Page 20 - etmol 78
P. 20
אף את מקום הדפוס לא ידעתי .הייתי עורך את החומר השלטון ,עובדים אנגלים בארץ ,אנשי צבא ומשטרה .העתון
ומוסר אותו למקשר .כעבור שבוע היה חוזר אלי בצורה היה נשלח לנמענים דרך בתי״דואר של מושבות רחוקות
ובמעטפות של מוסדות מפורסמים .עתון זה היה הראשון
מודפסת״. שהעתיק את הסמל והסיסמה שהופיעו בכותרת ״ירוזולימה
״מערכות״ לבעיות צבאיות ויזוולונה״ הפולני -מפת הרובה והסיסמה ״רק כך״ -
עם כל אלו יצאו לאור גם בטאונים ליגליים של המחתרות ומהעתון האנגלי עבר הסמל לכל פרסומי אצ״ל .יצאו לאור
למטרות מיוחדות .בחודש ספטמבר 1939החל לצאת מטעם 11גליונות .הוא הועבר לתל־אביב ונתגלה על־ידי האנג
ההגנה ״מערכות״ .היה זה בטאון בדפוס ,ליגלי ,מיועד
לבעיות צבאיות .זהו בעצם העתון הצבאי הראשון בעברית. לים.
עורכיו היו אלעזר )לסיה( גלילי ואליעזר ליבנה ואחר-כך אצ״ל פירסם בטאונים אחרים כמו ״בסער״ -מיועד לבני
אלעזר גלילי בלבד .העתון יצא לאור ביוזמתו ובעידודו של נוער -״בהתוך״ ועתונים ברומנית ,צרפתית ,יוונית והונג
בן-גוריון ומטרתו :״לספק שני תפקידים בעיקר :השכלה רית ,שנועדו לתעמולה בחוץ לארץ ,בין לא יהודים ,ונשלחו
מקצועית ומדינית לאקטיב הבטחון והבלטה כלפי חוץ של לאנשי ממשל שונים .כן הדפיס עתונים ביידיש ועצוריו
העובדה שצמח בישראל דור העוסק ומתעמק בטכסיסי במחנות בארץ ובחוץ לארץ הדפיסו אף הם עתוני מחתרת.
מלחמה״ .העתון יצא ב 5000-עותקים ובו מאמרים מתורג לאחר הפילוג באצ״ל ,משקם אירגון צבאי לישראל
מים של מומחים צבאיים על מלחמות העולם ,בעיקר כאלה )שהיה ל״לוחמי חירות ישראל״ -לח״י( בהנהגתו של
שאפשר היה ללמוד מהן על המאבק הצפוי בארץ -מלחמות אברהם שטרן ,יאיר ,הבינו ראשי האירגון הקטן ,הקנאי
גרילה ,קרבות-לילה וכדומה .כן נתפרסמו בו מאמרים של והקיצוני ,שנתחפר יותר מן האחרים במחתרת -את חשיבו
מפקדי הגנה שעסקו באסטרטגיה וטקטיקה ,ביניהם מאמרים תם של הדברים שבכתב .״במחתרת״ ,שממנו יצאו שש
של יצחק שדה ,תיאורים של כלי-נשק ואימונים שונים חוברות ,היה בטאונו הראשון .בפתיחת החוברות קבע
ופרקים מההיסטוריה הצבאית של ארץ-ישראל .העתון יצא אברהם שטרן את מטרות העתון :״מורה דרך לאירגון,
בקביעות עד הקמת המדינה ומאז הוא משמש כבטאון המדריך אותו בהלכות מלחמת השחרור בכלל ,מסביר ומפיץ
אור על תופעות שונות בחיי הישוב בארץ ובגולה ,ומחווה
הצבאי-מקצועי של צה״ל. את דעתו המוסכמת על העניינים העומדים ברומו של
עתון ״מחתרת ליגלי״ אחר היה -״משואות״ של אצ״ל,
בטאון ספרותי לבני נוער שיצא לאור בסוף שנות השלו עולם״.
שים .העתון הופיע בדפוס ויצאו לאור 17גליונות .הוא לאחר ששטרן נהרג בידי האנגלים ,החל להופיע מטעם
לח״י ״בחזית״ ,שממנו יצאו בשנים 19 1945-1943חוב
נדפס ב 2000-עותקים. רות .העורכים היו ישראל שייב-אלדד ואחר-כך נתן ילין-
בשנים האחרונות לשלטון האנגלי בארץ ,בגבור המאבק מור .בתחילה שלח ילין-מור את מאמריו ממקום מעצרו
היהודי נגדו ,הוציא כל אחד מאירגוני המחתרת בטאון במזרע .משתתף אחר היה האיש השלישי בהנהגת לח״י -
מרכזי -אצ״ל את ״חירות״ ,לח״י את ״המעש״ וההגנה - יצחק שמיר .שייב כתב ,כי העתון שיצא לאור בסטנסיל
ככל עתוני המחתרת באותם ימים ,החל לצאת ב500-
כרוזים והודעות תחת הכותרת ״החומה״. עותקים והגיע ל .6000-הוא נשלח בדואר ועל-ידי שליחים
העתון הקבוע הראשון ,שמכוון היה לציבור כולו ויצא כל לאנשים ,מוסדות ,חוגים אינטלקטואלים ,קבוצות נוער,
שבועיים־חודש ,היה ״חירות״ של הארגון הצבאי הלאומי. ריכוזי חיילים בצבא האנגלי ואף למחנות הפלמ״ח .אחד
הוא החל לצאת במארס 1942ומאז ועד ה 6-ביוני ,1948 מ״המנויים״ הקבועים היה אליהו גולומב ,ראש ההגנה.
שלושה שבועות אחרי קום המדינה ,יצאו לאור 99גליונות. מספר שייב :״פרידמן-ילין שלח ממזרע את מאמריו מסוג
העתון היה בן ארבעה עמודים)לעתים שניים( ,נשלח בדואר הפוליטי-אנליטי ,מנקודת ראות המצב הבין-לאומי ומנקודת
רגיל ובצורות אחרות לאנשים ,אירגונים ומוסדות ,אולם ראות מלחמת החירות! מאמרי היו -האידאולוגים והספרו-
את עיקר שליחותו עשה -כעתוני המחתרת האחרים, תים ...לא היה לי כל מגע עם מנגנון ההדפסה או ההפצה.
״המעש״ ו״החומה״ -״מן הקיר״ .הוא ״זעק״ אל האנשים
מחומות הבתים והגדרות ועשה את רושמו הגדול בצורה זו. 20
חלק גדול מן המאמרים והתגובות ב״חירות״ נכתבו על-ידי
מפקד האצ״ל מנחם בגין .בגין כינס אחר-כך בארבעה
ספרים בשם ״במחתרת״ את דבריו מאותם ימים.
העתון הודפס בכל מיני בתי דפוס קטנים שבעליהם אהדו
את האצ״ל .מדי פעם היה צריך להעביר את ההדפסה למקום
אחר ,כדי שהאנגלים לא יגלו את עושי העתון עד שלבסוף
הוקם בנחלת-יצחק ,במרתף של נגריה רגילה ,בית-דפום
של האצ״ל ,שבו נדפס עתון זה ואחרים .אצ״ל עשה
מאמצים לפרסם את העתון על הקירות בו ביום בכל הארץ.
היה זה תהליך מסובך :הוצאת העתון ממקום הדפוס ,הבאתו
למקומות ההפצה וחלוקתו לקבוצות ״העתונאים״ ,כך כונו
חברי האצ״ל הצעירים בגיל ,16-14שיצאו להדביק את
העתון ברחובות .כל קבוצת מדביקים היתה מורכבת משלו
שה -אחד מרח את הדבק ורץ קדימה כדי למרוח דבק
במקום נוסף! שני הדביק את גליון הדפוס לקיר )העתונים
שנועדו להדבקה על הקיר נדפסו במיוחד רק על צד אחד(,
ושלישי -שהיה מזויין ,שמר על המדביקים .בני החבורה
הסתירו את פניהם במטפחות ובכובעי ״טמבל״ רחבי-
שוליים .ההדבקה היתה נעשית בלילה .עבודה זו שימשה
מעין ״בית ספר״ למגוייסים צעירים .״חירות״ המשיך
לצאת גם אחרי קום המדינה כבטאונה של המפלגה שראתה
עצמה כיורשת אצ״ל ונשאה את שם העתון -״חירות״.