Page 2 - ETMOL_125
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסוך
פרופ׳ מינה רוזן ,ד״ר שלמה נצר ,עקיבא דורון ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפקה :י .אלקוני— הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד — 14056 .תל־אביב ,61140טלפון 03—6851561
סדר לוחות והדפסה :דפוס ״חדקל״ בע״מ -תל-אביב
מנוי לשנה— 75.ש״ח
גליון בודד— 14.ש״ח
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
בגליון זה מחוה למורה
חיים שירמן היה מגדולי החוקרים של השירה העברית בארץ־ישראל בשער -ברנר ,ציור מאת
יגאל תומרקין .בימים אלה
ימלאו 75שנים להרצחו של הקדומה ,בספרד ובאיטליה .אין איש שעשה כמוהו לשילובה של שירת ספרד
בתרבות העברית בת ימינו .ארבעת כרכיו ״השירה העברית בספרד ובפרובאנס״ יוסף חיים ברנר; רצח זה
הם כינוס ואנתולוגיה נפלאה של שירת ספרד שנפוצו מאוד והביאו אותנו ומאורעות אותם ימים היו
להיכרות קרובה ולאהבה לשירת ספרד ומשורריה ,שלכל אחד מהם הקדיש פרק תחילתו של מאבק הדמים
נכבד ,עם הקדמה ותולדות חיים ועם מבחר מצויין .שירמן שילב את שירת בין ערביי הארץ והיהודים.
ספרד בשירת ימינו ובחיינו .כגדולתו כחוקר כך היתה גם הבנתו בשירה .האם הגיע עכשיו לסיומו?
עמודים ו ו • 13-דמותו
של רש״י פרשן המקרא והשירים אשר הביא בספר נקראים כשירה יפה ומרגשת ומהנה ,כשירה של כל
והתלמוד ליוותה את העם הזמנים -שירת אהבה וגעגועים וחכמה ,שירת קודש וכמיהה ושירת חול.
שירמן היה מאהבה הגדול של שירת ספרד העברית והביא אותנו לאהבתה .והוא היהודי לאורך כל הדורות.
הקדיש גם כרך לשירת איטליה והוא חקר את שירי הגניזה וגילה והוציא לאור פרופ׳ אברהם גרוסמן כותב
בפתח החוברת על הפרשן את המחזה העברי הראשון " -צחות בדיחותא דקידושין״.
המופלא • בימים אלו
השירה העברית העתיקה וזו של ימי הביניים נחקרת הרבה מצד בניינה העביר פאהד מלך סעודיה
ומשקלה ומקצבה וסוגיה וחוקיה ולעתים מרוב המחקר -ויש מחקר רב מאוד החולה חלק מסמכויות
בשטח זה -אובד השיר כשיר; כשיר מאז היוונים ותהילים ועד למשורר המלכות לאחיו ,נקדימון רוגל
הצעיר של ימינו ,הנוגע לליבנו ומוליד בנו אותו משהו שרק שיר יבול להוליד .מגלה בעמוד* 6שבילדותו
היה בארץ ואושפז בבית־
החולים על הר הצופים • פרופ׳ שירמן היה מומחה ראשון במעלה לשירה הקדומה ,למבנה השיר ,לקצבו,
ליאון יהודה רקאנטי ,עולה למשקלו ולדקדוקו ,אבל הוא אהב את השיר מפני שהוא שיר והוא כתב :״לרבים
ממלומדינו היה לימוד השירה העברית רק אמצעי לבירורן של עובדות חשובות מסלוניקי ,פותח ב־ 935ו בנק
בתחומי־מדע אחרים .לחוקרי הלשון והדקדוק ,התפילה והמנהג וכן לחוקרי בחנות שהופך לאחד
ההיסטוריה של עם ישראל נהפכו דברי המשוררים לתעודות ולמסמכים ...אך המוסדות הפיננסיים הגדו
מטרתו האמיתית של חוקר השירה אינה אלא ניתוחו של שיר כיצירה־אמנותית .לים בארץ -מאת יהושע
זלוטניק ,עמוד • 9על
סופה של אגדת קדושים עליו להבחין בין יצירה ליצירה ולחפש את סימני ההיכר של יצירה מעולה״.
ופרופ׳ שירמן היה אמנם חוקר כזה :מעבר לכל -הוא חיפש את השיר שגרמה לשפיכות דמים רבה
כותב ד״ר מאיר איילי )(14
• אסכולת איורים מיוחדת המעולה והטוב והמרגש והנוגע ללב.
שפעלה בערים המבורג פרופ׳ שירמן נפטר בשנת ו 198ואז נתגלה בגנזיו ספר שעסק בו בשנותיו
ובאלטונה במאה ה־ ,18מאת
האחרונות -תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית .היה זה חיבור שלם ד״ר איריס כישוף בעמוד 16
אבל גם חסר ,שכן את הספר עצמו סיים ,אבל לא הספיק להוסיף בו הערות • רעשי אדמה היו בארץ
ותיקונים והשלמות .כתב־היד היה מונח זמן רב עד שבא פרופ׳ עזרא פליישר מאז ומעולם ,בעמוד 18
סיפור על שני נזירים שניצלו והשלימו וערכו ועידכנו והוסיף עליו הערות .פרופ׳ עזרא פליישר הוא גדול חייס
בדרך נס מרעש לפני 1400 החוקרים כיום של הפיוט והשירה העברית הקדומים ,יש לו בוודאי הרבה מה
שנה • ראשיתה של לעסוק בו ,לחקור ולכתוב ,אבל הוא עשה מעשה של אצילות והקדיש עצמו נ ס ס ת המוסלמית
הפעילות הספורטיבית בארץ לספר שלא הספיק מורו להשלים והביאו עכשיו לעולם )בהוצאת מאגנס ויד בן־ ולייזר
מאת ד״ר חיים קאופמן,
צבי( ,ועל־כך ראוי הוא להערכה ולכבוד .ואנו יכולים עתה ליהנות מספר מעולה ,בעמוד • 19ש .שריה,
מוותיקי העתונאים ,מספר ללמוד ולהעשיר את ליבנו .ועל־בך מגיעה תודה לפרופ׳ פליישר.
על הצגותיה הראשונות של
"הבימה" ב־ 1917במוסקבה,
אותן ראה כילד ,בעמוד 22 ת ח ת ם א ת י*1י* 1י ך ע ל ע ת מ ו ל
• ובעמוד אחרון ,כרטיסי
נסיעה לדורותיהם.
