Page 5 - etmol 42
P. 5
כדי להתגבר על מכשול זה שוגר קצין המהנדסים איהי נפוליון נתן את האות בשעה 8לפתיחת ההרעשה .סוללת
בראש חוליה של מהנדסי״סער ,ובחיפוי כוח חי״ר ,כדי ההבקעה ,שכללה תותח אחד בן 8ליבראות ושלושה
לפרח פירצה בבניין השמאלי .לאחר שנהדף פעם אחת, תותחים בני 12ליבראות ,ירתה 20פגזים לכלי לשעה,
הגיע בשניה לחומת הבית עם שני חיילים בלבד .בידי קצב אש מהיר למדי בשביל הימים ההם ,אף״על׳פי״כן ,לא
השלושה עלה לפרוץ פירצה בקיר הבית והם נכנסו למרתף האירה ההצלחה פנים בתחילה ועד לשעה 2בצהרים לא
ישן ,כנראה של בניין .קדום יותר ,שהריסותיו שימשו יסוד הובקעה עדיין החומה .נפוליון הגיע למסקנה ,שאין לדחות
לבניין התורכי .שלושת הצרפתים החלו מגששים במעברים את ההתפרצות ללילה ולאחר שעה ,משהתרחבה הפירצה
תת״קרקעיים שונים ,בעוד שהתורכים ,שלא הבחינו בנע הקרובה יותר לים ,החליט לזנוח את התבנית המקורית של
הסתערות דרך שתי פרצות ולהסתער דרך פירצה אחת
שה ,הוסיפו ללחום מתוך הקומות העליונות של הבית.
סרן אימי שלח את שני החיילים חזרה והם שבו עם בלבד.
תגבורת ,רוב אנשי התגבורת הוברחו באש תורכית ,אבל בין השעה שלוש לארבע ניתן האות והכוח המבקיע זינק
מעטים מהם הבקיעו דרך למרתף והצטרפו אל סרן אימי .הם
פרצו דלת עתיקה ,והתקדמו דרך סבך של מרתפים עד ציור ב״לובד׳ -נפוליון מבקר בבית־החולים ביפו
שהגיעו לפשפש שהוליך אל אחת הסמטאות האחוריות,
מבלי שאיש השגיח בהם .משם הסתננו לסמטאות נוספות קדימה ונאחז בפירצה שבחומה .על הפורצים ניתכה אש
והסתערו על המגינים התורכים מאחור .מערך ההגנה קשה מהמגדלים האגפיים של החומה ומן הבתים הגבוהים
התמוטט והחלה לחימה מבית לבית ומקומה לקומה ,כאשר
המהנדסים פורצים מעברים דרך הגינות והחצרות ,לבל שמאחורי הפירצה.
יצטרכו הלוחמים להתקדם ברחובות הצרים שהיו עלולים
ליהפך לשדה קטל .בשיאו של הקרב בא נפוליון לפירצה קשיים במעבר הפירצה
ועקב מקרוב אחרי הלוחמים. בעוד המהנדסים מכשירים את הפירצה למעבר ,בהפעילם
עם חשיכה פסקה ההתנגדות המאורגנת ואיי ההתנגדות חומרי נפץ וחומרי״תבערה ,ניסתה מחציתה של ״החטיבה
חוסלו זה אחר זה .להצלחת ההתקפה תרמה הסתערות הקלה״ ה־ 22להיאחז בפירצה .מפקדה נהרג במקום ולכן
שנערכה בגיזרת ההסחה הצפונית .עוד בשעות שלפני החליט גנרל לאן ליטול אישית את הפיקוד שם ,והעמיד
הצהריים גילו שם חיילי הדיביזיה של בון מעבר בחומה בראש המבקיעים את גנרל ראמבו .בעזרת המהנדסים חדרו
בקירבת הים .הגנרל בון סייר במקום והחליט לרכז את המבקיעים לבניין שמימין לפירצה ובמאבק פנים־אל־פנים
התקפתו שם .בעוד שתשומת ליבם של המגינים היתה נתונה הגיעו אל גגו .אך אף rל'פי שתותחני לאן הצליחו ,תוך כדי
לגיזרה הדרומית ,חדר כוח של גנרל בון דרך המעבר ונאחז ההסתערות ,להעלות תותח בן שלוש ליבראות אל תוך
בחלק הצפוני של רובע הנמל .מכאן פשטו חייליו על עורף הפירצה ,נבלמה התפרצות הגרנאדירים ,בעיקר משום שלא
התורכים הנסוגים מהפרצה בדרום ,ועם רדת היום נוצר מגע עלה בידם לתפוס בית גבוה משמאל לפירצה ,אשר חלש
בין חיילי שתי הדיביזיות בלב העיר. עליה.
שוד וביזה ורצח
הלילה שלאחר הכיבוש היה לילה שהצבא הצרפתי לא
התגאה בו לאחר מכן .החיילים הצרפתים השתוללו בעיר
ללא הבחנה ,רצחו ,אנסו ושדדו .נהרגו אז בין 1000
ל״ 1500אזרחים ונהרס רכוש רב .קצין אספקה בשם מיאו,
שפנה לבוזזים לפנות חיילים צרפתים פצועים ,כמעט ונרצח
על״ידם .כותבי הזכרונות הצרפתים הביעו שאט נפשם מן
המאורעות .נפוליון נשאר כל הלילה בפירצה וכנראה שלא
נקט צעדים מקיפים להפסיק את הרצח ואת הביזה .רק עם
בוקר ,הושב הסדר על כנו .נפוליון עצמו ,במכתב לממשלת
צרפת ,אשר בו סיכם את מבצע הכיבוש ,כתב :״מעולם לא
הצטיירה בעיני המלחמה בצורה כה איומה״.
נפוליון פנה אחר״כך אל ערביי הארץ לשתף עמו פעולה,
אולם שמע ליל השוד והרצח קומם נגדו את מוסלמי הארץ.
פניו של נפוליון היו מועדות עכשיו לעכו ,הוא קיווה כי
העיר תיפול בידיו בקלות ,אולם סיפורי הזוועה דחו מליבם
של מגיני עכו כל מחשבה של כניעה .יתר על כן ,מהירות
כיבושה של יפו ,ללא מצור ,היתה לרועץ לנפוליון בשעת
המצור על עכו ,שכן גרם לזילזול באוייב ולהערכה מוטעית
של ביצורי עכו .נפוליון וקציניו סבורים היו כי ביצורי
העיר חלשים ורעועים כמו אלו של יפו והניחו ,בי כיבושה
לא ייארך זמן רב ולא יהיה קשה במיוחד! אולם נפוליון
וקציניו טעו ,הם לא הצליחו להבקיע את ביצורי עכו והעיר
שבהגנתה השתתפו גם כוחות צי אנגליים -לא נפלה בידי
נפוליון .המצביא אנוס היה למהר ולחזור למצרים ,ארץ-
ישראל חזרה לידי התורכים.
נפוליון״ -מ .גיחון ב׳׳ארץ לעיון נוסף :״כיבוש יפו
ישראל״ ,הוצאת החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה.
