Page 20 - etmol 78

‫אף את מקום הדפוס לא ידעתי‪ .‬הייתי עורך את החומר‬ ‫השלטון‪ ,‬עובדים אנגלים בארץ‪ ,‬אנשי צבא ומשטרה‪ .‬העתון‬
‫ומוסר אותו למקשר‪ .‬כעבור שבוע היה חוזר אלי בצורה‬ ‫היה נשלח לנמענים דרך בתי״דואר של מושבות רחוקות‬
‫ובמעטפות של מוסדות מפורסמים‪ .‬עתון זה היה הראשון‬
‫מודפסת״‪.‬‬ ‫שהעתיק את הסמל והסיסמה שהופיעו בכותרת ״ירוזולימה‬
‫״מערכות״ לבעיות צבאיות‬ ‫ויזוולונה״ הפולני ‪ -‬מפת הרובה והסיסמה ״רק כך״ ‪-‬‬
‫עם כל אלו יצאו לאור גם בטאונים ליגליים של המחתרות‬ ‫ומהעתון האנגלי עבר הסמל לכל פרסומי אצ״ל‪ .‬יצאו לאור‬
‫למטרות מיוחדות‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 1939‬החל לצאת מטעם‬ ‫‪ 11‬גליונות‪ .‬הוא הועבר לתל־אביב ונתגלה על־ידי האנג­‬
‫ההגנה ״מערכות״‪ .‬היה זה בטאון בדפוס‪ ,‬ליגלי‪ ,‬מיועד‬
‫לבעיות צבאיות‪ .‬זהו בעצם העתון הצבאי הראשון בעברית‪.‬‬ ‫לים‪.‬‬
‫עורכיו היו אלעזר )לסיה( גלילי ואליעזר ליבנה ואחר‪-‬כך‬ ‫אצ״ל פירסם בטאונים אחרים כמו ״בסער״ ‪ -‬מיועד לבני‬
‫אלעזר גלילי בלבד‪ .‬העתון יצא לאור ביוזמתו ובעידודו של‬ ‫נוער ‪ -‬״בהתוך״ ועתונים ברומנית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬יוונית והונג­‬
‫בן‪-‬גוריון ומטרתו‪ :‬״לספק שני תפקידים בעיקר‪ :‬השכלה‬ ‫רית‪ ,‬שנועדו לתעמולה בחוץ לארץ‪ ,‬בין לא יהודים‪ ,‬ונשלחו‬
‫מקצועית ומדינית לאקטיב הבטחון והבלטה כלפי חוץ של‬ ‫לאנשי ממשל שונים‪ .‬כן הדפיס עתונים ביידיש ועצוריו‬
‫העובדה שצמח בישראל דור העוסק ומתעמק בטכסיסי‬ ‫במחנות בארץ ובחוץ לארץ הדפיסו אף הם עתוני מחתרת‪.‬‬
‫מלחמה״‪ .‬העתון יצא ב‪ 5000-‬עותקים ובו מאמרים מתורג­‬ ‫לאחר הפילוג באצ״ל‪ ,‬משקם אירגון צבאי לישראל‬
‫מים של מומחים צבאיים על מלחמות העולם‪ ,‬בעיקר כאלה‬ ‫)שהיה ל״לוחמי חירות ישראל״ ‪ -‬לח״י( בהנהגתו של‬
‫שאפשר היה ללמוד מהן על המאבק הצפוי בארץ ‪ -‬מלחמות‬ ‫אברהם שטרן‪ ,‬יאיר‪ ,‬הבינו ראשי האירגון הקטן‪ ,‬הקנאי‬
‫גרילה‪ ,‬קרבות‪-‬לילה וכדומה‪ .‬כן נתפרסמו בו מאמרים של‬ ‫והקיצוני‪ ,‬שנתחפר יותר מן האחרים במחתרת ‪ -‬את חשיבו­‬
‫מפקדי הגנה שעסקו באסטרטגיה וטקטיקה‪ ,‬ביניהם מאמרים‬ ‫תם של הדברים שבכתב‪ .‬״במחתרת״‪ ,‬שממנו יצאו שש‬
‫של יצחק שדה‪ ,‬תיאורים של כלי‪-‬נשק ואימונים שונים‬ ‫חוברות‪ ,‬היה בטאונו הראשון‪ .‬בפתיחת החוברות קבע‬
‫ופרקים מההיסטוריה הצבאית של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬העתון יצא‬ ‫אברהם שטרן את מטרות העתון‪ :‬״מורה דרך לאירגון‪,‬‬
‫בקביעות עד הקמת המדינה ומאז הוא משמש כבטאון‬ ‫המדריך אותו בהלכות מלחמת השחרור בכלל‪ ,‬מסביר ומפיץ‬
‫אור על תופעות שונות בחיי הישוב בארץ ובגולה‪ ,‬ומחווה‬
‫הצבאי‪-‬מקצועי של צה״ל‪.‬‬ ‫את דעתו המוסכמת על העניינים העומדים ברומו של‬
‫עתון ״מחתרת ליגלי״ אחר היה ‪ -‬״משואות״ של אצ״ל‪,‬‬
‫בטאון ספרותי לבני נוער שיצא לאור בסוף שנות השלו­‬ ‫עולם״‪.‬‬
‫שים‪ .‬העתון הופיע בדפוס ויצאו לאור ‪ 17‬גליונות‪ .‬הוא‬ ‫לאחר ששטרן נהרג בידי האנגלים‪ ,‬החל להופיע מטעם‬
‫לח״י ״בחזית״‪ ,‬שממנו יצאו בשנים ‪ 19 1945-1943‬חוב­‬
‫נדפס ב‪ 2000-‬עותקים‪.‬‬ ‫רות‪ .‬העורכים היו ישראל שייב‪-‬אלדד ואחר‪-‬כך נתן ילין‪-‬‬
‫בשנים האחרונות לשלטון האנגלי בארץ‪ ,‬בגבור המאבק‬ ‫מור‪ .‬בתחילה שלח ילין‪-‬מור את מאמריו ממקום מעצרו‬
‫היהודי נגדו‪ ,‬הוציא כל אחד מאירגוני המחתרת בטאון‬ ‫במזרע‪ .‬משתתף אחר היה האיש השלישי בהנהגת לח״י ‪-‬‬
‫מרכזי ‪ -‬אצ״ל את ״חירות״‪ ,‬לח״י את ״המעש״ וההגנה ‪-‬‬ ‫יצחק שמיר‪ .‬שייב כתב‪ ,‬כי העתון שיצא לאור בסטנסיל‬
‫ככל עתוני המחתרת באותם ימים‪ ,‬החל לצאת ב‪500-‬‬
‫כרוזים והודעות תחת הכותרת ״החומה״‪.‬‬ ‫עותקים והגיע ל‪ .6000-‬הוא נשלח בדואר ועל‪-‬ידי שליחים‬
‫העתון הקבוע הראשון‪ ,‬שמכוון היה לציבור כולו ויצא כל‬ ‫לאנשים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חוגים אינטלקטואלים‪ ,‬קבוצות נוער‪,‬‬
‫שבועיים־חודש‪ ,‬היה ״חירות״ של הארגון הצבאי הלאומי‪.‬‬ ‫ריכוזי חיילים בצבא האנגלי ואף למחנות הפלמ״ח‪ .‬אחד‬
‫הוא החל לצאת במארס ‪ 1942‬ומאז ועד ה‪ 6-‬ביוני ‪,1948‬‬ ‫מ״המנויים״ הקבועים היה אליהו גולומב‪ ,‬ראש ההגנה‪.‬‬
‫שלושה שבועות אחרי קום המדינה‪ ,‬יצאו לאור ‪ 99‬גליונות‪.‬‬ ‫מספר שייב‪ :‬״פרידמן‪-‬ילין שלח ממזרע את מאמריו מסוג‬
‫העתון היה בן ארבעה עמודים)לעתים שניים(‪ ,‬נשלח בדואר‬ ‫הפוליטי‪-‬אנליטי‪ ,‬מנקודת ראות המצב הבין‪-‬לאומי ומנקודת‬
‫רגיל ובצורות אחרות לאנשים‪ ,‬אירגונים ומוסדות‪ ,‬אולם‬ ‫ראות מלחמת החירות! מאמרי היו ‪ -‬האידאולוגים והספרו‪-‬‬
‫את עיקר שליחותו עשה ‪ -‬כעתוני המחתרת האחרים‪,‬‬ ‫תים‪ ...‬לא היה לי כל מגע עם מנגנון ההדפסה או ההפצה‪.‬‬
‫״המעש״ ו״החומה״ ‪ -‬״מן הקיר״‪ .‬הוא ״זעק״ אל האנשים‬
‫מחומות הבתים והגדרות ועשה את רושמו הגדול בצורה זו‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫חלק גדול מן המאמרים והתגובות ב״חירות״ נכתבו על‪-‬ידי‬
‫מפקד האצ״ל מנחם בגין‪ .‬בגין כינס אחר‪-‬כך בארבעה‬

‫ספרים בשם ״במחתרת״ את דבריו מאותם ימים‪.‬‬
‫העתון הודפס בכל מיני בתי דפוס קטנים שבעליהם אהדו‬
‫את האצ״ל‪ .‬מדי פעם היה צריך להעביר את ההדפסה למקום‬
‫אחר‪ ,‬כדי שהאנגלים לא יגלו את עושי העתון עד שלבסוף‬
‫הוקם בנחלת‪-‬יצחק‪ ,‬במרתף של נגריה רגילה‪ ,‬בית‪-‬דפום‬
‫של האצ״ל‪ ,‬שבו נדפס עתון זה ואחרים‪ .‬אצ״ל עשה‬
‫מאמצים לפרסם את העתון על הקירות בו ביום בכל הארץ‪.‬‬
‫היה זה תהליך מסובך‪ :‬הוצאת העתון ממקום הדפוס‪ ,‬הבאתו‬
‫למקומות ההפצה וחלוקתו לקבוצות ״העתונאים״‪ ,‬כך כונו‬
‫חברי האצ״ל הצעירים בגיל ‪ ,16-14‬שיצאו להדביק את‬
‫העתון ברחובות‪ .‬כל קבוצת מדביקים היתה מורכבת משלו­‬
‫שה ‪ -‬אחד מרח את הדבק ורץ קדימה כדי למרוח דבק‬
‫במקום נוסף! שני הדביק את גליון הדפוס לקיר )העתונים‬
‫שנועדו להדבקה על הקיר נדפסו במיוחד רק על צד אחד(‪,‬‬
‫ושלישי ‪ -‬שהיה מזויין‪ ,‬שמר על המדביקים‪ .‬בני החבורה‬
‫הסתירו את פניהם במטפחות ובכובעי ״טמבל״ רחבי‪-‬‬
‫שוליים‪ .‬ההדבקה היתה נעשית בלילה‪ .‬עבודה זו שימשה‬
‫מעין ״בית ספר״ למגוייסים צעירים‪ .‬״חירות״ המשיך‬
‫לצאת גם אחרי קום המדינה כבטאונה של המפלגה שראתה‬

‫עצמה כיורשת אצ״ל ונשאה את שם העתון ‪ -‬״חירות״‪.‬‬