Page 13 - etmol 78

‫עד היום כמעט לא נמצאו‬
‫חוקרים אשר עירערו את‬
‫ההנחה‪ ,‬כי מאבקיהם של‬
‫היהודים על זכויותיהם היו‬
‫למעשה מאבקים למען אזר­‬

‫חות בפוליס‪.‬‬
‫עדויותיו ההיסטוריות של‬
‫פילון מסייעות הרבה לגיבושו‬
‫של פירוש חדש לסוגיה כולה‪,‬‬
‫פירוש שלפיה ייצא‪ ,‬כי היהו­‬
‫דים חתרו לשוויון בין שני‬
‫גופים פוליטיים ונפרדים ‪-‬‬
‫הקהילה היהודית והפוליס היוונית‪ .‬בלשון אחר; היהודים‬
‫נאבקו על הזכות להתארגנות עצמית בתוך העיר‪ ,‬זכות‬
‫שווה ליוונים‪ ,‬אך מבלי שזבות זו תהיה תלויה בפוליס ‪-‬‬
‫הגוף הפוליטי של בני העיר‪ ,‬הכולל את חבר‪-‬האזרחים‬
‫היווני ‪ -‬אלא בשלטון המרכזי‪ ,‬ואילו היוונים חתרו למונעם‬
‫מכך ולהחיל את מרות אירגונם ‪ -‬כלומר הפוליס ‪ -‬על כל‬

‫תושבי העיר‪.‬‬

‫דרמטיזציה ואמת ■היסטורית‬ ‫?‪.‬־ז‪'-‬־־י'■‪■.‬‬
‫קלאודיוס תביעות חדשות‪ .‬הקיסר היה שרוי במבוכה וגם‬
‫שני החיבורים של פילון על קורות אותם ימים וסיפור‬ ‫נלאה כבר מלטפל בנושא היהודי טיפול מרובה כל״כך בתוך‬
‫המשלחת לרומא ‪ -‬״נגד פלאקוס״ ו״משלחת אל גאיוס״ ‪-‬‬
‫בולטים בייחודם בין כתבי פילון‪ ,‬משום שרוב הכתבים‬ ‫פרק זמן כה קצר מאז עלה לשלטון‪.‬‬
‫שייכים לתחום הפילוסופיה ולא לתחום ההיסטוריה‪ .‬לא פעם‬ ‫גם הלהיטות האלכסנדרונית המופרזת להעניק לו כיבודים‬
‫נטה פילון להגזמות‪ ,‬למליצות גבוהות ולדרמטיזציה רבה‬ ‫אלוהיים היתה לו לזרא‪ ,‬בייחוד משום שנועדה לסלול את‬
‫בתיאור המאורעות‪ ,‬שכן ביקש לזעזע את קוראיו ולהשאיר‬ ‫הדרך לשינוי מדיניותו השקולה בעניין היהודים כפי‬
‫בליבם רושם עז ונמרץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬נטה להפליג בשבחם של‬ ‫שנתנסחה בצווים שפירסם‪ .‬אך יותר מכל רגז על עצם‬
‫הנציב פלאקוס ושל הקיסר קליגולה בראשית דרכם המדי­‬ ‫חידוש המהומות‪ ,‬דבר שעמד בניגוד מוחלט למדיניות ״הש­‬
‫נית‪ ,‬כדי להבליט בצורה חריפה יותר את הניגוד והמהפך‬
‫הקיצוני שחלו בהם לאחר‪-‬מכן‪ .‬תיאורו את תגובת המוני‬ ‫לום הרומאי״ שהיתה נר לרגליו‪.‬‬
‫היהודים למשמע גזירת הצלם ותיאורו את תגובתו האישית‬ ‫בנימה כעוסה סיכם איפוא את הפרשה ושלח איגרת‬
‫ותגובת אגריפס‪ ,‬כתובים בציוריות רבה ועזת‪-‬ביטוי‪ .‬הוא‬ ‫מפורטת אל האלכסנדרונים ובה הדגיש את דבקותו במדי­‬
‫הדין בתיאורים של ההתעללויות והעינויים‪ ,‬שהיו מנת‬ ‫ניות אוגוסטוס‪ ,‬בלי לתת עדיפות לצד זה או אחר‪ .‬יחד עם‬
‫זאת הזהיר את שני הצדדים‪ ,‬באיומים חריפים ביותר‪,‬‬
‫חלקם של יהודי אלכסנדריה בימי הפרעות של פלאקום‪.‬‬ ‫שיפסיקו את מעשי האיבה ההדדיים‪ ,‬כדי לאפשר דו‪-‬קיום‬
‫משפט הסיום של ״נגד פלאקוס״ ודברי הפתיחה הארוכים‬
‫ל״משלחת אל גאיוס״ מלמדים על מטרת כתיבתו העיקרית‪:‬‬ ‫בשלום הלכה למעשה‪.‬‬
‫להוכיח את רעיון ״בחירת ישראל״ שלפיו אין אלוהים נוטש‬
‫את עמו הנבחר והוא מעניש את אויביו מידה כנגד מידת‬ ‫מאבק היהודים ‪ -‬להתארגנות עצמית‬
‫פשעם‪ .‬הדרמטיזציה וההפרזה בתיאוריו הן בםך‪-‬הכל‬
‫שיטות כתיבה שנועדו להביא את הקורא לדרגה חוויתית‬ ‫כל המלומדים שעסקו בשאלת מעמדם המשפטי והמדיני‬
‫גבוהה ולהזדהות עם הכתוב‪ .‬אבל שיטות אלו אינן מטילות‬ ‫של היהתים בתפוצה ההלניסטית והרומית מיקדו את‬
‫התעניינותם בראש‪-‬ובראשונה ביהודי אלכסנדריה‪ .‬אם‬
‫חשד במהימנות ההיסטורית של תיאור העובדות עצמן‪.‬‬ ‫בגלל ריבוי המקורות‪ ,‬אם בגלל הפירסום הרב שהיה‬
‫אף כי פילון לא הוכיח התנסות בכתיבה היסטורית עד‬ ‫למאבק שם ואם בגלל ההשלכות שהיו למאבק זה על שאר‬
‫שנת ‪ ,41‬מהווים שני החיבורים האלה תעודה היסטורית‬ ‫הקהילות בתפוצה שאלת השאלות שהעסיקה את בולם‬
‫חשובה ממדרגה ראשונה‪ .‬הם מבטאים את רחשי התקופה‬ ‫היתה‪ :‬האם היו יהודי העיר אזרחי הפוליס היוונית‪ ,‬או לא?‬
‫באופן ישיר ובלתי אמצעי‪ :‬הם נכתבו בידי אדם שחזה‬
‫מבשרו את המאורעות ואף ניצב בראש הנציגות המוסמכת‬
‫והרשמית של הציבור היהודי‪ .‬העובדה‪ ,‬כי הוא עצמו ניהל‬
‫את המאבק המדיני והמשפטי של הקהילה היהודית‬
‫באלכסנדריה‪ ,‬דיה להבטיחנו‪ ,‬בי לא היה מומחה טוב ובקי‬
‫ממנו בסבך הבעיות המשפטיות הכרוכות במאבקם של יהודי‬
‫עירו על זכויותיהם‪ ,‬ולכן גם ניסוחיו מתקבלים בקולעים‬
‫ביותר לאמת‪ .‬כתביו ההיסטוריים של פילון ראויים לתפוש‬
‫מקום ראשי בחשיבותם בין המקורות הנוגעים למאבקם של‬

‫יהודי אלכסנדריה על מעמדם וזכויותיהם‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬פילון האלסנדרוני‪ ,‬כתבים כרך ראשון‪ ,‬בעריכת‬
‫סוזן דניאל־נטף‪ ,‬בהוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית‬
‫למדעים; יהודי מצרים ההלניסטית והרומית ־ א‪ .‬כשר‪,‬‬

‫בהוצאת אוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬

‫‪3‬ו‬