Page 23 - etmol 78
P. 23

‫חכירה ל‪ 99-‬שנים‪ .‬לשטח חולות של ‪16‬‬                                        ‫בוועידה הציונית העולמית שהתקיי­‬
‫אלף דונם הגובל באדמות שרכשו‬                                              ‫מה בלונדון ב־‪ 1920‬הופיע ברנדים‬
‫והמשתרע עד שפת הים ועד שפך הקי‪-‬‬                                          ‫בראש משלחת של ציוני ארצות־‬
‫שון לים‪ .‬לניצול השטח של ‪ 60‬אלף‬                                           ‫הברית‪ .‬בוועידה נתגלעו חילוקי דיעות‬
‫הדונם צירפו החברות אליהן את חברת‬                                         ‫חריפים בין ברנדים בעל ההשקפה של‬
‫״קדם״ שמנהלה היה יוסף לוי שייצג‬                                          ‫יוזמה פרטית לבניין הארץ לבין ד״ר‬
‫קבוצת יהודים מגרמניה‪ .‬שלוש החב­‬                                          ‫חיים וייצמן שדגל בהתיישבות לאומית‬
‫רות הקימו חברה משותפת בשם ״הכש­‬                                          ‫על״ידי מכשיר כםפי מרכזי ‪ -‬״קרן‬
‫רת מפרץ חיפה״‪ .‬בשלב מאוחר יותר‬                                           ‫היםוד״‪ .‬בגלל ניגודי ההשקפות פרש‬
‫הפרישו החברות ‪ 25‬אחוז מרכישתן‬                                            ‫חלק מציוני אמריקה מן הוועידה ומפעי­‬
‫לטובת הקרן‪-‬הקיימת‪-‬לישראל‪ .‬״הכש­‬                                          ‫לות ציונית‪ ,‬והקרע בין שני המנהיגים‬
‫רת מפרץ חיפה״ השקיעה בעבודות‬                                             ‫לא נתאחה מעולם‪.‬‬
‫תשתית השטח ותיכנונו סך ‪ 105.-‬אלף‬                                         ‫הנהלת ״קהיליית ציון אמריקאית״‬
‫לירות‪ .‬המתכננים הכינו מפות להקמת‬                                         ‫אימצה את השקפת ברנדים‪ .‬מעתה לא‬
‫עיר‪-‬גנים ונמל משוכלל בשפך הקישון‬                                         ‫ביקשה החברה להקים ישובי עובדים‬
                                                                         ‫כמו בלפוריה‪ ,‬אלא לבנות מושבות‬
                                  ‫לים‪.‬‬                                   ‫המבוםםות על יוזמה פרטית והשקעות‬
‫בסיכום ‪ -‬״קהיליית ציון״ וחברת‬                                            ‫פרטיות‪ .‬באוקטובר ‪ 1922‬שהה‬
‫העזר רכשו והכשירו תוך פחות מחמש‬                                          ‫בארצות‪-‬הברית ד״ר ארתור רופין‬
‫שנים ‪ 170‬אלף דונם קרקע כפרית ועירו­‬                                      ‫)‪ (1943-1876‬ראש ״הכשרת היישוב״‪,‬‬
‫נית‪ .‬מספר קוני המגרשים והנחלאות‬                                          ‫הנהלת ״קהיליית ציון״ נענתה להצעתו‬
‫מהחברות עלה על ‪ 6,500‬איש‪ .‬בידי‬                                           ‫לרכוש מחברתו ‪ 13,800‬דונם אדמה‬
‫״קהיליית ציון״ עלה לגייס הון פרטי‬                                        ‫בשרון‪ ,‬והחברה החליטה להקים על‬
‫בסכומים גדולים לרכישת קרקעות ולה­‬                                        ‫האדמה מושבה חקלאית שתשא את‬
‫קמת יישובים עליהם‪ ,‬בעיקר בעזרת‬                                           ‫השם הרצליה‪ .‬צ׳רלם‪-‬שמואל פאםמן‪,‬‬
                                                                         ‫מהנדם צעיר‪ ,‬ציוני פעיל באמריקה‪,‬‬
      ‫השקעת כספי המתיישבים עצמם‪.‬‬                                         ‫נתמנה לנהל את ענייני ״קהיליית ציון״‬
    ‫אבטלה ומשבר באמריקה‬                                                  ‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 1926-‬הצטמצם מרחב המחייה של‬                                             ‫הקמתה של הרצליה היה איפוא‬
‫יהודי פולין עקב חוקי הממשלה שהגבי­‬                                       ‫נםיונה הראשון של ״קהיליית ציון״‬
‫לו את פעילותם המסחרית‪ ,‬ובארץ‪-‬‬                                            ‫להגשמת הרעיון של יוזמה פרטית‪ .‬את‬
‫ישראל החל שפל כלכלי חמור‪ ,‬למעלה‬                                          ‫תכנונה של המושבה מםר פאםמן‬
‫מ‪ 8.000-‬פועלים היו ללא עבודה וחלקם‬                                       ‫לאדריכל ריכרד קאופמן שעלה מגר­‬
‫נזקקו לסעד כספי מן ההסתדרות הצי­‬                                         ‫מניה ב‪ 1920-‬והוא מאבות התכנון הכפ­‬
‫ונית‪ .‬קוני המגרשים בארץ וכן קונים‬                                        ‫רי בארץ‪-‬ישראל )בין השאר תכנן את‬
‫היושבים בפולין חדלו לשלם את‬                                              ‫מושב נהלל(‪ .‬״קהיליית ציון אמריק­‬
‫חובותיהם ל״קהיליית ציון״‪ ,‬ומן החב­‬                                       ‫אית״ השקיעה בעבודות תשתית להכ­‬
‫רה נמנע לפרוע את התחייבויותיה‬                                            ‫שרת אדמות הרצליה למעלה מ‪ 40-‬אלף‬
‫לערבים בהתאם לחוזי הרכישה של‬            ‫לירות )ב־‪ .(1925‬בל״ג בעומר תרפ״ה‪ ,‬השופט ברנדיס‪ ,‬נשיא ״קהיליית ציוך‬
‫הקרקעות והיתה צפוייה סכנה רצינית‪,‬‬                                        ‫יוני ‪ ,1925‬הוגרלו האדמות בין קוני‬
‫כי האדמות שנרכשו יחזרו לידי הער­‬        ‫הנחלאות ובאותה שנה התיישבו על הבריטית‪ .‬פאםמן חלם על רכישת עמק‬
                                        ‫אדמתן מאה משפחות‪ ,‬ביניהן ‪ 25‬משפ­ החולה‪.‬‬
                                  ‫בים‪.‬‬  ‫חות חברי ״בני בנימין״‪ ,‬ילידי המוש­ ב‪ 1924-‬רכשה ״קהיליית ציון״ ‪16‬‬
‫ב‪ 1929-‬קרה משבר כספי וכלכלי‬             ‫אלף דונם בעמק יזרעאל בשותפות עם‬  ‫בות הוותיקות בארץ‪.‬‬
‫גדול באמריקה ויהודים רבים הפסידו‬
‫את השקעותיהם בבורסה‪ .‬קוני הקרק­‬         ‫חברת ״משק״ שמנהלה אפרים קוצנוק‬
‫עות מאמריקה חדלו אף הם לסלק את‬          ‫היה איש עםקים מםור וציוני‪ .‬שתי‬
‫חובותיהם ל״קהיליית ציון״ ומעמד‬          ‫החברות החליטו לפעול במשותף‬       ‫פגישה עם עבדאללה‬
‫החברה נתערער מאוד‪ .‬תביעות כספיות‬
‫רבות הוגשו לבתי‪-‬המשפט נגד ״קהיל­‬        ‫לבניינה של עפולה שמגרשיה נמכרו‬
‫יית ציוך ונוצר מבוך ללא מוצא‪.‬‬           ‫ההנהלה הראשית של ״קהיליית בהצלחה ברחבי פולין‪ .‬החברות השקי­‬
‫ההסתדרות הציונית באמריקה היתה‬           ‫ציון״‪ ,‬נאמנה לפרוםפקט שלה‪ ,‬האיצה עו ‪ 60‬אלף לירות בעבודות להכשרת‬
‫חסרת עצה ובמוסדות היישוב בארץ‬           ‫בנציגה בארץ להתמםר לגאולת קרק­ האדמות‪ .‬ב‪ 1925-‬רכשו שתי החברות‬
‫נתעוררה דאגה רצינית לגורלה של‬           ‫עות‪ .‬פאםמן ניגש למשימתו בתנופה עשרת אלפים דונם בכפר‪-‬אתא; ״קהיל­‬
‫״קהיליית ציון״ העלולה להיות מוכרזת‬      ‫הראוייה לשבח‪ .‬את כל מרצו וחזונו יית ציון״ קנתה ארבעת אלפים דונם ליד‬
‫כפושטת רגל ולגרור אחריה את חברות‬        ‫השקיע ברכישת אדמה‪ .‬פאםמן חדור מגדל‪-‬העמק להתיישבות חםידי יבלונה‪,‬‬
‫העזר‪ ,‬ואף קוני המגרשים הפרטיים‬          ‫הכרת שליחות ציונית‪ ,‬היה םבור כי ‪ 2,500‬דונם נקנו ליד רחובות‪ .‬חברת‬
‫יפסידו את כספם‪ .‬במצב מתוח זה‬            ‫קניית קרקעות על‪-‬ידי הקרן הקיימת‪ ,‬״משק״ רכשה ‪ 12,500‬דונם באיזור‬
‫נחלצה קרן‪-‬היסוד לעזרת ״קהיליית‬          ‫שהכנםותיה באות מתרומות‪ ,‬היא תה­ שונם‪ 700 ,‬דונם קנתה ״קהיליית ציון״‬
‫ציון״ וקיבלה על עצמה לסלק את חובו­‬      ‫ליך ממושך מאוד‪ ,‬יש למהר ולקנות ככל ליד שכונת ברוכוב ועוד ‪ 600‬דונם על‬
‫תיה בסכום העולה על מחצית מיליון‬         ‫האפשר ואף למעלה מן האפשרי‪ .‬פאםמן הכרמל ושטחים נוםפים בירושלים ועוד‪.‬‬
‫לירות ו״קהיליית ציון אמריקאית״‬          ‫נפגש עם האמיר עבדאללה בארמונו שיא פעולתן של ״קהיליית ציון״‬
                                        ‫בעבר‪-‬הירדן כדי לדון על רכישת אדמה ו״משק״‪ ,‬היה רכישת אדמת עמק זבו­‬
                       ‫חדלה להתקיים‪.‬‬    ‫גדולה בערבות יריחו‪ ,‬אבל העיםקה לא לון‪ ,‬שטח של ‪ 44‬אלף דונם‪ .‬ממשלת‬
                                        ‫יצאה לפועל בעטיה של ממשלת המנדט המנדט ניאותה להעניק לחברות זכיון‪-‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26