Page 4 - ETMOL_125
P. 4
בכתבי היד יגלה כמה רבות ההוספות המצויות בהם. t^ 'Z Z ויי ^ ■ ^^ '''ib A '^ J '^ 'i^ S ^ W n fiU 'J fT f.׳ ^'
ההשפעה העצומה שהיתה לפירוש רש״י על תרבות >kW^"»1ryr
ישראל במשך הדורות גרמה לתהושה שמשהו ׳נסתר׳ טמון ^ ^ ^ ^ W iJ ?7^501^§37יייי ^
בו ,שהן היסודות הגלויים שבפירוש אין בהם לבדם כדי ״ t l־^ r
להסביר את ההשפעה העצומה הזאת בהשוואה לפירושיהם מי ^ו ^ הי ^ייז ^נ ^ ^־י ^^ ^ ^ -ןכ הי־ז *^ ‘pgrbsךיוו?
של גדולי ישראל אחרים שפעלו בימי הבינים .די להזכיר כי »»♦♦r?»z
על פירושו של רש״י נכתבו כמאה וחמישים פירושים ,כדי גי?יס >7גי\ו*רי י;%ייי4יןיןעי 3צ«י8
להדגיש את השיבותו ואת השפעתו שאין להם אח ורע
בפרשנות המקרא .תופעה זו מפליאה עוד יותר על רקע *י׳»**»^1י»*«י*1^rי?‘ע*׳^*^י#מ*^^»»^fי1*»8י«!«|5י|1י**^;«pי^*»<V♦*s^ ^¥8^>-מ* ע*»«»rו*«^»«»««וז ? »»«דיי!ז
^wi״״*♦♦!b^m*1Tי^יי■?סיי»יועי-י♦^**'*,
העובדה שפירושו מלוקט בהלקו הגדול ממדרשי הז״ל. p**9>r
הפירוש לתורה ;>*sst*mr״ »bון?זיי ^se?* 1 fן»umnןmb«rך^^'•«^^״1l*9׳*rי*יי«״י^?mיt׳גי#׳1ן•׳י^^ייי««ן0׳ק״ו«*^*^ifmמוm4tי»י*»»״fייmיי״^י**I n!-v
^Wr.»?n> pr׳ *nיר״גי ,‘T *
מדוע זכה לקט זה להשפעה כה גדולה על דורות כה רבים?
פירושו של רש״י לתורה מלוקט ברובו הגדול מדברי חז״ל. י!יי*יויי’ ^י ^י »8נ|^«ר3#י»״יי^^« ^;
רק מיעוטו -כרבע -מקורי ועוסק בעיקר בענייני לשון. y»4|l^^33!^ ''$־m״^י^י»ו^« »*»*►!«^Wt
בפירושו לנביאים וכתובים התמונה שונה .כאן גדול יותר
הלקו המקורי של רש״י .קשה להניה שמגמה פרשנית בלבד ^י ^ ^ ^י ^J4מ?^ “*iKי ^י»r1י^V^ifל*י» .I
הנחתה את רש״י בבחירת המדרשים .מסתבר שגם תפיסת
עולם ומגמה חינוכית הנחו אותו .סבל העם בגלות ,אכזריות י**®׳»$י* ^\»m«>*■5י>י♦ «TPג*fי«WAn1s^>f»«»,,p '^ןיייי^ן; :^0f
השליטים כלפיו ,השגהת ה׳ עליו וגאולתו עולים בבירור מן
המדרשים בהם בחר רש״י .מסתבר שתפיסת עולמו והרצון מפת ארץ־ישראל כפי שצוירה על-ידי רש״י
לחזק ברכיים רפות ,גם הם הנהו אותו בבהירת המדרשים
ולא רק שיקולים פרשניים .מדבריו של רש״י עולה גם והתלמידים .כך למשל ערך רש״י חופה בביתו לאחד
שהשתדל לבחור את המדרשים ההולמים ביותר את לשון מתלמידיו או שקיבל גט בשביל ארוסתו של בחור שנטה
הכתובים והמשתלבים בהקשרם של הדברים ,וכן את אלה
הבאים להשיב על קשיים שונים העולים מן המקראות, למות.
והעירה על כך פרופ׳ נחמה ליבוביץ :רש״י לא התכוון לתת על חייו הפרטיים של רש״י לא הגיעו לידינו ידיעות של
בפירושו ׳לקט מדרשים׳ או אנתולוגיה של דברי חז״ל; הוא ממש .באשכנז ובצרפת באותה תקופה לא קיבלו חכמים
בא ליישב הדורים ,לתרץ קשיים ולא לקשט ולייפות משכורת על הוראתם בישיבה ואין אנו יודעים ממה התפרנס
ולהוסיף על הכתוב. רש״י ,יש מן החוקרים הסבורים שהוא עסק בגידול כרמים.
לאחר בחירת המדרש המתאים עמדה בפני רש״י שאלת שתי תכונות אופי בולטות ביותר באישיותו של רש״י והן
ניסוחו .לעתים קרובות ביותר הוא עיבד את דברי חז״ל, עוברות כחוט השני בכל מפעלו :פשטות וענוה .ניתן לגלות
השמיט הלקים מן המשא־ומתן ,הוסיף וגרע מילים ואף שינה תכונות אלה במעשיו של רש״י ,בהשקפת עולמו ,ביחסיו עם
את נוסה המדרש .הוא שאף להתאימו יותר ללשון הכתובים הבריות ,בקשריו עם תלמידיו ,בהתבטלותו בפני אחרים,
ולהגביר את הבהירות ואת ההבנה .לעתים עשה זאת כנראה בדאגתו לכבוד האשה ,ברדיפתו אחרי האמת ,בשנאתו את
גם כדי להתאים את המדרש להשקפת עולמו .כך יצר רש״י היוהרה והגאוה ובאהבתו את השלום .רש״י הטיף לשלום בין
רציפות סגנונית ופירושו נראה כיצירה מגובשת ולא כטלאי הקהילות וראה בו ערובה לשלום מצד הסביבה הנוכרית .הוא
לא רק נאה דרש ,אלא גם נאה קיים .במקרה מסויים הוא נהג
על גבי טלאי. לפנים משורת הדין ,והביע נכונות לשלם ממון אף שלא היה
שתיים מן התכונות המאפיינות את פירושו של רש״י הייב על פי דין :״מעשה באשה אהת שהפקידה טבעת לבתו
לתורה שימשו בין השאר גורם רב השיבות לתפוצתו של רבינו הקטנה ונאבד ממנה .אמר רבינו :בדין שאין לי
העצומה :א( השילוב בין פשט לדרש והשלמת התיאור ליפרע אבדת בתי הקטנה ...אבל על־ידי בתי נזוקה ואפרע לה
המקראי הקצר על ידי פירושי חז״ל שהיה בהם כדי להשיב דמי טבעת״ .רש״י יצא בחריפות רבה נגד בעל שגירש את
את הנפש ,ב( הלשון הקצרה והבהירה .רש״י הקדיש גם אשתו מביתו בשל מחלתה וסירב לשלם לה דמי כתובה .הוא
תשומת לב מרובה לענייני לשון ודקדוק והם תופסים מקום האריך בגנותו אף מעבר לנדרש מן ההיבט ההלכתי הטהור.
נרחב בפירושיו .כאלף מילים במקרא פירש רש״י תוך ביטויי ההתבטלות וההתנצלות שלו כלפי מי שפנו אליו
שימוש במילים צרפתיות .לעזים אלה חשובים עד מאוד בשאלות אינם שכיחים אצל חכמי אשכנז וצרפת הראשונים,
לחקר הלשון הצרפתית של זמנו וקצתם לא נשמרו בספרות אבל יחד עם זאת הוא נקט עמדה ברורה וחד־משמעית ברוב
הצרפתית מימי הביניים ורש״י הוא המקור היחיד ששמר הבעיות ההלכתיות שהטרידו את בני דורו מתוך בטחון מלא
וללא כל היסוסים .אף מצאנוהו חולק בתקיפות רבה ובלא
עליהם. השש על רבותיו ,או פוסק במקרים רבים להקל במחלוקות
ובספקות שהתלבטו בהם רבים .ענוונותו ענוות אמת היתה,
הפירוש לתלמוד אבל לא היה בה שמץ מיראת הוראה ומתחושה של חוסר
בטחון .רש״י אף יצא נגד מנהגים מקובלים ,כאשר נראה היה
את פרסומו הגדול לדורות קנה לו רש״י בעיקר בזכות
פירושו לתלמוד ,הנמנה עם מיטב היצירה העברית שבכל לו שמקורם בטעות.
הדורות .אמנם ,כבר קדמוהו הכמים אהרים בכתיבת רש״י הזדעזע מן הגזירות הקשות שפקדו את קהילות
פירושים לתלמוד ,אך איש מהם לא הגיע להישגיו הפרשניים אשכנז בשנת תתנ״ו ) (1096בעת מסע הצלב הראשון והדבר
בא לידי ביטוי בכמה מפירושיו .זה הרקע לפירושו לעבד ה׳
ולסגנונו הבהיר והשוטף. שבספר ישעיה שבו האריך רש״י בתיאור סבלותיו של עם
רש״י פירש רבות ממסכתות התלמוד ואולי את כולן .עם ישראל ,כנראה מתוך רמיזה לימיו שלו .רש״י בא להזק
זאת ,מקצת מן הפירושים הנדפסים המיוחסים לו אינם שלו, ברכיים רפות בפרשו כתובים רבים בנביאים ובכתובים
במתארים את מעלת עם ישראל ,את קירבתו אל אלוהיו ,את
ההשגחה המתמדת עליו ואת גאולתו ,ואת מפלת העולם
הנוצרי.
רש״י פירש ככל הנראה את כל ספרי המקרא ,אבל
הפירושים הנדפסים על שמו לספרים עזרא ,נהמיה ,דברי
הימים וסוף איוב )מפרק מ׳ פסוק כ״ה ואילך( אינם שלו.
פירושים אלה שונים מפירושיו האחרים בסגנונם ובאופיים.
לעתים אף שמות ההכמים הנזכרים בחם מוכיחים שהם
מאוהרים לרש״י .כל הבודק את נוסה פירוש רש״י לתורה
