Page 8 - etmol 78
P. 8
מומחה לקרקע ,בוטנאי ,מומחה להש האנגלים בסירת מחקר ממשלתית, התיישבות באיזור .בדו״ח שהגיש בחו
קיה ,מודד וחברים נוספים .המשלחת שבדקה את אפשרות הדיג במפרץ. דש יוני 1933מצוי תיאור מקיף של כל
התמקמה בעין-חצבה ובדקה את
אפשרויות ההתיישבות לכל אורך הער נסיון נוסף השטח הדרומי של הערבה וכן מידע על
בה .שנה לאחר מכן נערך באיזור סיור מקורות מים ,האוכלוסיה ובעיות הבט־
חון .פאפר הציע להקים ישוב עירוני
במפרץ אילת ולהקים כ״ 15-14ישובים מלחמת העולם השניה לא שמה קץ מטעם חברת האשלג והשתתפו בו גיאו-
לוג ,מהנדסים ,המטאורולוג של השלטון בערבה במרחק של כחמישה קילומטר להתעניינות הציונית באילת .במרס
הבריטי ועוזרו היהודי .מטרתו של זה מזה .התנאי להקמת הישובים הוא 1940התקשרו יזמים ערבים ויהודים
הסיור היתה להכין סקר אקלימי בערבה מציאת מים בכמות מספקת ,שיפור דר במגמה להקים חברה משותפת לדיג בא
כים והסכמים עם הממשל ועם השבטים זור .השותף היהודי ,בנימין ברניצקי ובעקבה ,לבדוק את האפשרות לסלול
כביש ומסילת ברזל ממפעלי סדום ועד מתל-אביב ,היה למעשה נציג סמוי של הבדווים באיזור.
לעקבה וכן להעביר צנור נפט בנתיב חברת הדיג ״נחשון״ שהיתה בבעלות
זה .הדו״ח של המשלחת מסר גם הער ציונית .הוגשה בקשה לנציב העליון תכנית רבת מעוף
כות על אפשרויות ההתיישבות באיזור. וצויין כי עכשיו אפשר להוביל דגים
לאחר שנחום פאפר הגיש את הדו״ח בנוחות ממפרץ אילת למרכז הארץ .מסתבר כי במשך שנות השלטון
הבריטי בארץ לא נפסקו הנסיונות ליי אבל הנציב העליון דחה את הבקשה. הכין הולצמן את תכניתו והגישה
שב ולפתח את מפרץ אילת והערבה, בשנת 1942ניסה שוב נחום תשבי לשלטונות .הוא הציע עריכת סקר מקיף
ולנושא זה הקדישו מאמצים רבים יזמים לבדוק מחדש את אפשרויות הדיג בא נוסף של כל השטח ,יבוש המלחות
וחולמים .אולם עד קום המדינה לא זור ,ועורר את חמתם של אישים שונים הגדולות בערבה ,העברת מים וחפירת
היתה בעצם כל אחיזה יהודית בערבה בהנהלה הציונית ,שראו בפעילותו בארות .הולצמן ביקש לסלול כבישים
מקומיים ולהקים משרדי מינהל ,מח ״חדירה לתחום לא שלו״ .אותו זמן דגה ובמפרץ אילת .רק עם הקמת המדינה
ניתנה הדחיפה לפיתוח הגדול של אילת סנים ,בית חולים קטן ,תחנת דואר ,חברת ממשלתית באילת וספינת הדיג
ושל הערבה ,וחלומותיהם של אותם תחנת משטרה ותחנת מחקר לניסויים שהפעילה בשם ״דורון״ נבנתה במס
חקלאיים .את השטח שיינתן לו בזכיון פנות יהודיות בתל-אביב .מלחמת העו הרפתקנים וחוזי-חזון בעלי מעוף -
חשב לחלק לאחר הכשרתו לקבוצות או לם השניה לא שמה קץ לתכניות נתקיימו.
לעיון נוסף :הנסיונות להתיישבות יהו לבודדים בתנאי תשלום נוחים ,כדי לה ההתיישבות החקלאית באיזור .ב1942-
דית בערבה ובראש מפרץ אילת בתקו קים עליו שורה של ישובים חקלאיים נערך סיור מקיף בערבה מטעם הסו
פת המנדט -הציונות י״א.1986 , עצמאיים .התוצרת החקלאית של האזור כנות ובו השתתפו אנשי הקרן-הקיימת,
תופץ במרוכז .הולצמן הודיע כי הוא
מוכן לספק את כל ההון הדרוש לביצוע
התכנית ותמורת זאת דרש מהשלטונות ר שיון כני ס ה
הבריטיים מתן זכיון ל 99-שנה; פטור
ממס ל״ 10שנים ,גבולות הזכיון :בדרום
-המפרץ ,במערב -הרי סיני ,בצפון במאי 1945תמה מלחמת העולם השניה .רבבות יהודים ,שרידי הרצח
אל קע )כ 75-ק״מ ממפרץ אילת( ,במז הגרמני ,יצאו לדרך כדי להגיע לארץ ישראל .לאיטליה הגיעו יהודה ארזי
ועדה סרני ,שליחי ההגנה ,והחלו לארגן את אניות המעפילים הראשונות רח -גבול ירדן.
הממשלה תבנה תחנת משטרה באי -בעזרתם של חיילים ארצישראלים ששירתו ביחידות הצבא באיטליה
זור ,תסלול דרך מסוג ב׳ מבאר-שבע ובמקומות אחרים באירופה .לעולים־המעפילים ניתנו תעודות על-ידי
דרך עסלוג׳ לאילת .את מחצית ההוצ המארגנים :רשיונות כניסה לארץ-ישראל ,שהאנגלים השולטים מנעו מהם
אות יתנו בעלי הזכיון .יינתן זכיון לדיג,
לבניית רציף ולמעגן .תוך חמש שנים
תוגש תכנית לבניית נמל ולהנחת מסי
לת ברזל לבאר-שבע .יינתן יבוא חופשי
לבניה ולהפעלה באיזור.
מחלקות הממשלה השונות בחנו את
תכנית הולצמן בדקדקנות וברצינות.
הדיון בזכיון הגיע לוועדה המייעצת
לנציב העליון וזו דנה בנושא באוקטובר
1934ודחתה את בקשת הזכיון ,אך
הציעה לאשר החכרת חלק מהקרקע.
הודעה על כך נמסרה להולצמן .הוא לא
היה ,שבע רצון מהתשובה ומאמציו
הופנו עתה לגוש עציון .כעבור זמן מה
פרצו מאורעות 1936והולצמן הפסיד
כסף רב בעת שנאלץ לפנות את
התיישבותו בהרי חברון.
ההנהלה הציונית המשיכה להתעניין
בתכניות לאילת .בראשית 1936הגיש
מומחה לדיג ,ד״ר הנס לוברט מהמבו
רג ,דד׳ח מפורט על אפשרות הדיג
באילת .ביוני 1938הצטרפו אנשי הסו
כנות לסיור שערך מנהל מחלקת החקל
אות וקצין הדיג הראשי של השלטונות
