Page 9 - etmol 78
P. 9
החתם סופר
הכתב סופר
השבט סופר
הדעת סופר
הרב משה סופר ,החתם סופר מאת ישראל ארליך
במשך 130שנה עמדו הרב משה סופר וצאצאיו בראש
קהילת פרשבורג והיו ממנהיגי היהודים באירופה
פרשבורג סירבו לתת ליהודי רשות לפ המאה העשירית .היהודים באו מהאר למרגלותיה הדרומיים של הרי הקרפ
תוח בנק בעירם .אותו שמעון מיכל הוא צות הסמוכות -מוראביה ובוהמיה. טים ,על נהר הדנובה ,יושבת העיר
אביו-זקנו של היינריך היינה ,המשורר קטעי רשימות על פרעות מימי מסעי ברטיסלביה ,בירתה של סלובקיה,
הצלב מזכירים את ״הרוגי ושרופי שהיא חלק בצ׳כוסלובקיה של היום.
היהודי גרמני ,שהתנצר בשנת .1825 פרעשבורג״ ומציינים שמות רבנים ברטיסלביה היא עיר מרכזית לתעשיה
שישבו בעיר .במשך תקופה ארוכה אין ולמסחר ,המונה את ראשיתה מתחילת
-:חךתם־סופר האלף הנוכחי .העיר עברה ידי שליטים
רבנים רבים היו לפרשבורג ,מהם לנו פרטים על ישוב יהודי בעיר. רבים :מוראבים ,מאדיארים ,הונגרים,
שנודעו בכל קהילות היהודים ,אבל הג נותרה פניה יהודית לשליט משנת צבא נפוליון .מכאן אף שמותיה של
דול והנודע בין רבניה היה הרב משה 1291שבה הם מבקשים את חסותו העיר :הגרמנים כינוה פרסבורג,
סופר ,שנודע בכינויו החתם סופר ,על ואמנם אז נתפרסם צו שהעניק זכויות ההונגרים -פוז׳וני ,ובמדינה
שם ספרו החשוב .הוא שקבע את דמו אזרח ליהודי העיר .מאז נתפתחו חיי הצ׳כוסלובקית מאז - 1918ברטיסל-
תה של פרשבורג היהודית מאז בא קהילה יהודים וחיי כלכלה .בשנת 1360 ביה ,ובספרות ישראל מכונה היא
לשמש כרבה של העיר בשנת תקס״ז גורשו היהודים מהעיר לשבע שנים וחז
) .(1806אחריו ישבו על כסא הרבנות רו אליה אחר-כך .בשנת 1670גורשו פרעשבורג.
צאצאיו במשך יותר מ 130-שנה. היהודים מוינה ורבים מהם הגיעו לסבי פרשבורג של היום נמצאת
החתם-סופר היה גם מראשוני הפעי בות פרשבורג .במשך הזמן נתגדל גם בצ׳כוסלובקיה ובנויה על עיר עתיקה
לים למען ישוב ארץ-ישראל בראשית ישוב יהודי בשני כפרים סמוכים לעיר - ועיר חדשה .בעיר הישנה ,שמוקפת
המאה הקודמת ,ורבים מבני הישוב- שלוסגרונד וצוקרמנטל ,שבמשך הזמן היתה חומה במשך שנים רבות ,מצוי
הישן עלו לארץ בהשפעתו ,הוא לחם גם נהיו לפרברים של פרשבורג .הישוב עוד האיזור היהודי העתיק ובו שני
למען השפה העברית ולמען שיבת ציון, היהודי בעיר גדל ופועלם ניכר במסחר, בתי־כנסת חרדי ו״מתקדם״ .הגרמנים
בכספים וגם במלאכה .גם חייה הפנימ רצחו את רוב יהודי העיר ,כאת רוב
עוד לפני שקמה התנועה הציונית. יים נתפתחו ,נבנו בתי-כנסת ובתי- יהודי אירופה. .לפני המלחמה הגדולה
בסוף המאה ה 18-שימש ברבנות מדרש ולראשונה נרכש בית-קברות ישבו בעיר יהודים רבים ,אך אין אנו
פרשבורג הרב משולם איגרא ,שהיה יהודי על-ידי יהודי עשיר ,שמעון מיכל, יודעים את מספרם ,כי רבים מהם כינו
קפדן ,מתנגד לחסידות ,תלמיד חכם שישב בפרבר צוקרמנטל מאז שנת
שגדולי רבנים באו לשמוע תורה מפיו. 1693ויהודי האיזור מינוהו לראש עלי עצמם גרמנים או סלובקים.
עמו ישבו דיינים נודעים וגדולים בתו הם .לימים הפך לספק ראשי לצבא מחוקרי תולדותיה של הקהילה היהו
רה ,והוא חיבר ספרי שאלות-ותשובות ולממשלה .שמעון מיכל ובניו חוננו דית בפרשבורג יש ורוצים להקדים את
בהלכה .הוא הגדיל ופיתח את הישיבה בכשרונות כספיים ומסחריים ,עמדו מניין שנותיה עד לתקופה הסמוכה לחו
שהקים קודמו הרב מאיר ברבי .בסוכות בראש הקהילות היהודיות באיזור ,אך רבן בית-שני וחניית הלגיונות הרומיים
של שנת תקס״ב ,סוף ,1801נפטר הרב עושרם לא עמד להם כאשר ביקשו לפ באותו איזור .אך מובן שאותם ימים
משולם איגרא .קהילת פרשבורג ורא- תוח בנק בתוך פרשבורג העיר עצמה. רחוקים שקועים בערפילי ההיסטוריה,
גם פקודת המלך לא עזרה .ראשי העיר ואין אלו אלא השערות .ידיעות ראשו
נות על מציאת יהודים כאן הן מסוף