Page 23 - ETMOL_34
P. 23

‫השיעים‪ ,‬ידעו על חייהם הכפולים של‬         ‫בוועד הקהילה בטהרן מכתב מאת‬                   ‫גם קולונל שייל‪ ,‬ששימש נציג ברי­‬
‫האנוסים‪ ,‬אולם‪ ,‬הואיל ועירם נהנתה‬         ‫מולה מהדי המכחיש את סיפורו של‬                 ‫טי בטהרן אחרי ריאץ‪ /‬כתב אל ממשל‬
                                         ‫וולף‪ .‬הוא טוען בנימה של לגלוג‪ ,‬כי‬             ‫הודו)שהיה אחראי לפעילות הבריטית‬
‫מהכנסות רבות‪ ,‬הודות לכסף שזרם‬            ‫אחרי שנאנס להמיר דתו לאיסלם‪ ,‬מה‬               ‫בפרס( בעניינו של מולה מהדי‪ .‬שייל‬
‫מעולי‪-‬הרגל‪ ,‬שקנו כאן מצרכים ומזכ­‬        ‫טעם שיתנצר? )בשנת ‪ 1839‬פורסמה‬                 ‫תיאר את השתלשלות העניינים בפר­‬
‫רות‪ ,‬חששו לספר על היהודים‪-‬‬               ‫עלילת‪-‬דם על יהודי משהד‪ ,‬המוסלמים‬              ‫שת דיסקין )״הנוכל״( הוא סיפר‪ ,‬כי‬
                                         ‫רצו להרגם והם ניצלו רק אחרי‬
‫האנוסים‪ ,‬המשמשים בתפקידים שונים‬                                                        ‫כאשר קודמו ד״ר ריאץ׳ היה במשהד‪,‬‬
‫במינהל העיר והמסגד‪ ,‬כדי שלא לגרום‬                                    ‫שהתאסלמו(‪.‬‬        ‫בשליחותו לפינוי גוריאן‪ ,‬עמדה צבאית‬
‫נזק לעסקיהם של תושבי העיר משהד‪,‬‬          ‫הנוסע הצרפתי פרייר‪ ,‬מספר בספר‬                 ‫בגבול אפגניסטן‪-‬חוראסאן‪ ,‬מן הצבא‬
                                                                                       ‫הפרסי שניסה לפלוש להראת )אפגנ­‬
                  ‫״פאר העולם השיעי״‪.‬‬                                                   ‫יסטן היתה בהשפעה בריטית(‪ .,‬הוא‬
                                                                                       ‫לווה כספים ממולה מהדי‪ .‬ריאץ׳ כותב‪,‬‬
                                                                                       ‫שמולה מהדי שנכווה ממעשיו של דיס‪-‬‬
                                                                                       ‫קין‪ ,‬סירב להלוות עוד כספים לאנג­‬
                                                                                       ‫לים‪ .‬אולם הודות לקשריו של ריאץ׳‬
                                                                                       ‫עם מולה מהדי‪ ,‬ניאות זה להלוות את‬

                                                                                                                          ‫הכסף‪.‬‬
                                                                                       ‫בסופו של דבר הסכים שייל‪ ,‬בעצה‬
                                                                                       ‫עם ממשלת הודו‪ ,‬לפצות את מולה‬

                                                                                       ‫מהדי בשני‪-‬שלישים מהסכום שנטל‬
                                                                                       ‫דיסקין ממולה מהדי‪ ,‬ב‪ 600-‬דוקטים‬

                                                                                                                            ‫זהב‪.‬‬

‫כאשר אירעו הפרעות ביהודי משהד‪,‬‬                               ‫ביתו של עשיר יהודי במשהד‬  ‫בשנת ‪ 1842‬שימש מולה מהדי מת­‬
‫בשנת ‪ ,1839‬והם נאנסו להתאסלם‬                                                           ‫ווך בעניין שיחרורם של שני הקצינים‬
‫שימש מולה מהדי בתפקיד ״קאזד‬              ‫מסעות משנת ‪ ,1845‬שהאיש הראשון‬                 ‫האנגלים שנפלו שבויים בידי האמיר‬
                                         ‫שפגש במשהד היה מולה מהדי‪ ,‬שהוא‬
‫באשי״‪ ,‬מלווה השיירה של הצבא‬              ‫״ואקה אל נגאר״‪ ,‬זאת‪-‬אומרת איש‬                 ‫של בוכרה‪ ,‬סטודארד וקונולי‪ ,‬וכן‬
‫הבריטי שיצאה לעיר קנדהר‪ .‬בשנים‬           ‫מודיעין וסוכן האנגלים‪ .‬מולה מהדי‬              ‫היהודי ממשהד‪ ,‬אפרים‪ ,‬שניסה לעזור‬
‫‪ ,1842-1838‬עמדו בריטניה ואפגניסטן‬        ‫הציג את פרייר בפני נכבדי העיר‬                 ‫להם להימלט מן המאסר‪ .‬התיווך לא‬
‫במצב של מלחמה‪ .‬בריטניה חששה‬              ‫משהד‪ .‬הוא מציין‪ ,‬שמולה מהדי‪ ,‬כמוהו‬
‫שמושלים שונים באפגניסטן מתכוונים‬         ‫כיתר יהודי משהד‪ ,‬חיים עתה כאנוסים‬                     ‫הצליח ושלושתם הוצאו להורג‪.‬‬
‫לצאת לעזרת פרס בסיוע רוסי‪ ,‬כדי‬           ‫״ג׳דיד אל איסלם״‪ ,‬ומבקרים בעל‬                 ‫בשנת ‪ 1844‬הגיע יוסף וולף שנית‬
‫לאיים על האינטרסים של האנגלים‬                                                          ‫למשהד‪ ,‬אחרי שרווחו שמועות‬
‫בגבולות אפגניסטן והודו‪ .‬לכן יצא‬                                     ‫כרחם במסגד‪.‬‬        ‫שהקצינים עודם בחיים‪ .‬שמועה זו לא‬
‫צבא בריטי מהודו אל תוך אפגניסטן‪.‬‬                                                       ‫היתה נכונה‪ .‬וולף כתב בספרו שמולה‬
‫מהדי כאמור שימש כמלווה‪-‬מומחה‬              ‫יהודים בתפקידים רשמיים‬                       ‫מהדי פנה ליאר מחמד‪ ,‬שליט הראת‪,‬‬
‫ובשעת הפרעות וההתאסלמות לא היה‬                                                         ‫וביקש ממנו לעזור לאנגלים במצבם‪,‬‬
                                         ‫מעניין לציין‪ ,‬כי לאחר שיהודי‬                  ‫ולפנות אל האמיר של בוכרה כדי למ­‬
                                 ‫במשהד‪.‬‬  ‫משהד נפלו קרבנות להתקפת השיעים‬                ‫סור את גופותיהם של הקצינים האנג­‬
‫ואפשר שאילו נמצא מולה מהדי‪,‬‬              ‫בעירם וחיו כאנוסים‪ ,‬היו מספר יהודים‬           ‫לים לידי יוסף וולף‪ ,‬והוסיף‪ ,‬שאם‬
‫נשיא היהודים‪ ,‬בעל הקשרים הרבים‬           ‫ששימשו בתפקידים רשמיים במימשל‬                 ‫הללו עודם בחיים‪ ,‬לעזור להם להשת­‬
‫עם האנגלים ועם השלטונות‪ ,‬במשהד‬           ‫הפרסי ובניהול עסקי ה״וואקף״‬
‫באותה תקופה ‪ -‬לא היו נאנסים‬              ‫)הקדש( של המסגד על שם אימם ריזה‪.‬‬                                                   ‫חרר‪.‬‬
‫להתאסלם וגורלה של יהדות זו היה‬           ‫אחד מבני משפחתו של מולה מהדי‪,‬‬                 ‫כאשר שהה וולף במשהד ואחר‬
‫שונה‪ .‬שכן עשרות שנים עברו עד‬             ‫מולה מוסא כורד‪ ,‬שימש בתפקיד של‬                ‫בבוכרה‪ ,‬היה מולה מהדי המתווך בינו‬
‫שאנוסי משהד חזרו ליהדות‪ ,‬וחלקם אף‬                                                      ‫לבין השגריר הבריטי‪ ,‬קולונל שייל‪,‬‬
                                                  ‫מפקח על עסקי הבניה במסגד‪.‬‬            ‫בטהרן‪ .‬באיגרתו כותב יוסף וולף‪,‬‬
                              ‫עלה לארץ‪.‬‬  ‫אפרים נוימרק ביקר במשהד בשנת‬                  ‫שמולה מהדי עומד לנסוע עמו ללונדון‪,‬‬
                                         ‫‪ 1885‬וכתב בספרו‪ ,‬שאנשי משהד‬                   ‫כדי להתריע על מצבם של יהודי‬
                                                                                       ‫משהד‪ ,‬שהיו קרבנות לפרעות בשנת‬
                                                                                       ‫‪ ,1839‬ומאז חיו כאנוסים‪ ,‬ולבקש עבד‬
                                                                                       ‫רם עזרה מדינית‪ .‬אולם‪ ,‬נראה שנסיעה‬

                                                                                                         ‫זו לא יצאה אל הפועל‪.‬‬
                                                                                       ‫אחר ששב וולף ממסעו השני‪ ,‬פרסם‬

                                                                                       ‫ספר‪ ,‬וטען שמולה מהדי התנצר‬
                                                                                       ‫בהשפעתו‪ .‬באותן שנים שהה בפרס‬
                                                                                       ‫הרופא יעקב פולאק‪ ,‬יהודי מווינה‪,‬‬
                                                                                       ‫ששימש רופאו של השאה הפרסי ומר‬
                                                                                       ‫רה באקדמיה לרפואה שהקים בטהרן‪.‬‬
                                                                                       ‫פולאק פירסם זכרונות בעתונות היהו­‬
                                                                                       ‫דית‪ ,‬ודבריו הועתקו לעתון ״המגיד״‬
                                                                                       ‫)שנת תרכ׳ג‪ ,‬ע׳ ‪ (383‬הוא הכחיש‬
                                                                                       ‫נמרצות את דברי יוסף וולף בעניין‬
                                                                                       ‫התנצרותו של מולה מהדי‪ .‬פולאק ראה‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26