Page 139 - גנזי קדם ז
P. 139

‫בין תלמוד לקיצור‪ :‬מגילת גניזה לבבלי ביצה ‪137‬‬

‫‪ .93‬שו א ל ביו ם טו ב כרג לי מ ש אי ל ה א ש ה ש ש אל ה מ ח ב ר ת ה ת בלין ו מי ם‬
                                                                          ‫ומלח לעיסתה‬

‫‪ .94‬ה רי אי לו כרג לי ש תי הן ח י הו ד ה פו ט ר ב מי ם מפני ש אין ב הן מ מ ש‪:‬‬

‫פשיטא לא צריכא שלא מסרו לו אלא ביום טוב מסייע ליה לו׳ יוחנן דאמ׳ ר'‬
                                                                        ‫יוחנן‪163‬‬

‫‪ .95‬ה שואל כלי מ ח בירו מערב יו ם טוב אף על פי שלא נ תנו לו אל א ביו ם‬
                                                                           ‫טוב הרי הוא‬

‫‪ .96‬כרגליו‪ :‬ביו ם טו ב כרג לי מ ש אי ל פ שי ט א ל א צ רי כ א ד רגי ל ד ש אי ל מיני ה‬
                                                                                       ‫מהו‬

‫‪ .97‬ד תי מ א בר שו תי ה מו קי ם לי ה ק א מ שמע לן מי מר אמי דיל מ א מ שכח‬
                                                                         ‫איני ש א חרונ א‬

‫‪ .98‬ו שייל מיני ה‪ :‬ה א ש ה ש שאלה וגד כי ס לי ק ח אב ה אמי י ה א רעו א אי מ א‬
                                                                                   ‫מי ל ת א‬

‫‪ .99‬ת ת ק ב ל מיני כי ס לי ק א ש כ חי ה ל ח א ב הו ו ל ח חננ א פפי ו ל ח י צ ח ק‬

‫נ פ ח א ואמרי לה לו' אבהו ולו' חננא פפי ולו' זירא ואמרי לה לו' אבהו ולה‬
                          ‫שמעון בן פזי ולו' יצחק נפחא ולה חננא פפי‪ 164‬י תי ב‬

‫‪ .100‬ג בי הו ו ק א א מ ר י לי ב ט לו ב רו ב ה‪ 165‬א מי ל ה ו )לח ע״ב( ה ר י שנ ת ע ר ב לו‬

                                                              ‫קב חטין בע שרת ק בי ם‬
‫‪ .101‬ח טי ם שלחבירו י אכל הלה וחדי א חיכו עליה אמי להו גולתיכו שקלי‬

                                                                              ‫הדר א חיכו‬
‫‪ .102‬עליה אמי רב הו שעיה שפיר עבוד ד א חי כו עליה מ אי שנא ח טין ב שעורין‬

                                                                                       ‫דלא‬
‫‪ .103‬א מי להו ד הו ה לי ה מין • ש אינו מינו ולא ב טיל ח טי ם ב ח טי ם נ מי ל ח‬

                                                                              ‫יהודה הוא‬

‫פשיטא לא צויכא שלא מסרו לו אלא ביום טוב מסייע ליה לו׳ יוחנן דאמ׳ ו׳ יוחנן[ ש‪ :‬פשיטא לא‬                  ‫‪163‬‬
‫צויכא שלא מסרו לו אלא ביום טוב מהו דתימ׳ לאו בושותיה אוקמיה קמ״ל דא״ו יוחנן; ט‪ :‬פשיטא‬
‫»לא צויכא שלא מסרו אלא ביום טוב« הא קמ״ל כי הא דא״ו יוחנן ; אלמז‪ :‬פשיטא קמ״ל כי הא דו׳‬                  ‫‪164‬‬
‫יוחנן דאמ׳ ר׳ יוחנן‪ .‬מדובר בשתי קבוצות של כתבי יד‪ .‬יש להניח כי ג דומה לזו המיוצגת בנוסח הקצו‪.‬‬           ‫‪165‬‬
‫בשאר כתבי היד ישנם חילופים ושינויי סדר בשמות‪ ,‬אך בכולם מובאות שלוש )בזש‪ :‬שתי( מסורות‬

                                                                                              ‫חלופיות‪.‬‬
                                         ‫ברובה[ ו‪ :‬מים לגב עיסה; שאר העדים‪ :‬מים ומלח לגב עיסה‪.‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144