Page 23 - ETMOL_34
P. 23
השיעים ,ידעו על חייהם הכפולים של בוועד הקהילה בטהרן מכתב מאת גם קולונל שייל ,ששימש נציג ברי
האנוסים ,אולם ,הואיל ועירם נהנתה מולה מהדי המכחיש את סיפורו של טי בטהרן אחרי ריאץ /כתב אל ממשל
וולף .הוא טוען בנימה של לגלוג ,כי הודו)שהיה אחראי לפעילות הבריטית
מהכנסות רבות ,הודות לכסף שזרם אחרי שנאנס להמיר דתו לאיסלם ,מה בפרס( בעניינו של מולה מהדי .שייל
מעולי-הרגל ,שקנו כאן מצרכים ומזכ טעם שיתנצר? )בשנת 1839פורסמה תיאר את השתלשלות העניינים בפר
רות ,חששו לספר על היהודים- עלילת-דם על יהודי משהד ,המוסלמים שת דיסקין )״הנוכל״( הוא סיפר ,כי
רצו להרגם והם ניצלו רק אחרי
האנוסים ,המשמשים בתפקידים שונים כאשר קודמו ד״ר ריאץ׳ היה במשהד,
במינהל העיר והמסגד ,כדי שלא לגרום שהתאסלמו(. בשליחותו לפינוי גוריאן ,עמדה צבאית
נזק לעסקיהם של תושבי העיר משהד, הנוסע הצרפתי פרייר ,מספר בספר בגבול אפגניסטן-חוראסאן ,מן הצבא
הפרסי שניסה לפלוש להראת )אפגנ
״פאר העולם השיעי״. יסטן היתה בהשפעה בריטית( .,הוא
לווה כספים ממולה מהדי .ריאץ׳ כותב,
שמולה מהדי שנכווה ממעשיו של דיס-
קין ,סירב להלוות עוד כספים לאנג
לים .אולם הודות לקשריו של ריאץ׳
עם מולה מהדי ,ניאות זה להלוות את
הכסף.
בסופו של דבר הסכים שייל ,בעצה
עם ממשלת הודו ,לפצות את מולה
מהדי בשני-שלישים מהסכום שנטל
דיסקין ממולה מהדי ,ב 600-דוקטים
זהב.
כאשר אירעו הפרעות ביהודי משהד, ביתו של עשיר יהודי במשהד בשנת 1842שימש מולה מהדי מת
בשנת ,1839והם נאנסו להתאסלם ווך בעניין שיחרורם של שני הקצינים
שימש מולה מהדי בתפקיד ״קאזד מסעות משנת ,1845שהאיש הראשון האנגלים שנפלו שבויים בידי האמיר
שפגש במשהד היה מולה מהדי ,שהוא
באשי״ ,מלווה השיירה של הצבא ״ואקה אל נגאר״ ,זאת-אומרת איש של בוכרה ,סטודארד וקונולי ,וכן
הבריטי שיצאה לעיר קנדהר .בשנים מודיעין וסוכן האנגלים .מולה מהדי היהודי ממשהד ,אפרים ,שניסה לעזור
,1842-1838עמדו בריטניה ואפגניסטן הציג את פרייר בפני נכבדי העיר להם להימלט מן המאסר .התיווך לא
במצב של מלחמה .בריטניה חששה משהד .הוא מציין ,שמולה מהדי ,כמוהו
שמושלים שונים באפגניסטן מתכוונים כיתר יהודי משהד ,חיים עתה כאנוסים הצליח ושלושתם הוצאו להורג.
לצאת לעזרת פרס בסיוע רוסי ,כדי ״ג׳דיד אל איסלם״ ,ומבקרים בעל בשנת 1844הגיע יוסף וולף שנית
לאיים על האינטרסים של האנגלים למשהד ,אחרי שרווחו שמועות
בגבולות אפגניסטן והודו .לכן יצא כרחם במסגד. שהקצינים עודם בחיים .שמועה זו לא
צבא בריטי מהודו אל תוך אפגניסטן. היתה נכונה .וולף כתב בספרו שמולה
מהדי כאמור שימש כמלווה-מומחה יהודים בתפקידים רשמיים מהדי פנה ליאר מחמד ,שליט הראת,
ובשעת הפרעות וההתאסלמות לא היה וביקש ממנו לעזור לאנגלים במצבם,
מעניין לציין ,כי לאחר שיהודי ולפנות אל האמיר של בוכרה כדי למ
במשהד. משהד נפלו קרבנות להתקפת השיעים סור את גופותיהם של הקצינים האנג
ואפשר שאילו נמצא מולה מהדי, בעירם וחיו כאנוסים ,היו מספר יהודים לים לידי יוסף וולף ,והוסיף ,שאם
נשיא היהודים ,בעל הקשרים הרבים ששימשו בתפקידים רשמיים במימשל הללו עודם בחיים ,לעזור להם להשת
עם האנגלים ועם השלטונות ,במשהד הפרסי ובניהול עסקי ה״וואקף״
באותה תקופה -לא היו נאנסים )הקדש( של המסגד על שם אימם ריזה. חרר.
להתאסלם וגורלה של יהדות זו היה אחד מבני משפחתו של מולה מהדי, כאשר שהה וולף במשהד ואחר
שונה .שכן עשרות שנים עברו עד מולה מוסא כורד ,שימש בתפקיד של בבוכרה ,היה מולה מהדי המתווך בינו
שאנוסי משהד חזרו ליהדות ,וחלקם אף לבין השגריר הבריטי ,קולונל שייל,
מפקח על עסקי הבניה במסגד. בטהרן .באיגרתו כותב יוסף וולף,
עלה לארץ. אפרים נוימרק ביקר במשהד בשנת שמולה מהדי עומד לנסוע עמו ללונדון,
1885וכתב בספרו ,שאנשי משהד כדי להתריע על מצבם של יהודי
משהד ,שהיו קרבנות לפרעות בשנת
,1839ומאז חיו כאנוסים ,ולבקש עבד
רם עזרה מדינית .אולם ,נראה שנסיעה
זו לא יצאה אל הפועל.
אחר ששב וולף ממסעו השני ,פרסם
ספר ,וטען שמולה מהדי התנצר
בהשפעתו .באותן שנים שהה בפרס
הרופא יעקב פולאק ,יהודי מווינה,
ששימש רופאו של השאה הפרסי ומר
רה באקדמיה לרפואה שהקים בטהרן.
פולאק פירסם זכרונות בעתונות היהו
דית ,ודבריו הועתקו לעתון ״המגיד״
)שנת תרכ׳ג ,ע׳ (383הוא הכחיש
נמרצות את דברי יוסף וולף בעניין
התנצרותו של מולה מהדי .פולאק ראה
23