים‪ .‬ברוב היחידות שנחשפו בתל‬
‫פארעה‪ ,‬תל בית מרסים ושלושה בניינים מפוארים בתל‬ ‫א־נצבה )צפונה מירושלים( יש שלושה מרחבים שטור*‬
‫עמודים מחלק אותם לכל אורכם‪ .‬בתל סעידיה )מעבר לירדן‪,‬‬
‫א־נצבה‪.‬‬ ‫צפונה מיריחו( נתגלו שתים־עשרה יחידות בעלות שלושה‬

‫ההתפתחות ‪ -‬עם תנופת הבניה‬ ‫מרחבים‪ .‬היחידות צמודות זו לזו וזהות מבחינת צורתן‪.‬‬
‫חלוקה מקומית זו מעניינת משתי בחינות מנוגדות זו לזו‪:‬‬
‫התפתחותו המהירה של טיפוס בניין זה זכתה לתנופה‬ ‫מצד אחד נשמרת בהן בקפדנות מסורת התכנית של בית‬
‫רבה עם פיתוח הערים הישראליות וביצורן במאה העשירית‬ ‫ארבעת המרחבים‪ ,‬ומן הצד האחר‪ ,‬בא בהן לידי ביטוי סגנון‬
‫לפני הספירה‪ .‬שימוש עיקרי נרחב בטיפוס זה‪ ,‬על כל‬
‫צורותיו‪ ,‬נעשה בישראל במאה השמינית‪ ,‬וביהודה ‪ -‬במאה‬ ‫מיוחד‪ ,‬מקומי‪ ,‬של חלוקה פנימית של המרחבים הצדדיים‪.‬‬
‫השמינית והשביעית לפני הספירה‪ ,‬עת הגיעה צפיפות‬
‫שימושי המרחבים‬
‫האוכלוסיה לשיאה‪.‬‬
‫תפוצת הבית והנתונים על זמני בנייתו מוכיחים בבירור‪,‬‬ ‫מן המערך הפנימי של מרחבי הבית‪ ,‬מסדרי התנועה בו‬
‫כי בית ארבעת המרחבים וטיפוסי המשנה שלו מופיעים בכל‬ ‫ומן המימצאים בחלקיו השונים אפשר להסיק כמה מסקנות‬
‫הישובים הישראליים בהר המרכזי מאז המאה השתיים‬
‫עשרה לפני הספירה‪ .‬מהמאה העשירית הוא נפוץ בכל‬ ‫באשר לדרך שימושו של הבית‪:‬‬
‫היישובים העירוניים והכפריים של יהודה וישראל‪ .‬עובדות‬ ‫א‪ .‬מרחב״הרוחב האחורי היה חדר״המגורים העיקרי‪.‬‬
‫רבות מעידות‪ ,‬שמקורו של מבנה זה בישראל‪ :‬תפוצתו‬ ‫חדר זה שימש לצרכיו המכובדים של הבית‪ ,‬דוגמת ״חדר‬
‫חופפת במלואה את תחומי היישוב ביהודה ובישראל‪ ,‬ואף‬
‫בשלוחות היישוב הישראלי בנגב המרכזי והדרומי נמצאו‬ ‫הגברים״ בבית היווני‪.‬‬
‫דוגמות טיפוסיות‪ ,‬שהוקמו עם חדירתם של גורמים ישראל­‬ ‫ב‪ .‬המרחבים הצדדיים שימשו לשירותים כאשר היו‬

‫יים לחבלים אלה‪.‬‬ ‫קטורים‪ ,‬ולמגורים ‪ -‬כאשר היו מקורים‪.‬‬
‫גם מהפסקת בנייתם של מבנים מטיפוס זה אפשר ללמוד‬ ‫ג‪ .‬המרחב האמצעי לעולם היה בלתי מקורה‪ ,‬היתה זו‬
‫על קשריו ליישוב הישראלי בארץ‪ :‬השימוש הרב בו נפסק‬
‫לחלוטין בשלהי תקופת״הברזל‪ .‬ביישובים שביהודה אפשר‬ ‫חצר קטורה‪ ,‬ששימשה לצרכים כלליים‪.‬‬
‫לעמוד בבירור על סופו של בית זה‪ :‬עם החורבן של שנת‬ ‫ד‪ .‬מיפלס״חיים נוסף היה על חלק מהגג‪ .‬על כך מעידים‬

‫‪ 586‬לפני הספירה‪ .‬בממלכת ישראל נעלם אחרי שנת ‪.721‬‬ ‫טורי מדרגות״אבן שנמצאו בצד כמה בניינים‪.‬‬
‫זמנו של טיפוס הבית‪ ,‬ראשית הופעתו וזמן השימוש‬ ‫ה‪ .‬בית ארבעת המרחבים היה יחידה עצמאית‪ ,‬סגורה‬
‫הממושך בו‪ ,‬עד להפסקת הופעתו עם החורבן‪ ,‬ומפת תפוצתו‬ ‫מסביב‪ ,‬שחלקיה השונים השלימו זה את זה ומילאו את כל‬
‫מצביעים בעליל על זהותם של המשתמשים בו‪ :‬בני ישראל‬ ‫התפקידים שהיו דרושים בבית מסוג זה‪ ,‬בהתאם לתפקידו‬
‫ביהודה ובישראל‪ .‬אף־כי הוא מצוי גם באתרים הפלשתים‬
‫במערך העירוני‪.‬‬
‫בני תקופה זו‪.‬‬ ‫ריכוז הנתונים מכל האתרים מלמד‪ ,‬כי מאז המאה ה״‪12‬‬
‫ועד סיום תקופת הברזל רווח השימוש בבית ארבעת‬
‫המרחבים הן בבניינים גדולים והן בבנייני מגורים קטנים‬
‫יותר‪ .‬בניינים מפוארים בעלי ארבעה מרחבים רווחו במשך‬

‫הבית במוזיאון הארץ‪ :‬מימין ‪ -‬לצרכי משק‪ ,‬באמצע ‪ -‬חדר‪ ,‬משמאל ‪ -‬מבנה‪ ,‬מאחור ‪ -‬מרחב המגורים‬
‫‪7‬ו‬