Page 8 - etmol 78
P. 8

‫מומחה לקרקע‪ ,‬בוטנאי‪ ,‬מומחה להש­‬      ‫האנגלים בסירת מחקר ממשלתית‪,‬‬        ‫התיישבות באיזור‪ .‬בדו״ח שהגיש בחו­‬
‫קיה‪ ,‬מודד וחברים נוספים‪ .‬המשלחת‬          ‫שבדקה את אפשרות הדיג במפרץ‪.‬‬    ‫דש יוני ‪ 1933‬מצוי תיאור מקיף של כל‬
‫התמקמה בעין‪-‬חצבה ובדקה את‬
‫אפשרויות ההתיישבות לכל אורך הער­‬     ‫נסיון נוסף‬                         ‫השטח הדרומי של הערבה וכן מידע על‬
‫בה‪ .‬שנה לאחר מכן נערך באיזור סיור‬                                       ‫מקורות מים‪ ,‬האוכלוסיה ובעיות הבט־‬
                                                                        ‫חון‪ .‬פאפר הציע להקים ישוב עירוני‬
‫במפרץ אילת ולהקים כ״‪ 15-14‬ישובים מלחמת העולם השניה לא שמה קץ מטעם חברת האשלג והשתתפו בו גיאו‪-‬‬
‫לוג‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬המטאורולוג של השלטון‬   ‫בערבה במרחק של כחמישה קילומטר להתעניינות הציונית באילת‪ .‬במרס‬
‫הבריטי ועוזרו היהודי‪ .‬מטרתו של‬       ‫זה מזה‪ .‬התנאי להקמת הישובים הוא ‪ 1940‬התקשרו יזמים ערבים ויהודים‬
‫הסיור היתה להכין סקר אקלימי בערבה‬    ‫מציאת מים בכמות מספקת‪ ,‬שיפור דר­ במגמה להקים חברה משותפת לדיג בא­‬
‫כים והסכמים עם הממשל ועם השבטים זור‪ .‬השותף היהודי‪ ,‬בנימין ברניצקי ובעקבה‪ ,‬לבדוק את האפשרות לסלול‬
‫כביש ומסילת ברזל ממפעלי סדום ועד‬     ‫מתל‪-‬אביב‪ ,‬היה למעשה נציג סמוי של‬                  ‫הבדווים באיזור‪.‬‬
‫לעקבה וכן להעביר צנור נפט בנתיב‬      ‫חברת הדיג ״נחשון״ שהיתה בבעלות‬
‫זה‪ .‬הדו״ח של המשלחת מסר גם הער­‬      ‫ציונית‪ .‬הוגשה בקשה לנציב העליון‬    ‫תכנית רבת מעוף‬
‫כות על אפשרויות ההתיישבות באיזור‪.‬‬    ‫וצויין כי עכשיו אפשר להוביל דגים‬
‫לאחר שנחום פאפר הגיש את הדו״ח בנוחות ממפרץ אילת למרכז הארץ‪ .‬מסתבר כי במשך שנות השלטון‬
‫הבריטי בארץ לא נפסקו הנסיונות ליי­‬     ‫אבל הנציב העליון דחה את הבקשה‪.‬‬   ‫הכין הולצמן את תכניתו והגישה‬
‫שב ולפתח את מפרץ אילת והערבה‪,‬‬        ‫בשנת ‪ 1942‬ניסה שוב נחום תשבי‬       ‫לשלטונות‪ .‬הוא הציע עריכת סקר מקיף‬
‫ולנושא זה הקדישו מאמצים רבים יזמים‬   ‫לבדוק מחדש את אפשרויות הדיג בא­‬    ‫נוסף של כל השטח‪ ,‬יבוש המלחות‬
‫וחולמים‪ .‬אולם עד קום המדינה לא‬       ‫זור‪ ,‬ועורר את חמתם של אישים שונים‬  ‫הגדולות בערבה‪ ,‬העברת מים וחפירת‬
‫היתה בעצם כל אחיזה יהודית בערבה‬      ‫בהנהלה הציונית‪ ,‬שראו בפעילותו‬      ‫בארות‪ .‬הולצמן ביקש לסלול כבישים‬
‫מקומיים ולהקים משרדי מינהל‪ ,‬מח­ ״חדירה לתחום לא שלו״‪ .‬אותו זמן דגה ובמפרץ אילת‪ .‬רק עם הקמת המדינה‬
‫ניתנה הדחיפה לפיתוח הגדול של אילת‬    ‫סנים‪ ,‬בית חולים קטן‪ ,‬תחנת דואר‪ ,‬חברת ממשלתית באילת וספינת הדיג‬
‫ושל הערבה‪ ,‬וחלומותיהם של אותם‬        ‫תחנת משטרה ותחנת מחקר לניסויים שהפעילה בשם ״דורון״ נבנתה במס­‬
‫חקלאיים‪ .‬את השטח שיינתן לו בזכיון פנות יהודיות בתל‪-‬אביב‪ .‬מלחמת העו­ הרפתקנים וחוזי‪-‬חזון בעלי מעוף ‪-‬‬
‫חשב לחלק לאחר הכשרתו לקבוצות או לם השניה לא שמה קץ לתכניות נתקיימו‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬הנסיונות להתיישבות יהו­‬  ‫לבודדים בתנאי תשלום נוחים‪ ,‬כדי לה­ ההתיישבות החקלאית באיזור‪ .‬ב‪1942-‬‬

‫דית בערבה ובראש מפרץ אילת בתקו­‬      ‫קים עליו שורה של ישובים חקלאיים נערך סיור מקיף בערבה מטעם הסו­‬

‫פת המנדט ‪ -‬הציונות י״א‪.1986 ,‬‬        ‫עצמאיים‪ .‬התוצרת החקלאית של האזור כנות ובו השתתפו אנשי הקרן‪-‬הקיימת‪,‬‬

                                                                        ‫תופץ במרוכז‪ .‬הולצמן הודיע כי הוא‬
                                                                        ‫מוכן לספק את כל ההון הדרוש לביצוע‬
                                     ‫התכנית ותמורת זאת דרש מהשלטונות ר שיון כני ס ה‬
                                                                             ‫הבריטיים מתן זכיון ל‪ 99-‬שנה; פטור‬
                                                                             ‫ממס ל״‪ 10‬שנים‪ ,‬גבולות הזכיון‪ :‬בדרום‬
‫‪ -‬המפרץ‪ ,‬במערב ‪ -‬הרי סיני‪ ,‬בצפון במאי ‪ 1945‬תמה מלחמת העולם השניה‪ .‬רבבות יהודים‪ ,‬שרידי הרצח‬
‫אל קע )כ‪ 75-‬ק״מ ממפרץ אילת(‪ ,‬במז­ הגרמני‪ ,‬יצאו לדרך כדי להגיע לארץ ישראל‪ .‬לאיטליה הגיעו יהודה ארזי‬
‫ועדה סרני‪ ,‬שליחי ההגנה‪ ,‬והחלו לארגן את אניות המעפילים הראשונות‬          ‫רח ‪ -‬גבול ירדן‪.‬‬
‫הממשלה תבנה תחנת משטרה באי‪ -‬בעזרתם של חיילים ארצישראלים ששירתו ביחידות הצבא באיטליה‬
‫זור‪ ,‬תסלול דרך מסוג ב׳ מבאר‪-‬שבע ובמקומות אחרים באירופה‪ .‬לעולים־המעפילים ניתנו תעודות על‪-‬ידי‬
‫דרך עסלוג׳ לאילת‪ .‬את מחצית ההוצ­ המארגנים‪ :‬רשיונות כניסה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שהאנגלים השולטים מנעו מהם‬
                                                                        ‫אות יתנו בעלי הזכיון‪ .‬יינתן זכיון לדיג‪,‬‬
                                                                        ‫לבניית רציף ולמעגן‪ .‬תוך חמש שנים‬
                                                                        ‫תוגש תכנית לבניית נמל ולהנחת מסי­‬
                                                                        ‫לת ברזל לבאר‪-‬שבע‪ .‬יינתן יבוא חופשי‬
                                                                        ‫לבניה ולהפעלה באיזור‪.‬‬
                                                                        ‫מחלקות הממשלה השונות בחנו את‬
                                                                        ‫תכנית הולצמן בדקדקנות וברצינות‪.‬‬
                                                                        ‫הדיון בזכיון הגיע לוועדה המייעצת‬
                                                                        ‫לנציב העליון וזו דנה בנושא באוקטובר‬
                                                                        ‫‪ 1934‬ודחתה את בקשת הזכיון‪ ,‬אך‬
                                                                        ‫הציעה לאשר החכרת חלק מהקרקע‪.‬‬
                                                                        ‫הודעה על כך נמסרה להולצמן‪ .‬הוא לא‬
                                                                        ‫היה ‪,‬שבע רצון מהתשובה ומאמציו‬
                                                                        ‫הופנו עתה לגוש עציון‪ .‬כעבור זמן מה‬
                                                                        ‫פרצו מאורעות ‪ 1936‬והולצמן הפסיד‬
                                                                        ‫כסף רב בעת שנאלץ לפנות את‬
                                                                        ‫התיישבותו בהרי חברון‪.‬‬
                                                                        ‫ההנהלה הציונית המשיכה להתעניין‬
                                                                        ‫בתכניות לאילת‪ .‬בראשית ‪ 1936‬הגיש‬
                                                                        ‫מומחה לדיג‪ ,‬ד״ר הנס לוברט מהמבו­‬
                                                                        ‫רג‪ ,‬דד׳ח מפורט על אפשרות הדיג‬
                                                                        ‫באילת‪ .‬ביוני ‪ 1938‬הצטרפו אנשי הסו­‬
                                                                        ‫כנות לסיור שערך מנהל מחלקת החקל­‬
                                                                        ‫אות וקצין הדיג הראשי של השלטונות‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13