Page 21 - etmol 78
P. 21

‫‪»44 /‬ז ‪30.7.‬‬       ‫‪ 13*3‬ת ו‪1‬וז‬                                    ‫‪ 83‬גלימות המעש‬

                                                                          ‫ע״ד‬                                   ‫עתונם של לוחמי חרות ישראל ‪ -‬לח״י ‪ -‬ששמו היה‬
                                                                                                                ‫״המעש׳‪ /‬יצא לאור החל מאוקטובר ‪ 1945‬עד אוקטובר‬
                           ‫ל ק י ס י י ד י ע ו ת ‪ /‬דברים נשם יוםרם‬                                              ‫‪ 83 - 1948‬גליונות‪ .‬אף הוא היה בן ‪ 2‬או ‪ 4‬עמודים‪ .‬מתווי‬
                                                                                                                ‫דרכו היו ישראל שייב )אלדד( ונתן ילין״מור)פרידמן(‪ ,‬שני‬
    ‫ת ש ר ת את היטלד ־־ ו ק ב ל ת מ שדה ‪x‬בוד‪.‬ה בסוריה!‬                                                          ‫ראשי האירגון‪ .‬בעתון ניכרו כבר אז‪ ,‬למי שהעמיק לעיין‬

    ‫נןיראק‪ .‬יאחר בעלון הדרד ד‪7.‬יר«‪.‬קי ונגינ ח צנ אז ת‬                                 ‫מ ד ס ע ק נותנים ליי‪:‬‬                  ‫בו‪ ,‬השינויים בהשקפות העולם שבין השנים‪.‬‬
    ‫הנוי ח לסוריה ואפרו‪ ,‬וביד אררי דחרורם רראשר‬             ‫י י נ י ומן־מה מינתה ססשיח סוריה את הא״א‬            ‫ב״המעש״‪ ,‬הופיע בין השאר פזמון קבוע בשם ״טור‬
    ‫נתמנו! למשרות הניל‪ .‬ואין‪,‬זה מקרה יהיר נבינז‪.‬‬            ‫א ל ־ ז מ ר י ו א ל׳־ ה נ די לסשרות גבוהות נמחלקת־‬  ‫מול טור״‪ ,‬שמחבריו היו מרדכי שליו וישראל שייב‪ ,‬והוא‬
    ‫מכהנים היום במשרות גנוהות הרנה אנשים‪.‬‬                   ‫האססקיי‪ .‬שני ה*י‪.‬נשיס האלה נמני בי) מנהיגיה‬         ‫ביקש להיות מעין תשובה ל״טור השביעי״ של נתן אלת־‬
                                                            ‫הראשיים של תנועת ר שי ד ‪ 7‬א ל י א ל־ נ י ל א נ י‬    ‫רמן‪ ,‬שהופיע כל יום ששי ב״דבר״‪ ,‬ייצג את עמדות‬
                                      ‫הידועים ‪:‬סוכני הביר‪.‬‬                                                      ‫״הישוב״ וההגנה והיה בעל השפעה רבה‪ .‬בין המשתתפים‬
                                                                                                                ‫בגליונות האחרונים של העתון היה עולה חדש‪ ,‬שצייר‬
‫של הפלמ״ח‪ .‬משגברו חיפושי האנגלים אחרי הפלמ״ח יצא‬                                                                ‫קריקטורות‪ ,‬הוא דוש‪ ,‬צייר הקריקטורות של עתון ״מע״‬
‫העתון בשם ״לחבר הצעיר״ ולפעמים בלי כותרת בכלל‪,‬‬                                                                  ‫ריב״ כיום‪ .‬ב״המעש״ הופיע מעין מדור״חידה ‪ -‬מדור דומה‬
                                                                                                                ‫הופיע גם ב״חירות״ ‪ -‬מעטים פתרוהו באותם ימים‪ .‬היו אלו‬
                            ‫כשהמקום המיועד לכך ‪ -‬ריק‪.‬‬                                                           ‫סיסמאות קצרות לכאורה ללא משמעות‪ .‬אחר״כך נתבררה‬
                  ‫עתון ״במחנה״‬                                                                                  ‫מטרתן של אותן סיסמאות‪ :‬אנשי לח״י באו במגע עם אנשים‬
                                                                                                                ‫ומוסדות שונים‪ ,‬הללו יכולים היו לתהות‪ ,‬אם הדוברים‬
‫העתון המרכזי של ההגנה באותם ימים היה ״במחנה״‪,‬‬                                                                   ‫המסתוריים הם אנשי מחתרת ולא רמאים מתחזים‪ .‬על כן‪,‬‬
‫שהיה אמנם בטאון האירגון בתל‪-‬אביב‪ ,‬אולם ברבות הימים‬                                                              ‫היה השליח דואג לפירסום סיסמה מוסכמת ב״המעש״‪ ,‬דבר‬
‫נעשה לבטאון ההגנה‪ .‬״במחנה״ היה עתון פנימי‪ ,‬מיועד רק‬
‫לחברי האירגון‪ .‬הוא יצא בשיכפול החל מדצמבר ‪.1934‬‬                                                                              ‫שהוכיח‪ ,‬כי אמנם מופיע הוא בשם המחתרת‪.‬‬
‫עורכו היה אפרים תלמי‪ .‬בינואר ‪ 1947‬הפך לבטאון הארצי‬
‫של ההגנה ומפברואר ‪ 1948‬החל להופיע בדפוס‪ .‬עם הקמת‬                                                                              ‫כ״ז אב תש״ח ‪ 1 7 i‬בספטמבר ‪1948‬‬
‫צה״ל הפך לעתון הצבא ‪ -‬וכזה הוא עד היום ‪ -‬ועורכו‬
‫הראשון משה שמיר‪ .‬״במחנה״ חולק למפקדים שקראוהו‬                                                                   ‫ההגנה לא פירסמה עתון־קירות קבוע משלה‪ ,‬אולם‬
‫לפני פקודיהם ולפי ההוראות השמידו אותו אחר‪-‬כך‪ .‬כיום‬                                                              ‫פירסמה את הודעותיה‪ ,‬כרוזיה‪ ,‬אזהרותיה בדפי״קיר תחת‬

    ‫מצוי רק עותק אחד שלם של העתון בארכיון העבודה‪.‬‬                                                                                                          ‫השם ״החומה״‪.‬‬
‫אלו היו כלי‪-‬הביטוי העיקריים ‪ -‬כמובן בתוספות שידורי‬                                                              ‫ההגנה היתה האירגון הצבאי המחתרתי הגדול‪ ,‬שפעל‬
‫רדיו‪ ,‬פירסומים‪ ,‬כרזות‪ ,‬מודעות וכר ‪ -‬של המחתרות‬                                                                  ‫בשם הישוב בכללותו)ושכונה לעתים ״הישוב המאורגן״(‬
‫בחמש השנים האחרונות לשלטון המנדט‪ ,‬ימי מאבק ומלח­‬                                                                ‫ובשם מוסדותיו‪ .‬לא היתה לה מדיניות משלה‪ .‬היא היתה‬
                                                                                                                ‫המכשיר הצבאי של הנהגת רוב יהודי הארץ‪ .‬מוסדות‬
          ‫מה‪ ,‬והם שימשו את מטרותיהם בצורה מצויינת‪.‬‬                                                              ‫ההנהגה והמפלגות והאירגונים שהרכיבו אותה היו להם‬
‫היו גם עתוני מחתרת‪ ,‬אבל לא של אירגוני מחתרת‪...‬‬                                                                  ‫דעות משלהם בענייני הגנה ובטחון ומאבק באנגלים והם‬
‫״אשנב״ ו״עוז״‪ .‬״אשנב״ יצא לאור ‪ -‬כל שבועיים ‪-‬‬                                                                   ‫פירסמו אותם בבטאוניהם‪ .‬על״כן‪ ,‬לא היה לו לאירגון‬
‫מאוגוסט ‪ 1941‬ועד מאי ‪ 1947‬ועורכו אליעזר ליבנה‪ .‬יצאו‬                                                             ‫ההגנה ״מדיניות ביטוי״ וכלי״ביטוי עצמאיים‪ .‬על כן‪ ,‬לא‬
‫לאור כ‪ 170-‬חוברות ״אשנב״‪ .‬היה זה בטאונם של‬                                                                      ‫יכלו הפירסומים שלו להיות כשל האירגונים ״הפורשים״‪,‬‬
‫ה״אקטיוויסטים״ במפא״י ונדפסו בו מאמרים מהארץ ומחוץ‬                                                              ‫שלא היתה עליהם מרות מוסדות הישוב וכל אחד מהם היה‬
‫לארץ שלא הותרו לפרסום על‪-‬ידי הצנזור האנגלי‪ ,‬וכן דברי‬
‫ויכוח‪ ,‬עם האנגלים ואצ״ל ולח״י‪ .‬מפלגת ״אחדות העבודה״‬                                                                                          ‫נתון למרות הנהגתו ומפקדיו‪.‬‬
‫שהתפלגה ממפא״י הוציאה זמן קצר עתון מקביל בשם‬                                                                    ‫לפלוגות הפלמ״ח היה עתון משלהן‪ ,‬חוברת בעלת כמה‬
‫״עוז״‪ .‬היו אלו עתונים שיצאו ללא רשות בריטית ובשעה‬                                                               ‫עשרות עמודים‪ ,‬שנשא את שם החטיבה‪ .‬אפשר לראות בו‬
‫שהוחמרו החיפושים אחרי דפוס ״אשנב״ ומערכתו ‪ -‬הופיע‬                                                               ‫גם בטאון ספרותי‪ ,‬שכן בו פירסמו מביכורי יצירותיהם‬
                                                                                                                ‫משוררים וסופרים נודעים מאז ‪ -‬חיים גורי‪ ,‬משה שמיר‪,‬‬
                                          ‫בכותרת ״א״ב״‪.‬‬                                                         ‫נתן שחם‪ ,‬חיים חפר‪ ,‬מתי מגד‪ ,‬זרובבל גלעד‪ ,‬משה טבנקין‬
‫כל אלה ואחרים הם כתבי‪-‬עת מיוחדים במינם‪ ,‬״בטאונים‬                                                                ‫ואחרים‪ .‬החוברות החלו להופיע עם יסוד הפלמ״ח ‪ -‬בדצ­‬
‫של לילה״‪ ,‬״ספרות החפרפרות״ ועתונים של קירות‪ .‬הם‬                                                                 ‫מבר ‪ .1941‬מפקדו של הפלמ״ח יצחק שדה פתח את החוברת‬
‫קראו למאבק‪ ,‬למלחמה‪ ,‬למרד‪ .‬הם ביקשו להסביר‪ ,‬ללמד‪,‬‬                                                                ‫הראשונה ואמר‪ :‬״יש וגם המלה האמורה בזמן הנכון ובכ­‬
‫לחנך ולהשפיע‪ .‬והיו בעלי ערך רב במאבק על העצמאות‪.‬‬                                                                ‫וונה משמשת נשק״‪ .‬חמש חוברות הופיעו בסטנסיל ומהש‪-‬‬
‫תוך כך הם כללו גם מאמרים ורשימות ודברי ספרות על‬                                                                 ‫שית ועד האחרונה ‪ -‬חוברת ‪ ,81‬שהופיעה עם פירוק‬
‫החיים בארץ‪-‬ישראל והם מהווים פרק חשוב בתולדות‬                                                                    ‫הפלמ״ח בשנת ‪ - 1949‬בדפוס‪ .‬העורך הראשון היה מיכאל‬
‫הארץ‪ ,‬בתולדות העתונות ולעתים גם‪ ,‬בתולדות הספרות‬                                                                 ‫לוין ואחר‪-‬כך זרובבל גלעד‪ ,‬שערך את רוב החוברות‪.‬‬
                                                                                                                ‫בחוברת החמישית‪ ,‬ימי אל‪-‬עלמין‪ ,‬כשצבאות הגרמנים‬
                                            ‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬                                                         ‫עמדו על גבולה של מצרים והיתה סכנה שהם יגיעו גם‬
                                                                                                                ‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬פירסם זרובבל גלעד שיר בשם ״מסביב יהום‬
                                                                                                                ‫הסער״‪ .‬דוד זהבי מנען חיבר מנגינה לשיר שהפך להימנונו‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26