Page 17 - קוך להעלאה לאתר
P. 17

‫מבוא  ‪15‬‬

‫האפשרויות הקיימות במפגשים בין‪-‬תרבותיים‪ ,‬המכונים במחקר 'מפגשים‬
‫קולוניאליים'‪ .‬אופיים של מפגשים כאלה התעצב בהתאם לשיקולים פוליטיים‪,‬‬
‫מטרות כלכליות והמטען התרבותי של האוכלוסייה המקומית ושל המערכת‬
‫האימפריאלית‪ .‬אימפריות ביססו את שלטונן וקשרו את עצמן לאוכלוסייה‬
‫המקומית במגוון אמצעים ובכלל זה באמצעות הקמת מרכזי שלטון שנועדו לבסס‬
‫את שלטונן‪ ,‬לנצל את היתרונות הכלכליים המקומיים ולהפיץ את האידאולוגיה‬
‫האימפריאלית באמצעות מערכות יחסים מורכבות עם האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫מערכות יחסים אלה התפתחו באופן מתמיד‪ ,‬בהתאם לנסיבות ששררו בכל מקום‪,‬‬
‫והוכתבו על ידי דרישות השלטון המרכזי והיו גם תוצאה של פעילות האוכלוסייה‬

                                 ‫הנשלטת ובעיקר פועלן של האליטות המקומיות‪21.‬‬
‫מחקר מערכות היחסים בין השליט לנשלט הוא חלק ממסגרת תאורטית רחבה‬
‫יותר השכיחה כיום במחקר הספרותי‪ ,‬הסוציולוגי וההיסטורי ומכונה 'פוסט‪-‬‬
‫קולוניאליזם'‪ .‬מסגרת תאורטית זו‪ ,‬המכילה מגוון רחב של גישות‪ ,‬משמשת חוקרים‬
‫לבחינת היבטים רבים של הנושא‪ :‬לבדיקת העדויות השונות‪ ,‬לרוב ספרותיות‪,‬‬
‫ובכלל זה מהצד הנשלט (‪ ,)subordinate‬למערכות היחסים בין נציגי השלטון הזר‬
‫והאוכלוסייה המקומית על שלל גווניהם (מעבר לחלוקה הבינארית של "שליט"‬
‫ו"נשלט"); לזיהוי הדמויות הפעילות במערכות יחסים אלה (‪ ;)agency‬לזיהוי מבנה‬
‫הכוח במערכות היחסים וביטויו באמצעים חומריים (זכויות יתר על משאבים)‬
‫ותרבותיים (כמו הכפפת מערכות חברתיות מקומיות למסגרת האימפריאלית);‬
‫ולבחינת שינויים בזהות החברתית של המעורבים במערכות היחסים האלה‪22.‬‬
‫תאוריות אלו משמשות בשנים האחרונות גם לחקר מערכות יחסים קולוניאליות‬
‫בעת העתיקה ובכלל זה העדויות הארכאולוגיות למערכות יחסים כאלה‪ ,‬המשקפות‬
‫את הדיאלוג בין הקבוצות השונות ואת טשטוש הגבולות החברתיים כתוצאה‬

                                                                       ‫מדיאלוג זה‪23.‬‬
‫בדיונים אלה הודגש תפקידם של מפגשים קולוניאליים כמגעים בין‪-‬תרבותיים‬
‫המתבטאים בין השאר בהתאמה (‪ )appropriation‬של מנהגים ורעיונות זרים‬
‫(כמו היצגים חזותיים או מנהגי אכילה) ובדחייתם של אחרים‪ ,‬שאינם מתאימים‬
‫למסגרות החברתיות הקיימות‪ 24.‬למרות הקשיים המתודולוגיים במחקרים‬

                                                      ‫סטיין‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪.27–26 ,19 ,17 ,14‬‬   ‫‪2	 1‬‬
‫סטיינמץ‪ ,‬הסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;81‬אשקרופט‪ ,‬גריפית'ס וטיפין‪ ,‬מחקרים; יאנג‪ ,‬פוסטקולוניאליזם;‬       ‫‪2	 2‬‬
‫שארפ‪ ,‬גיאוגרפיות; פסטה וקארי‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ .33–1‬הגישות הפוסט‪-‬קולוניאליות ידועות‬
‫בעיקר אצל חוקרים הודים (כמו באבא‪ ,‬המקום; צ'קרברטי‪ ,‬אירופה)‪ .‬וכן נקוטה הגישה גם‬               ‫‪2	 3‬‬
                                                                                             ‫‪	24‬‬
              ‫במחקר הישראלי מהשנים האחרונות (למשל מלכין‪ ,‬מונחים; שנהב‪ ,‬הכלאה)‪.‬‬
                      ‫הודוס‪ ,‬תגובות; ון דומלן‪ ,‬קולוניאליזם; סטיין‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪.17–16 ,7‬‬

‫דיטלר‪ ,‬מפגשים קולינריים‪ ,‬עמ' ‪ ;225–224‬ון דומלן‪ ,‬קולוניאליזם‪ ,‬עמ' ‪ ;404–400‬ון דומלן‬
                                                                          ‫ורוולנדס‪ ,‬היבטים‪.‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22