Page 19 - etmol 42
P. 19

‫קיצבה זו לא הספיקה לפרנסת ביתו‪,‬‬               ‫אברהם יוסף שטרן‪ ,‬יהודי חרד יליד‬                  ‫מכונת‬
‫ואברהם יוסף נאלץ לתת שיעורים‬                  ‫פולין‪ ,‬נחשב יבין ממציאי מכונת־‬                  ‫החישוב‬
‫פרטיים‪ ,‬לרוב ללא‪-‬יהודים‪ ,‬במתמטיקה‬             ‫החישוב בראשית המאה הקודמת‪ .‬כדי‬
‫ובאסטרונומיה‪ .‬מהכנסותיו חסך כסף‪,‬‬              ‫לציין את רחשי הוקרתה של פולין‬                       ‫של‬
‫כדי שיוכל לבנות את המצאותיו החד­‬              ‫לממציא היהודי‪ ,‬במלאות מאה־ועשרים‬                  ‫שטח‬
‫שות‪ :‬״מד מרחק״ למדידות טופוגרפ ­‬              ‫שנה למותו‪ ,‬שחל בשנת ‪ , 1962‬החליטה‬
‫יות‪ ,‬״קרונית טופוגרפית״ אוטומטית‪,‬‬             ‫ממשלת פולין לקרוא על שמו של א‪.‬י‪.‬‬                   ‫אברהם יוסף שטרן‪,‬‬
‫שבעת נסיעתה היתה משרטטת בקנה‪-‬‬                 ‫שטרן את אחד מרחובות הבירה ורשה‪.‬‬                     ‫שלא ויתר כל חייו‬
‫מידה נתון את הדרך שעברה! מקצרה‬                ‫אברהם יוסף שטרן נולד בשנת ‪1768‬‬
‫ומכונת‪-‬דייש‪ ,‬כלי חקלאות לא ידועים‬             ‫בעיירה הרוביישוב במחוז לובלין‪ .‬הוא‬                      ‫על ה״קפוטה״‪,‬‬
                                              ‫היה מחובשי בית־המדרש ונודע כעילוי‪.‬‬                               ‫היה בין‬
                               ‫עד אז בפולין‪.‬‬  ‫הוריו עניים היו ואברהם יוסף שלא‬
‫אך את עיקר מחשבתו הקדיש שטרן‬                  ‫רצה להתפרנס מתורתו‪ ,‬החליט ללמוד‬                    ‫הממציאים הנודעים‬
‫לחשב‪-‬מיכני‪ ,‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1817‬חמש‬              ‫בעיר הקרובה זאמושץ‪ ,‬אומנות המכ ­‬                               ‫של פולין‬
‫שנים לאחר הדגמת מכונת‪-‬החישוב‬                  ‫בדת את בעליה ‪ -‬שענות‪ .‬אך היתה‬
‫הראשונה שלו‪ ,‬הציג את הדגם המשופר‬              ‫סיבה נוספת לבחירתו באומנות זו דוו­‬                      ‫במאה הקודמת‬
‫של המכונה ש״ידעה״‪ ,‬על‪-‬ידי הנעת‬                ‫קא ‪ -‬התעניינותו במכניקה‪ .‬לשם כך‬
‫ידית וגלגלים‪ ,‬לפתור לא רק שאלות‬               ‫למד מעצמו פולנית‪ ,‬גרמנית וצרפתית‪,‬‬                            ‫מאת אליעזר תיבון‬
‫בחשבון המצריכות פעולות בחיבור‪,‬‬                ‫כדי שיוכל לקרוא את הספרים הקשו­‬
‫חיסור‪ ,‬כפל וחילוק ו״חשבון תשבו‪-‬‬               ‫רים לנושא זה‪ ,‬והעמיק את ידיעותיו‬
‫רת״‪ ,‬אלא אפילו להוציא שורשים‬                  ‫במתימטיקה‪ .‬סופר ההשכלה שמואל‬
                                              ‫יוסף פין כותב עליו‪ :‬״א‪.‬י‪ .‬שטרן למד‬
                                    ‫מרובעים!‬  ‫מעצמו את כל חלקי חכמת המאטעמא‪-‬‬
‫סטאשיץ קבע פגישה של ״החברה‬
‫המדעית״ כדי ששטרן ידגים לפני חב­‬                         ‫טיק והמעכאניק עד להפליא״‪.‬‬
‫ריה את המצאתו החדשה‪ .‬רבים התנגדו‬
‫לשמיעת ״השען מהרוביישוב״‪ ,‬בעיקר‬               ‫בעל אחוזת הרוביישוב‪ ,‬סטאשיץ‪,‬‬
‫בשל סירובו להסיר את לבושו המסור­‬              ‫מדינאי פולני רם מעלה‪ ,‬הכיר במקרה‬
‫תי‪ .‬בכל זאת הרצה שטרן‪ ,‬ודווקא‬                 ‫את השען הצעיר‪ ,‬שאינו שונה‬
‫בתלבושתו של יהודי אדוק‪ ,‬את הרצא ­‬             ‫בחיצוניתו מכל יהודי בעיירה‪ ,‬וזה‬
‫תו ונתקבל כחבר ב״חברה המדעית״‬                 ‫הראה לו תרשים‪ ,‬אמנם פשטני למדי‪,‬‬
‫ללא זכויות‪ .‬בשנת ‪ 1830‬הוזמן להיות‬             ‫של מכונת‪-‬חישוב שהמציא‪ .‬סטאשיץ‪,‬‬
‫״חבר וקורספונדנט״ בעל זכויות מל­‬              ‫שהיה רחוק מאהבת ישראל‪ ,‬התפעל‬
                                              ‫מהצעיר ושלח אותו ללמוד בעיר הבירה‬
                 ‫אות של החברה המדעית‪.‬‬
                                                                                ‫על חשבונו‪.‬‬

    ‫״להשכיל״ את היהודים‬                       ‫הדגמה לפני אנשי מדע‬

‫א‪.‬י‪ .‬שטרן חי בימי סופות מדיניות‬               ‫לא יצאו ימים רבים וסטאשיץ קרא‬
‫גדולות‪ :‬חלוקת פולין ומלחמות נפוליון‪,‬‬          ‫לבן‪-‬חסותו להדגים )ב‪ ( 1812-‬את מכונת‬
‫תנועות חברתיות ולאומיות ותמורות‬               ‫החישוב שבנה בישיבה מיוחדת של‬
‫כלכליות‪ .‬הצאר אלכסנדר הראשון‬                  ‫״החברה הוורשאית של ידידי המדע­‬
‫ביקש לתקן את סדרי השלטון בענייני‬              ‫ים״‪ .‬ההדגמה הפתיעה את הנוכחים‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬להרחיקם מדתם‪ ,‬לבטל את‬                 ‫רובם ככולם ממיטב מלומדיה של פולין‬
‫שלטון מוסדות הקהילה ולשנות את‬                 ‫בימים ההם‪ .‬החברה פירסמה הודעה‬
‫שיטות החינוך היהודיות כדי שיתבוללו‬            ‫מיוחדת על ההמצאה‪ ,‬והעתונות הפול­‬
‫בין הרוסים ויחליפו את לשון היידיש‬             ‫נית הרבתה לכתוב על ״היהודי בקפו­‬
‫שבפיהם בלשון הרוסית‪ .‬היו בין היהו­‬            ‫טה״ הממציא‪ ,‬והדפיסה את הסבריו על‬
‫דים שהתלהבו מרעיונות אלו ובעזרת‬               ‫המכונה המסובכת שעליה עבד שמונה‬
‫הממשלה גדלה השפעתם‪ .‬ב‪ 1825-‬נוסד‬
‫בוורשה ועד מיוחד לענייני היהודים‬                                                       ‫שנים‪.‬‬
‫מורכב מפקידים פולנים ועל‪-‬ידו הוקמה‬            ‫בהשפעת כתבות אלו הוזמן שטרן‬
‫מועצה של חמישה יהודים‪ ,‬אחד מהם‬                ‫להדגים את אמצאתו לפני גופים מדעיים‬
‫א‪.‬י‪ .‬שטרן‪ ,‬שמונה גם לעמוד בראש ״בית‬           ‫בערים שונות בפולין‪ ,‬נסע לגרמניה‬
‫מדרש לרבנים״ שהוקם בוורשה מטעם‬                ‫והדגים גם שם את פעולת מכונת‪-‬‬
‫הרשויות‪ .‬אולם משהתברר לשטרן‪ ,‬כי‬               ‫החישוב שלו‪ .‬בשובו לפולין בירך אותו‬
‫שפת הלימוד בבית‪-‬המדרש תהיה פול­‬               ‫פטרונו‪ ,‬כ״יהודי שהוציא שם טוב למדע‬

   ‫נית ורוב המורים נוצרים ‪ -‬התפטר‪.‬‬                                                 ‫הפולני״‪.‬‬
‫שטרן היה חבר גם במשרד הצנזורה‬                 ‫שטרן נודע לסנטור הרוסי נובוסילצב‬
‫לספרים יהודיים ונהג בסלחנות בספרים‬            ‫וזה הציגו לפני הצאר הרוסי אלכסנדר‬
‫שהוגשו לבדיקה‪ .‬השלטונות מנעו ממנו‬             ‫הראשון‪ ,‬שביקר אז בבירת פולין‪.‬‬
‫לבסוף למלא את תפקידו והוא שימש‬                ‫הצאר התרשם משטרן‪ ,‬שאינו רק‬
‫במשרה לראווה בלבד‪ .‬בידו עלה לבטל‬              ‫אומן‪-‬ממציא אלא אף ״יודע לדבר‬
‫את מאמצי המיסיונרים להוציא תנ״ך‬               ‫צרפתית״‪ ,‬ופסק לו קיצבה שנתית של‬

                                                                             ‫‪ 1200‬זהובים‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24