Page 2 - etmol 78
P. 2

‫מועצת המערכת‪ :‬פרופה״עורשךל‪:‬מהשלסמיהמונשסבואך‬                ‫^ עעתתוןו לתולדות א‪K‬ר‪n‬ץ‪ r‬יששראל ורעעסם ישרדאאל‬
‫ד״ר שלמה נצה פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערבת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטה אוניברסיסת תל‪-‬אביב‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫ההפקה‪ :‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויימ‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ו‪56‬ו‪ 20‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ־‪ -‬תל״אביב‬
‫מנוי לשנה ־־־‪ 25.‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

                              ‫התוכן‬                                   ‫לחיות באמנות‬

‫בשנות הארבעים‪ ,‬בימי המאבק‪ ,‬פירסמו ההגנה אצ״ל ולח״י‬                    ‫בעמוד האחרוו מופיעים צילומי דגמים של‬
‫כרוזים ועתונים על קירות הבתים בחסות החשיכה‪ .‬בשער‬
‫גליון זה כרוז ההגנה‪ ,‬שפורסם לפני הקמת המדינה‪ ,‬בפסח‬                    ‫בתי־כנסת שנבנו מאז המאה ה־‪ .17‬אלו היו‬
‫תש״ח‪ ,1948 ,‬בעמוד ‪9‬ו ‪ -‬מאמר מאת שלמה שבא על‬
‫עתונות המחתרת • בביוגרפיה של שבתי טבת על דוד‬                          ‫מבנים מיוחדים במינם מבחינה ארכיטק­‬
‫בן־גוריון מסופר בקיצור רב כי בינואר ‪ ,1941‬במלחמת העולם‪,‬‬
‫המריא דוד בן־גוריון מארצות־הברית חזרה לארץ דרך‬                        ‫טונית‪ :‬בנויים במתכונת של מבצרים‪ ,‬טי­‬
‫האוקיינוס השקט‪ ,‬מסע שנמשך ‪ 27‬ימים ונחת במטוס ימי‬
‫בכנרת‪ ,‬מסתבר שהיה לו מלווה לטיסה ‪ -‬יחזקאל סהר‪,‬‬                        ‫ווח‪ ,‬מצודות או ארמונות ועשויים בעץ‪,‬‬
‫מאנשי ההגנה בתל־אביב‪ .‬יחזקאל סהר מספר בעמודים ‪5-3‬‬
‫על המסע מסביב לעולם עם בן־גוריון • ד״ר שמעון‬                          ‫חומר הבניין העיקרי במזרח אירופה משו­‬
‫רוביגשטיץ וד״ר גדעון ביגר כותבים בעמוד ‪ 6‬על הנסיונות‬
‫להתיישבות במפרץ אילת ובערבה מאז הכיבוש הבריטי ועל‬                     ‫פעת היערות‪ .‬בפנים היו הבתים מקושטים‬
‫האנשים המיוחדים במינם שחלמו ונאבקו להתיישבות זו • על‬
‫משפחת הרב משה סופר‪ ,‬הוא החתם סופר‪ ,‬אשר עמדה בראש‬                      ‫בגילופים‪ ,‬בציורים ובפיחוחי נחושת ובר­‬
‫הקהילה היהודית בעיר פרשבורג במשך כמאה־ושלושים שנה‬
‫והשפעתם הגיעה לכל פינות אירופה ‪ -‬כותב ישראל ארליך‬        ‫__ ________‬  ‫זל‪ ,‬ובנויים בהם בימות‪ ,‬ארונות‪-‬קודש‬
‫בעמודים ‪ • 10-9‬פילון נודע כפילוסוף חשוב שחי‬
‫באלכסנדריה במצרים במאה הראשונה לספירה וביקש‬              ‫ועמודי תפילה‪ .‬חוקרים רבים חקרו מבנים ‪W₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪m‬‬
‫להסביר את תורת משה ומנהגי היהודים לאחיו בתפוצה‬
‫המצרית וללא יהודים בשפה היוונית; פילון גם יצא בשליחות‬    ‫אלו שנשרפו עד האחרון שבהם על‪-‬ידי הגרמנים‪ ,‬ונתפרסמו ספרים רבים על‬
‫יהודי אלכסנדריה לרומא כדי להתייצב לפני הקיסר ולהגן על‬
‫העדה היהודית הגדולה באלכסנדריה שנאבקה ביוונים תושבי‬      ‫נושא זה‪ .‬הם מוכיחים ‪ -‬אומרים החוקרים ־ על אמנות יהודית עממית‬
‫העיר; פרופ׳ אריה כשד מספר על הרקע לשליחות ועל‬
‫השליחות )עמוד ‪ • (11‬אליעזר תיכון כותב בעמוד ‪ 14‬על‬                     ‫ששיגשגה בפולין‪.‬‬
‫האנוסים שיצאו ליישב את ברזיל מתוך תקוה ששם יוכלו‬
‫לחזור ליהדותם‪ ,‬על השגיהם וכשלונם ומסעם לעיר החדשה‬        ‫בתי‪-‬כנסת מעניינים‪ ,‬בעיקר מפני ציורי הקיר הרבים שעל קירותיהם‪ ,‬הוקמו‬
‫ניו־אמשטרדם היא ניו־יורק • אחד‪-‬העם מבקש שיתיחסו‬
‫ביחס נאות לפקידות משרדו )עמוד ‪ • (15‬חגי הובדמן מגלה‬      ‫בגרמניה‪ ,‬כמו גם בפולין וברוסיה‪ .‬באיטליה הוקמו בתי‪-‬כנסת יפים בעיקר‬
‫היכן היה נמל־התעופה הראשון בתחילת השלטון הבריטי‬
‫)עמוד ‪ • (16‬ובעמוד האחרון ‪ -‬על בתי כנסת בנויים מעץ‬       ‫באדריכלות‪-‬הפנים שלהם ‪ -‬הם לא רצו לנקר את עיני שכניהם במבנים‬

                           ‫בפולין)ראה גם מאמר בעמוד זה(‬  ‫חיצוניים מיוחדים ־ ויש בהם בימות‪ ,‬ארונות קודש וריהוט בכל סגנונות‬

        ‫חתום והחתם על‬                                    ‫איטליה הנודעים‪ :‬רנסנס‪ ,‬ברוק‪ ,‬רוקוקו ועד אדריכלות מודרנית‪ .‬חלקם‬

       ‫עתמול‬                                             ‫הועברו לארץ‪ .‬על‪-‬ידי יהודים נוצרו תשמישי‪-‬דת רבים‪ :‬כתרים‪ ,‬בשמיות‪,‬‬

     ‫במחיר הישן של ‪ 20.-‬ש״ח לשנה‬                         ‫ידי‪-‬קריאה ועוד‪ .‬מאז ימי הכינים כתבו יהודים וציירו ספרי‪-‬תורה‪ ,‬נביאים‪,‬‬
             ‫בתוקף עד סוף מאי ש״ז‬
                                                         ‫כתבי דת‪ ,‬מנהג‪,‬סיפורים והגדות מצויירות להפליא‪ ,‬התופסים מקום נכבד‬

                                                         ‫באמנות האירופית מסוג זה‪ .‬מאז המצאת הדפוס יצאו לאור ספרים עבריים‬

                                                         ‫מעוצבים יפה ולעתים מלווים בציורים‪ .‬היהודים יצרו כלים שונים לבית‬

                                                         ‫שתפקידם גם להעשיר את העין‪ ,‬ציירו ציורים על קירות בחי‪-‬כנסח‪ ,‬כתובות‪,‬‬

                                                                      ‫׳מזרחים׳‪ ,‬ברכות ועוד‪.‬‬

                                                         ‫כשאנחנו מדברים על תולדות האמנות הכללית אנו מונים שמות יוצרים‬

                                                         ‫נודעים לאורך כל ההיסטוריה אשר יצרו אח היצירה האמגותיח הגדולה של‬

                                                         ‫האנושות‪ .‬מה שמאפיין את היצירה האמנותית היהודית הוא שאיננו יודעים ־‬

                                                         ‫להוציא מקרים מעטים ‪ -‬מי הם יוצריה‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬אנו אומרים שהיא ״יצירה‬

                                                         ‫עממית״‪ .‬כמובן שזו טעות‪ .‬כל דבר‪ ,‬גם בתוך מכלול גדול‪ ,‬נעשה על‪-‬ידי איש‬

                                                         ‫אחד‪ ,‬מסויים‪ .‬אין לך כמעט דבר אמנות שגעשה על‪-‬ידי רבים‪ ,‬קבוצה‬

                                                         ‫סתמית‪ ,‬שאין לה פנים‪ .‬לכל יוצר יש שם גם אם אין לו תואר אמן‪ .‬וזהו מה‬

                                                         ‫שמייחד את האמנות היהודית‪ :‬היא נעשתה בידי אנשים שוגים‪ ,‬פרטיים‪ ,‬כל‬

                                                         ‫איש לעצמו וליצירתו‪ ,‬שאיננו יודעים מפגי סיבות רבות את שם רובם או‬

                                                         ‫ששמם נשכח‪ ,‬אבל זוהי יצירה של אמגים ככל אמנים שבעולם‪ .‬אין בה אמנם‬

                                                         ‫יצירוח‪-‬שיא‪ ,‬אבל מפגי ריבויים‪ ,‬מפני הימצאותם בכל מקום של פעילות‬

                                                         ‫וחיים ־ הם ההוכחה על הצורך היהודי במשך דורות ביצירה אמגוחית ועל כך‬

                                                         ‫שלמרות עוניים ולמרות הרדיפות של סביבתם ‪ -‬חיו היהודים עם האמנות‬

                                                         ‫ובתוך האמנות‪ .‬ועל כן‪ ,‬לא פלא הוא שעם האמנציפאציה ועם כניסתם לתוך‬

                                                         ‫החיים הכלליים במאה הקודמת נוצרה מייד אמנות גדולה על‪-‬ידי אמנים‬

                                                         ‫יהודים שנכללו בין אמני העולם החשובים ביניהם לויתן‪ ,‬פיסארו‪ ,‬ישראלס‪,‬‬

                                                         ‫ליברמן‪ ,‬שאגאל‪ ,‬ליסיצקי‪ ,‬סוטין‪ ,‬פסקו‪ ,‬מודליאני‪ ,‬רותקו ורבים אחרים‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7