Page 13 - etmol 78
P. 13
עד היום כמעט לא נמצאו
חוקרים אשר עירערו את
ההנחה ,כי מאבקיהם של
היהודים על זכויותיהם היו
למעשה מאבקים למען אזר
חות בפוליס.
עדויותיו ההיסטוריות של
פילון מסייעות הרבה לגיבושו
של פירוש חדש לסוגיה כולה,
פירוש שלפיה ייצא ,כי היהו
דים חתרו לשוויון בין שני
גופים פוליטיים ונפרדים -
הקהילה היהודית והפוליס היוונית .בלשון אחר; היהודים
נאבקו על הזכות להתארגנות עצמית בתוך העיר ,זכות
שווה ליוונים ,אך מבלי שזבות זו תהיה תלויה בפוליס -
הגוף הפוליטי של בני העיר ,הכולל את חבר-האזרחים
היווני -אלא בשלטון המרכזי ,ואילו היוונים חתרו למונעם
מכך ולהחיל את מרות אירגונם -כלומר הפוליס -על כל
תושבי העיר.
דרמטיזציה ואמת ■היסטורית ?.־ז'-־־י'■■.
קלאודיוס תביעות חדשות .הקיסר היה שרוי במבוכה וגם
שני החיבורים של פילון על קורות אותם ימים וסיפור נלאה כבר מלטפל בנושא היהודי טיפול מרובה כל״כך בתוך
המשלחת לרומא -״נגד פלאקוס״ ו״משלחת אל גאיוס״ -
בולטים בייחודם בין כתבי פילון ,משום שרוב הכתבים פרק זמן כה קצר מאז עלה לשלטון.
שייכים לתחום הפילוסופיה ולא לתחום ההיסטוריה .לא פעם גם הלהיטות האלכסנדרונית המופרזת להעניק לו כיבודים
נטה פילון להגזמות ,למליצות גבוהות ולדרמטיזציה רבה אלוהיים היתה לו לזרא ,בייחוד משום שנועדה לסלול את
בתיאור המאורעות ,שכן ביקש לזעזע את קוראיו ולהשאיר הדרך לשינוי מדיניותו השקולה בעניין היהודים כפי
בליבם רושם עז ונמרץ .כך למשל ,נטה להפליג בשבחם של שנתנסחה בצווים שפירסם .אך יותר מכל רגז על עצם
הנציב פלאקוס ושל הקיסר קליגולה בראשית דרכם המדי חידוש המהומות ,דבר שעמד בניגוד מוחלט למדיניות ״הש
נית ,כדי להבליט בצורה חריפה יותר את הניגוד והמהפך
הקיצוני שחלו בהם לאחר-מכן .תיאורו את תגובת המוני לום הרומאי״ שהיתה נר לרגליו.
היהודים למשמע גזירת הצלם ותיאורו את תגובתו האישית בנימה כעוסה סיכם איפוא את הפרשה ושלח איגרת
ותגובת אגריפס ,כתובים בציוריות רבה ועזת-ביטוי .הוא מפורטת אל האלכסנדרונים ובה הדגיש את דבקותו במדי
הדין בתיאורים של ההתעללויות והעינויים ,שהיו מנת ניות אוגוסטוס ,בלי לתת עדיפות לצד זה או אחר .יחד עם
זאת הזהיר את שני הצדדים ,באיומים חריפים ביותר,
חלקם של יהודי אלכסנדריה בימי הפרעות של פלאקום. שיפסיקו את מעשי האיבה ההדדיים ,כדי לאפשר דו-קיום
משפט הסיום של ״נגד פלאקוס״ ודברי הפתיחה הארוכים
ל״משלחת אל גאיוס״ מלמדים על מטרת כתיבתו העיקרית: בשלום הלכה למעשה.
להוכיח את רעיון ״בחירת ישראל״ שלפיו אין אלוהים נוטש
את עמו הנבחר והוא מעניש את אויביו מידה כנגד מידת מאבק היהודים -להתארגנות עצמית
פשעם .הדרמטיזציה וההפרזה בתיאוריו הן בםך-הכל
שיטות כתיבה שנועדו להביא את הקורא לדרגה חוויתית כל המלומדים שעסקו בשאלת מעמדם המשפטי והמדיני
גבוהה ולהזדהות עם הכתוב .אבל שיטות אלו אינן מטילות של היהתים בתפוצה ההלניסטית והרומית מיקדו את
התעניינותם בראש-ובראשונה ביהודי אלכסנדריה .אם
חשד במהימנות ההיסטורית של תיאור העובדות עצמן. בגלל ריבוי המקורות ,אם בגלל הפירסום הרב שהיה
אף כי פילון לא הוכיח התנסות בכתיבה היסטורית עד למאבק שם ואם בגלל ההשלכות שהיו למאבק זה על שאר
שנת ,41מהווים שני החיבורים האלה תעודה היסטורית הקהילות בתפוצה שאלת השאלות שהעסיקה את בולם
חשובה ממדרגה ראשונה .הם מבטאים את רחשי התקופה היתה :האם היו יהודי העיר אזרחי הפוליס היוונית ,או לא?
באופן ישיר ובלתי אמצעי :הם נכתבו בידי אדם שחזה
מבשרו את המאורעות ואף ניצב בראש הנציגות המוסמכת
והרשמית של הציבור היהודי .העובדה ,כי הוא עצמו ניהל
את המאבק המדיני והמשפטי של הקהילה היהודית
באלכסנדריה ,דיה להבטיחנו ,בי לא היה מומחה טוב ובקי
ממנו בסבך הבעיות המשפטיות הכרוכות במאבקם של יהודי
עירו על זכויותיהם ,ולכן גם ניסוחיו מתקבלים בקולעים
ביותר לאמת .כתביו ההיסטוריים של פילון ראויים לתפוש
מקום ראשי בחשיבותם בין המקורות הנוגעים למאבקם של
יהודי אלכסנדריה על מעמדם וזכויותיהם.
לעיון נוסף :פילון האלסנדרוני ,כתבים כרך ראשון ,בעריכת
סוזן דניאל־נטף ,בהוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית
למדעים; יהודי מצרים ההלניסטית והרומית ־ א .כשר,
בהוצאת אוניברסיטת תל־אביב.
3ו