Page 6 - etmol 78

‫שמואלהולצמן‪-‬חולםומגשיםדגים מאילת‪ ,‬התיישבות בערבה‬
‫משה רוזנגרט ‪ -‬דיג באילת‬ ‫נחום תשבי ‪ -‬פקיד בעל מעוף‬

‫שלושה חוזי חזון ויזמים העלו בתקופת המנדט הבריטי תכניות‬
‫לדיג באילת ולשרשרת ישובים בערבה‬

‫מאת שמעון רובינשטיין וגדעןן ביגר‬

‫יצאו השלושה מירושלים‪ ,‬דרך עמאן‪,‬‬ ‫מפרץ אילת להתיישבות היהודית‪ ,‬כתב‬ ‫תכניות להתיישבות במפרץ אילת‬
‫לעקבה‪ .‬זה היה אולי הסיור הרשמי‬ ‫תזכיר גדול בעניין זה‪ ,‬אבל לא הצליח‬ ‫ובערבה הועלו מאז ראשית המנדט‬
‫הראשון של יהודים במפרץ אילת‪ .‬הם‬ ‫לעניין את חיים וייצמן בנושא‪ .‬מאז‪,‬‬ ‫הבריטי על־ידי אנשים בעלי חזון ומ­‬
‫נתקבלו בידידות על‪-‬ידי מושל עקבה‪,‬‬ ‫במשך כל תקופת המנדט‪ ,‬ניסה לשכנע‬ ‫עוף‪ ,‬ויש מהן שהיו על סף הגשמה‪,‬‬
‫בדקו ביסודיות את מצב הדיג במפרץ‬ ‫את ההנהלה הציונית להקים התיישבות‬ ‫אולם מסיבות שונות ‪ -‬נדחו‪ .‬בשנת‬
‫ומצאו משפחה ערבית בשם בישארה‪,‬‬ ‫‪ 1921‬הציעה קבוצה מאנשי ״השומר״‬
‫שהפעילה שמונה סירות דיג קטנות‬ ‫באילת ובערבה‪.‬‬ ‫להקים התיישבות באילת‪ ,‬שתהיה מבו­‬
‫במפרץ‪ ,‬סירת דיג גדולה‪ ,‬בית‪-‬חרושת‬ ‫בשנת ‪ 1922‬נקבע הגבול בין עבר‪-‬‬ ‫ססת על דיג ועל תעשיית צדפים לקי­‬
‫לקרח‪ .‬את הדגים היו שולחים לעמאן‬ ‫הירדן וארץ‪-‬ישראל שהותיר שטח חוף‬ ‫שוט‪ .‬רעיון זה התבסס על העובדה‬
‫ולירושלים דרך עבר הירדן‪ .‬כן פעלה‬ ‫באורך של כ‪ 12-‬קילומטר בראש מפרץ‬ ‫שחלק ניכר מחומר הגלם לתעשיית‬
‫באיזור חברה מצרית שהשתמשה בציוד‬ ‫אילת לארץ‪-‬ישראל‪ .‬תשבי שלח את‬ ‫הצדף בבית‪-‬לחם הובא ממפרץ עקבה‬
‫דיג וקירור יעילים יותר ואשר שיווקה‬ ‫התזכיר שהכין עוד באנגליה לקולונל‬ ‫ומהמפרץ הפרסי‪ .‬נוסף לכך היתה‬
‫כ‪ 160-‬טונה דגים לחודש לעומת שלושה‬ ‫קיש‪ ,‬שעמד בראש ההנהלה הציונית‬ ‫לאנשי ״השומר״ תכנית ליישוב חקלאי‬
‫טונה ששיווקה החברה של משפחת‬ ‫בירושלים ולגזבר ההנהלה ואן פריז‪-‬‬ ‫באיזור‪ .‬ב‪ 1924-‬יצאה משלחת של‬
‫לאנד‪ .‬הוא ציין ״שניתן להשיג את‬ ‫אנשי ״השומר״ לסיור בעקבה‪-‬אילת‬
‫בישארה‪.‬‬ ‫עקבה שהיא תהיה בעלת חשיבות גדו­‬ ‫דרך עבר הירדן‪ ,‬נעצרה על ידי השלטו­‬
‫מעודדים מביקורם חזרו השלושה‬ ‫לה עבורנו״‪ .‬לאכזבתו הרבה של תשבי‬ ‫נות הבריטים ולא הורשתה להמשיך‬
‫לירושלים והחלו לפעול להגשמת‬ ‫בדרכה‪ .‬חברי המשלחת הגיעו רק עד‬
‫תכניותיהם‪ .‬תשבי פנה לממונים עליו‬ ‫לא זכה תזכירו לכל טיפול‪.‬‬
‫בהסתדרות הציונית ורוזנגרט פנה‬ ‫מעאן‪.‬‬
‫לשלטונות הבריטיים בבקשה לקבל‬ ‫מסע ראשון לאילת‬ ‫נחום תשבי נולד ברוסיה‪ ,‬למשפחת‬
‫זכיון להפעלת חברת דיג במפרץ אילת‪.‬‬ ‫תעשיינים‪ .‬למד בטכניון בגרמניה‪ ,‬חזר‬
‫הוא נועד עם מושל מחוז הדרום מייג׳ור‬ ‫בשנת ‪ 1926‬עלה לארץ משה רוז‪-‬‬ ‫לרוסיה‪ ,‬היה חבר במחתרת המהפכנית‬
‫קמפבל שאמר לו כי הוא מעונין בפיתוח‬ ‫נגרט‪ .‬איש עסקים ובעל מפעל מורשה‪,‬‬ ‫וישב שש שנים בכלא הרוסי‪ .‬כשהש­‬
‫כביש באר‪-‬שבע‪-‬עקבה‪ .‬לאחר התייע­‬ ‫שקיבל נתינות בריטית בשהותו בדרום‪-‬‬ ‫תחרר נסע לאנגליה והוסמך כמהנדס‪.‬‬
‫צות עם תשבי וספייסר הגיש רוזנגרט‬ ‫אפריקה‪ .‬הוא הקים בתל‪-‬אביב חברה‬ ‫במלחמת העולם הראשונה המציא המצ­‬
‫בקשה רשמית לזכיון דיג במפרץ אילת‪.‬‬ ‫שעסקה בדיג בים התיכון‪ .‬הוא נפגש‬ ‫אות לשיפור כלי נשק‪ .‬לאחר תום‬
‫רוזנגרט ביקש לבנות רציף במפרץ‬ ‫עם נחום תשבי‪ ,‬מנהל המחלקה למסחר‬ ‫המלחמה הציעה לו ההנהלה הציונית‬
‫עקבה ולקבל שטח בן ‪ 1000‬דונם כדי‬ ‫ולתעשיה בסוכנות‪ ,‬והשנים הכינו‬ ‫לנהל את המחלקה למסחר ותעשיה‬
‫לבנות שם בית‪-‬חרושת לקרח‪ ,‬מקום‬ ‫תכנית להפעלת חברת דיג במפרץ‬ ‫בארץ‪-‬ישראל והוא עלה לארץ ב‪.1922-‬‬
‫לעישון דגים‪ ,‬המלחתם‪ ,‬עיבוד פסולת‬ ‫אילת‪ .‬רוזנגרט ותשבי יצאו לסייר באי­‬ ‫מייד החליף את שמו מטיש לתשבי‪ .‬עוד‬
‫דגים ותעשיות ימיות אחרות‪ ,‬משרדים‬ ‫לת וצירפו אליהם את קפיטן ספייסר‪,‬‬ ‫בשהותו באנגליה עמד על חשיבותו של‬
‫ובתי מגורים לצוות‪ .‬הוא ביקש לפקח‬ ‫הביולוג הימי של שירות הדיג של‬
‫ממשלת המנדט‪ .‬ב‪ 17-‬בפברואר ‪1929‬‬