Page 12 - etmol 78
P. 12
״־׳r JET־>J^V7־2׳ מגורים אחד והצפיפות הנוראה ,הרעב והמגיפות השלימו
את מעשי הפורעים .פלאקוס לא נקף אצבע להשליט סדר
-rypnit ובטחון בעיר .אדרבא ,הוא החשיד את היהודים בחתרנות,
חיפש נשק בבתיהם ואסר רבים מהם .הוא אף לא נרתע
—* 9 ׳ מלשתף עצמו במזימות השפלות ביותר של הפורעים .כך
מפת אלכסנדריה ,היהודים גרו ברובע דלתא כינס במרמה את ראשי הגירוסיה -מועצת הזקנים -
היהודית ,כדי לדון עמהם כביכול על השבת השקט על כנו,
נים כדי להינקם בהם על סבלם בעבר .כאשר הגיעו לרומא והסגירם בידי אוייביהם להשפילם בטקס פומבי של מלקות.
הידיעות על חידוש מעשי האיבה באלכסנדריה ,הריץ קלאו- המציאות הוכיחה לבסוף כי פלאקוס טעה בחישוביו
דיוס איגרת-פקודה למושל שם ,להשיב במהירות את הסדר להינצל מנקמת הקיסר בעזרת בריתו עם מנהיגי אלכסנד
על כנו בכוח הצבא הרומי .בד-בבד נתן דעתו על בירור ריה .המהומות העירוניות וכנראה גם דיווח מרשיע מאת
יסודי של מכלול השאלות המשפטיות והמדיניות הכרוכות המלך אגריפם ,שהגיע בינתיים לארץ־ישראל ,הסבו את
בזכויות היהודים באלכסנדריה ,ובאמצע אפריל לערך פיר- תשומת ליבו של קליגולה אל פלאקום והוא נפרע ממנו על
סם בהשפעת אגריפס המלך ידיד-נעוריו שני אדיקטים החשבון המשפחתי הישן .בסוף שנת 38נשלח מושל אחר
)צווים( בקשר ליהודים ,ההולמים ברוחם את מגילות הזכו למצרים ואילו פלאקוס הובל בכבלים לרומא ,נשפט לגלות
יות של יוליוס קיסר ואוגוסטום .ב 30-באפריל וב״ 1במאי
41נערך בפני מועצת הקיסר משפט ,שבו העלו מנהיגי ולבסוף הוצא להורג בפקודת הקיסר.
האלכסנדרונים איסידורוס ולאמפון האשמות חמורות נגד משלחות יריבות יוצאות לרומא
המלך אגריפס .המשפט נסתיים בזיכויו המוחלט של אגרי- המושל החדש השיב את השקט על כנו .היהודים עסקו
פס ,ואיסידורוס ולאמפון נידונו למוות .אכזבת האלכסנדר- בפעולות שיקום ופתחו בהכנות למאבק משפטי ,שיסיר כל
ונים היתה עמוקה מאוד ,ואין לתמוה אם פרקו ביוזמתם את ספק ביחס לזכויות המשפטיות והמדיניות המגיעות להם.
מטען הזעם והמרירות שלהם בחידוש מעשה האיבה בסוף הנציב החדש נתן לשני הצדדים היריבים רשות לשגר
משלחות לרומא כדי להתנצח לפני הקיסר .בראש המשלחת
ספטמבר או בראשית אוקטובר .41 היהודית נתמנה הפילוסוף היהודי מאלכסנדריה פילון.
נסיונותיהם של האלכסנדרונים לשנות בכוח את המדי- פילון היה באותם ימים כבן חמישים־וחמש .בן למשפחה
ניווד הקיסרית הביאו לידי עימות משפטי נוסף בפני קלאו- נכבדה בעיר ,שהישוב היהודי בה היה בן יותר מ־ 300שנה,
דיוס ,לאחר ששוגרו משלחות יריבות חדשות לרומא. בעל הישגים גדולים ובעל מורשה תרבותית מפוארת .פילון
היהודים לא הופיעו הפעם הופעה מאוחדת ,אלא התייצבו עסק בפילוסופיה והשאיר לדורות יצירה גדולה שעסקה
לפני הקיסר בשתי משלחות ,שהיו חלוקות בדעותיהן באמונה היהודית ,בתורת ישראל ומשה וביקשה להסביר
ובעמדותיהן .האחת ,מתונה ופשרנית,ייצגה את האינטרסים לקוראי יוונית את מהותה .איננו יודעים פרטים רבים על
של החוגים האריסטוקראטים בקהילה והיתה נאמנה למדי חייו למעט את השתתפותו במשלחת לרומא .יוסף בן־
ניות של פילון ,שהסתפקו בהחזרת המצב לקדמותו! ואילו מתתיהו מזכירו בקשר למשלחת זו שהוא עמד בראשה
השניה ,קיצונית וקנאית ,ייצגה את החוגים העממיים שלא ומתארו כ״איש מהולל מכל הבחינות ...ובקיא עד מאוד
הסתפקו עוד בהישגי העבר ,אלא התכוונו להביא לפני בפילוסופיה״ .נראה שעל אף היותו פילוסוף עסק גם בעסקי
ציבור ובהגנה על מעמד היהודים בעיר ,שאם לא כן לא היו
מעמידים אותו בראש המשלחת אל הקיסר .על מסע זה חיבר
שני ספרים ״נגד פלאקום״ ו״המשלחת לגאיוס״ ,שמתוכם
אנחנו לומדים מה התרחש באותם ימים .שאר ספריו מוקד
שים לעניינים פילוסופיים ולהסברת האמונה היהודית.
האלכסנדרונים היוונים בחרו במשלחת בראשותו של
אפיון ושתי המשלחות היריבות יצאו בנובמבר של שנת 39
לרומא ,אך לא יכלו להתייצב לפני הקיסר שיצא אז
למסע-מלחמה נגד הגרמנים .גם לאחר-מכן לא חלה תזוזה
בבירור הסכסוך ,שכן מאז שובו לרומא באוגוסט שנת 40
ועד הרצחו בראשית ,41התחמק מלדון בענייני היהודים.
בפגישותיו החטופות עם המשלחות היריבות לא חשך דברי
עלבון וקנטרנות מן היהודים ,ומנע מהם כל אפשרות
להרצות את טענותיהם .לא היתה לפילון כל אשליה בדבר
עמדתו העויינת של קליגולה .אז נודעה גם ברבים הגזירה
שאיימה להציב את פסל הקיסר בבית-המקדש בירושלים.
גזירת הצלם הפכה את המאבק על זכויותיהם של יהודי
אלכסנדריה לעניין טפל ,משום שהגזירה עירערה את עצם
קיומה של הדת היהודית .בתנאים אלו לא נותר לו אלא
לשים מבטחו בהשגחה העליונה .משאלתו של פילון נתמל
אה ,וב 24-בינואר 41נרצח קליגולה ,ומאז אמנם חל שינוי
מכריע במצב היהודים ובירור ענייניהם.
נקמת היהודים
משנודע באלכסנדריה על מות קליגולה והכתרת קלאו-
דיום התעשתו היהודים ,אחזו בנשק ותקפו את האלכסנדרו-
12
