Page 4 - etmol 42
P. 4
הארטילרית ולאחריה ההתקפה הכללית. המצג השתתפו חיילים מוגרבים )צפון אפריקנים( ,אלבנים
לפי הפקודות היה הרכב היחידה הפורצת כדלהלן: וסודנים מחילו של ג׳יזאר פחה ,מושל עכו ,ממלוכים מצרים
.1כוח מבקיע ובו א( חוד של שתי מחלקות מהנדסי-סער, שברחו מפני נפוליון ,ויחידה של תותחני״שדה אשר אומנה
כל מחלקה מיועדת לפירצהאחת ; ב( מבקיעים -לכל פירצה על־ידי מדריכים צרפתים לפני התחדדות היחסים בין צרפת
ותורכיה ,בשנת .1797ברשותם היו 30תותחים .למספר זה
שתי פלוגות של קלעים. אפשר להוסיף 50- 40תותחים שהיו מוצבים על חומות יפו,
.2כוח פורץ -לכל פירצה שלוש פלוגות של גרנאדי- אולם נראה שבעAנת הקרבות היו רק כ״ 50תותחים ראויים
רים ,שהיו חיל הקומנדו של אז. לשימוש בידי מגיני יפו.
.3כוח חיפוי ועתודה -גדודי החי״ר של הדיביזיה נמלה של יפו היה מסוגל לקלוט אניות עד 100טונה,
הגנה עליו שרשרת של שוניות .המצודה העיקרית של העיר
בפיקוד לאן. עמדה בראש התל ,בקירבת הכנסיה הפרנציסקנית של היום.
מקום המפקדה הקדמית של נפוליון נקבע ליד סוללת- בתוך העיר היה סבר של סימטאות ובתים רבי״קומות צרים,
שגגותיהם השטוחים שימשו עמדות״אש מצויינות למגינים.
ההבקעה. הבתים האיתנים ביותר עמדו באיזור הנמל ,מהם כמה
על חיילי החוד היה להסתער בליווי מבקיעים ,אלה כדי בתי״חרושת לסבון.
להכשיר את הפרצה למעבר ואלה כדי לחפות על הראשונים.
בשלב השני היה על המבקיעים להשתלט על הבתים שבצדי נפוליון עורך תכנית התקפה
הפרצות ולהקים בהם ראש-גשר .בשלב השלישי היה על
הגרנאדירים -חיל הקומנדו -להסתער אל תוך העיר; ב־ 3במארס בצהרים הגיע נפוליון ליפו ומייד פתח בסיור
בשלב הרביעי היה צריך להפעיל את גדודי החי״ר כדי אישי ,כדי להכין את תכנית ההתקפה .באותו עת נערכו גם
לקיים את תנופת ההסתערות ,להדביר כיסי התנגדות ולטהר
את העיר .על הדיביזיה של בון הוטל תפקיד של הסחה סיורים של קצינים מהחיילות השונים שהקיפו את העיר.
בגיזרה הצפונית תוך כדי נסיון להעפיל בחומה בסולמות- לרשותו של נפוליון עמדו עשרה שבועות לכל היותר כדי
לכבוש את הארץ ,שכן היה עליו לחזור למצרים כדי לקדם
סער. שם את פני האנגלים והתורכים שהתכוננו לפלוש לשם
בבוקר ,לפני מתו ההוראה להתחיל בהרעשה ,שלח נפו במאי״יוני של אותה שנה .שבועיים אבדו לצרפתים בקרבות
ליון ,כפי המנהג האירופי ,שליח אל מפקד העיר ,כדי באל rריש .כדי לערוך מצור על יפו בדרכים המקובלות,
להגיש לו הצעת כניעה לפני ההסתערות .באירופה אין היה צורך לחפור חגורת חפירות אחת לפחות סביב העיר
פוגעים בשליח שכזה ,ואילו המושל הערבי של יפו תפסו ולהכין עמדות לתותחים .גם ללא הפרעות מצד המגינים,
וערף את ראשו .מעשה זה והצגת ראשיהם הערופים של היה ביצוע הדבר דורש שבוע לפחות .נפוליון שבסיורו
חיילים צרפתים אחרים שנתפסו על-ידי התורכים על החו התקרב עד מרחק של מאה מטר מהחומות וכמעט ונהרג
ביריות צלף מיפו ,החליט לפעול במהירות וערך תכנית
מות ,העלו את חמתם של הלוחמים הצרפתים. לכיבוש העיר :לקדם בהסתר את חייליו עד למרחק של 150
מטר מהחומות ולהיערך שם להסתערות בחסות עצי הבוסת
נים :ההבקעה תיעשה בגיזרה הדרומית ,ובצפון תיערך
פעולת הסחה .הדיביזיה של לאן תפעל בגיזרת ההבקעה
והדיביזיה של בון בצפון -בגיזרת-ההסחה .נפוליון העמיד
את מטהו ליד הביצה במזרח ליפו ,באיצטדיון של בלומפילד
היום ,המטה שימש גבול בין שתי הדיביזיות.
בחסות הלילה הוחל בהקמת חמש סוללות .תותחי ההבק
עה הוצבו במרחק של פחות מ 200-מטרים מהחומה הדרו
מית ,בתוך עמק צר )כיום רחוב יהודה הימית( ,ומשימתם
היתה להבקיע שתי פרצות בחומה )בגבול איזור-האמנים
של יפו העתיקה היום( .פירצה אחת היתה צריכה להיבקע
בקטע של החומה שמאחוריו הזדקרו בתים גבוהים ,שיוכלו
לשמש ראש-גשר לפורצים; פירצה שניה היה צריך להיבקע
ליד מגדל-הפינה הדרומי-מזרחי)בבית החולים הצרפתי של
היום( .מאחורי סוללת ההבקעה הוקמו שלוש סוללות נוס
פות כדי לחפות ולהשתיק את תותחי האוייב.
בצפון הוקמה סוללת תותחים אחת בלבד ותפקידה היה
לחסום את היציאה מן הנמל ולסייע להשתלט על הספעות
שעגנו בו ,כדי שאפשר יהיה לנצלן לקשר עם מצרים.
התורכים לא ישבו בחיבוק ידים והתקיפו את שיירות
האספקה הצרפתיות וכ1חות קטנים בציר רמלה-יפו .בצהרי
היום של ה 6-במארס ערכו התורכים הנצורים התקפת-פתע
על הצרפתים שעסקו בהקמת סוללות התותחים ,הרגו כמה
מהחיילים והרסו חלק מהעמדות .רק עם חשיכה נהדפו
התורכים חזרה אל בין החומות .אותו לילה נועד לתקן את
אשר הרסו התורכים.
הרעשה בשמונה בבוקר
בערב פורסמה פקודת-המיבצע שבה נקבע ,כי למחרת
היום ,ב 7-במארס ,בשעה 8בבוקר תתחיל ההרעשה
