Page 2 - etmol 78

‫מועצת המערכת‪ :‬פרופה״עורשךל‪:‬מהשלסמיהמונשסבואך‬ ‫^ עעתתוןו לתולדות א‪K‬ר‪n‬ץ‪ r‬יששראל ורעעסם ישרדאאל‬
‫ד״ר שלמה נצה פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערבת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטה אוניברסיסת תל‪-‬אביב‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫ההפקה‪ :‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויימ‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ו‪56‬ו‪ 20‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ־‪ -‬תל״אביב‬
‫מנוי לשנה ־־־‪ 25.‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫התוכן‬ ‫לחיות באמנות‬

‫בשנות הארבעים‪ ,‬בימי המאבק‪ ,‬פירסמו ההגנה אצ״ל ולח״י‬ ‫בעמוד האחרוו מופיעים צילומי דגמים של‬
‫כרוזים ועתונים על קירות הבתים בחסות החשיכה‪ .‬בשער‬
‫גליון זה כרוז ההגנה‪ ,‬שפורסם לפני הקמת המדינה‪ ,‬בפסח‬ ‫בתי־כנסת שנבנו מאז המאה ה־‪ .17‬אלו היו‬
‫תש״ח‪ ,1948 ,‬בעמוד ‪9‬ו ‪ -‬מאמר מאת שלמה שבא על‬
‫עתונות המחתרת • בביוגרפיה של שבתי טבת על דוד‬ ‫מבנים מיוחדים במינם מבחינה ארכיטק­‬
‫בן־גוריון מסופר בקיצור רב כי בינואר ‪ ,1941‬במלחמת העולם‪,‬‬
‫המריא דוד בן־גוריון מארצות־הברית חזרה לארץ דרך‬ ‫טונית‪ :‬בנויים במתכונת של מבצרים‪ ,‬טי­‬
‫האוקיינוס השקט‪ ,‬מסע שנמשך ‪ 27‬ימים ונחת במטוס ימי‬
‫בכנרת‪ ,‬מסתבר שהיה לו מלווה לטיסה ‪ -‬יחזקאל סהר‪,‬‬ ‫ווח‪ ,‬מצודות או ארמונות ועשויים בעץ‪,‬‬
‫מאנשי ההגנה בתל־אביב‪ .‬יחזקאל סהר מספר בעמודים ‪5-3‬‬
‫על המסע מסביב לעולם עם בן־גוריון • ד״ר שמעון‬ ‫חומר הבניין העיקרי במזרח אירופה משו­‬
‫רוביגשטיץ וד״ר גדעון ביגר כותבים בעמוד ‪ 6‬על הנסיונות‬
‫להתיישבות במפרץ אילת ובערבה מאז הכיבוש הבריטי ועל‬ ‫פעת היערות‪ .‬בפנים היו הבתים מקושטים‬
‫האנשים המיוחדים במינם שחלמו ונאבקו להתיישבות זו • על‬
‫משפחת הרב משה סופר‪ ,‬הוא החתם סופר‪ ,‬אשר עמדה בראש‬ ‫בגילופים‪ ,‬בציורים ובפיחוחי נחושת ובר­‬
‫הקהילה היהודית בעיר פרשבורג במשך כמאה־ושלושים שנה‬
‫והשפעתם הגיעה לכל פינות אירופה ‪ -‬כותב ישראל ארליך‬ ‫__ ________‬ ‫זל‪ ,‬ובנויים בהם בימות‪ ,‬ארונות‪-‬קודש‬
‫בעמודים ‪ • 10-9‬פילון נודע כפילוסוף חשוב שחי‬
‫באלכסנדריה במצרים במאה הראשונה לספירה וביקש‬ ‫ועמודי תפילה‪ .‬חוקרים רבים חקרו מבנים ‪W₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪m‬‬
‫להסביר את תורת משה ומנהגי היהודים לאחיו בתפוצה‬
‫המצרית וללא יהודים בשפה היוונית; פילון גם יצא בשליחות‬ ‫אלו שנשרפו עד האחרון שבהם על‪-‬ידי הגרמנים‪ ,‬ונתפרסמו ספרים רבים על‬
‫יהודי אלכסנדריה לרומא כדי להתייצב לפני הקיסר ולהגן על‬
‫העדה היהודית הגדולה באלכסנדריה שנאבקה ביוונים תושבי‬ ‫נושא זה‪ .‬הם מוכיחים ‪ -‬אומרים החוקרים ־ על אמנות יהודית עממית‬
‫העיר; פרופ׳ אריה כשד מספר על הרקע לשליחות ועל‬
‫השליחות )עמוד ‪ • (11‬אליעזר תיכון כותב בעמוד ‪ 14‬על‬ ‫ששיגשגה בפולין‪.‬‬
‫האנוסים שיצאו ליישב את ברזיל מתוך תקוה ששם יוכלו‬
‫לחזור ליהדותם‪ ,‬על השגיהם וכשלונם ומסעם לעיר החדשה‬ ‫בתי‪-‬כנסת מעניינים‪ ,‬בעיקר מפני ציורי הקיר הרבים שעל קירותיהם‪ ,‬הוקמו‬
‫ניו־אמשטרדם היא ניו־יורק • אחד‪-‬העם מבקש שיתיחסו‬
‫ביחס נאות לפקידות משרדו )עמוד ‪ • (15‬חגי הובדמן מגלה‬ ‫בגרמניה‪ ,‬כמו גם בפולין וברוסיה‪ .‬באיטליה הוקמו בתי‪-‬כנסת יפים בעיקר‬
‫היכן היה נמל־התעופה הראשון בתחילת השלטון הבריטי‬
‫)עמוד ‪ • (16‬ובעמוד האחרון ‪ -‬על בתי כנסת בנויים מעץ‬ ‫באדריכלות‪-‬הפנים שלהם ‪ -‬הם לא רצו לנקר את עיני שכניהם במבנים‬

‫בפולין)ראה גם מאמר בעמוד זה(‬ ‫חיצוניים מיוחדים ־ ויש בהם בימות‪ ,‬ארונות קודש וריהוט בכל סגנונות‬

‫חתום והחתם על‬ ‫איטליה הנודעים‪ :‬רנסנס‪ ,‬ברוק‪ ,‬רוקוקו ועד אדריכלות מודרנית‪ .‬חלקם‬

‫עתמול‬ ‫הועברו לארץ‪ .‬על‪-‬ידי יהודים נוצרו תשמישי‪-‬דת רבים‪ :‬כתרים‪ ,‬בשמיות‪,‬‬

‫במחיר הישן של ‪ 20.-‬ש״ח לשנה‬ ‫ידי‪-‬קריאה ועוד‪ .‬מאז ימי הכינים כתבו יהודים וציירו ספרי‪-‬תורה‪ ,‬נביאים‪,‬‬
‫בתוקף עד סוף מאי ש״ז‬
‫כתבי דת‪ ,‬מנהג‪,‬סיפורים והגדות מצויירות להפליא‪ ,‬התופסים מקום נכבד‬

‫באמנות האירופית מסוג זה‪ .‬מאז המצאת הדפוס יצאו לאור ספרים עבריים‬

‫מעוצבים יפה ולעתים מלווים בציורים‪ .‬היהודים יצרו כלים שונים לבית‬

‫שתפקידם גם להעשיר את העין‪ ,‬ציירו ציורים על קירות בחי‪-‬כנסח‪ ,‬כתובות‪,‬‬

‫׳מזרחים׳‪ ,‬ברכות ועוד‪.‬‬

‫כשאנחנו מדברים על תולדות האמנות הכללית אנו מונים שמות יוצרים‬

‫נודעים לאורך כל ההיסטוריה אשר יצרו אח היצירה האמגותיח הגדולה של‬

‫האנושות‪ .‬מה שמאפיין את היצירה האמנותית היהודית הוא שאיננו יודעים ־‬

‫להוציא מקרים מעטים ‪ -‬מי הם יוצריה‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬אנו אומרים שהיא ״יצירה‬

‫עממית״‪ .‬כמובן שזו טעות‪ .‬כל דבר‪ ,‬גם בתוך מכלול גדול‪ ,‬נעשה על‪-‬ידי איש‬

‫אחד‪ ,‬מסויים‪ .‬אין לך כמעט דבר אמנות שגעשה על‪-‬ידי רבים‪ ,‬קבוצה‬

‫סתמית‪ ,‬שאין לה פנים‪ .‬לכל יוצר יש שם גם אם אין לו תואר אמן‪ .‬וזהו מה‬

‫שמייחד את האמנות היהודית‪ :‬היא נעשתה בידי אנשים שוגים‪ ,‬פרטיים‪ ,‬כל‬

‫איש לעצמו וליצירתו‪ ,‬שאיננו יודעים מפגי סיבות רבות את שם רובם או‬

‫ששמם נשכח‪ ,‬אבל זוהי יצירה של אמגים ככל אמנים שבעולם‪ .‬אין בה אמנם‬

‫יצירוח‪-‬שיא‪ ,‬אבל מפגי ריבויים‪ ,‬מפני הימצאותם בכל מקום של פעילות‬

‫וחיים ־ הם ההוכחה על הצורך היהודי במשך דורות ביצירה אמגוחית ועל כך‬

‫שלמרות עוניים ולמרות הרדיפות של סביבתם ‪ -‬חיו היהודים עם האמנות‬

‫ובתוך האמנות‪ .‬ועל כן‪ ,‬לא פלא הוא שעם האמנציפאציה ועם כניסתם לתוך‬

‫החיים הכלליים במאה הקודמת נוצרה מייד אמנות גדולה על‪-‬ידי אמנים‬

‫יהודים שנכללו בין אמני העולם החשובים ביניהם לויתן‪ ,‬פיסארו‪ ,‬ישראלס‪,‬‬

‫ליברמן‪ ,‬שאגאל‪ ,‬ליסיצקי‪ ,‬סוטין‪ ,‬פסקו‪ ,‬מודליאני‪ ,‬רותקו ורבים אחרים‪.‬‬