Page 5 - ETMOL_125

‫בית‪-‬המדרש המיוחס לרש׳׳י בשהותו בוורמייזא‬

‫אשר קרעו יריעותיך ורמסו אותיותיך‬ ‫ואחרים ‪ -‬זהות מחברם עודנה מוטלת בספק‪ .‬לא נשתמרו‬
‫ובשצף קצף ההריבו משכנותיך‪.‬‬ ‫פירושים של רש״י למסבתות תענית‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬בבא בתרא‬
‫)מדף ב״ט עמוד ב׳( ומבות )מדף ב׳ עמוד א׳(‪ .‬גם הפירוש‬
‫רש״י לא היה מודע עד סוף ימיו לגדולתו ולערך הרב של‬ ‫למסכת מועד קטן איננו שלו‪ .‬ספקות הועלו אף לגבי הפירוש‬
‫מפעלו הפרשני למקרא ולתלמוד ולא חזה את ההשפעה‬ ‫למסכתות אחרות‪ .‬חוקרים שונים שיערו כי רש״י לא הספיק‬
‫המכרעת שעתידה להיות לפירושיו על הדורות הבאים‪.‬‬ ‫לפרש מסכתות אלו ואולם עדיף להניח שהפירוש למסכתות‬
‫בקהילות רבות באשכנז התפללו לעילוי נשמתו של רש״י‬
‫מאות שנים ותיארוהו כמי ״שהאיר את עיני הגולה‬ ‫אלה ‪ -‬אבד‪.‬‬
‫בפירושיו״‪ .‬ואכן‪ ,‬למן המאה הי״ב אין לתאר את לימוד‬ ‫פירושו של רש״י לתלמוד הוא פירוש שוטף‪ ,‬הבא לבאר‬
‫הגמרא‪ ,‬את פרשנותה ואת ספרות ההלכה בכללותה בלא‬ ‫את הטקסט התלמודי כולו‪ ,‬שלא כמו פירושים שקדמו לו‪ .‬עם‬
‫פירושו של רש״י‪ .‬פירושי התוספות נכתבו אף הן בחלקם‬ ‫זאת‪ ,‬גם רש״י לא פירש כל תיבה וכל עניין ודילג על מה‬
‫סביב פירושו של רש״י‪ .‬ההערכה לרש״י היתה רבה גם‬ ‫שנראה לו פשוט וברור למי שהגיע לרמה מסויימת בלימוד‬
‫בספרד הרחוקה‪ ,‬אם כי במרכז זה רבו גם מבקריו‪ ,‬אבל‬ ‫התלמוד‪ .‬פירושו כתוב בלשון חכמים ובצמידות רבה אל‬
‫בהדרגה גברה ידם של מעריציו‪ .‬רש״י זכה להערכה רבה‬ ‫הטקסט התלמודי גופו‪ .‬דבריו קצרים מאוד ולעתים הם‬
‫בקרב המקובלים‪ ,‬נושאי דגל ההתנגדות להשכלה‬ ‫כוללים מילה אחת או שתיים בלבד‪ .‬לשונו תמציתית‪ ,‬בהירה‪,‬‬
‫הפילוסופית ובמחנה השמרני בכללותו‪ .‬לעומת ר אברהם‬ ‫מכוונת ומדוייקת ותכליתה לפתור ספקות‪ ,‬לדחות דעות‬
‫אבן עזרא‪ ,‬שנקט עמדה ביקורתית כלפי רש״י וטען כנגדו‬ ‫מוטעות‪ ,‬ולעתים רחוקות גם לרמוז לסוגיות מקבילות‪.‬‬
‫״והוא חושב כי הוא על דרך הפשט ואין בדבריו פשט אהד‬ ‫תכונה מרכזית בפירוש רש״י היא צמידותו לגבולות הסוגיה‬
‫מני אלף״‪ ,‬הרי רמב״ן‪ ,‬מי שעמד בראש השמרנים והמקובלים‬ ‫שאותה הוא מפרש‪ .‬דרך ההשוואה בין סוגיות שכה אפיינה‬
‫בספרד‪ ,‬תיאר את יחסו לרש״י‪ :‬״פירושי רבנו שלמה עטרת‬ ‫את בעלי התוספות‪ ,‬איננה רגילה אצל רש״י שהעמיד במרכז‬
‫צבי‪ ...‬לו משפט הבכורה‪ ,‬בדבריו אהגה‪ ,‬באהבה אשגה״‪.‬‬
‫ואחרים אמרו‪ :‬״ואלמלי הוא נשתכחה דרך הבבלי מישראל״‪.‬‬ ‫פירושו את החוקיות הפנימית של כל סוגיה וסוגיה‪.‬‬
‫עדות חשובה לתפוצתו הגדולה של פירוש רש״י לתורה‬ ‫רש״י היה גם מגדולי המשיבים שבין חכמי ישראל בימי‬
‫עולה מכתיבת הפירושים על פירוש רש״י בספרד במאה‬ ‫הביניים ומאות מתשובותיו שרדו ובהן חומר הלכתי‪,‬‬
‫הי״ד‪ .‬בתקופה זו ככל הנראה כינו חכמי ספרד את רש״י‬ ‫היסטורי ותרבותי רב‪ .‬תשובותיו לא כונסו והן מפוזרות‬
‫בחיבורים שונים‪ .‬כרוב חכמי אשכנז וצרפת עסק גם רש״י‬
‫בתואר ״פרשנדתא״‪ ,‬דהיינו מפרש החוק‪ ,‬התורה וההוראה‪.‬‬ ‫בכתיבת פיוטים‪ ,‬בנוסח סליחות‪ .‬בפיוטים אלו תיאר רש״י‬
‫בערוב ימיו חלה וחלש והתלונן על מכאובים קשים‬ ‫את רדיפות היהודים ואת מכאוביהם‪ ,‬את מאווייהם לגאולה‪,‬‬
‫שמנעוהו מלכתוב תשובות לחכמים במו ידיו‪ :‬״הנני נידון‬ ‫את השפלתם וביזויים‪ ,‬את הנגישות הכלכליות נגדם ואת‬
‫בייסורי חולי מוטל על ערש דוי״‪ .‬כי תש כחי מלמשוך בעת‬ ‫מסירות נפשם על לימוד התורה‪ .‬הוא מתגלה בפיוטיו כבעל‬
‫נפש רגישה‪ ,‬הכואב את כאב עמו הנרדף‪ .‬ייתכן שתיאורים‬
‫סופר‪ ...‬כחי תש ופי נאלם״‪.‬‬ ‫אלו קשורים בחלקם גם בפרעות של מסע הצלב הראשון‬
‫ביום חמישי‪ ,‬כ״ט בתמוז תתס״ה )‪ (1105‬נפטר רש״י‪,‬‬ ‫בשנת תתנ״ו )‪ (1096‬כמו בפניה שהוא פונה באחת הסליחות‬
‫פרשנדתא‪ ,‬גדול הפרשנים בכל הדורות ומגדולי חכמי‬
‫אל התורה‪:‬‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫בקשי עלבון חסידיך ושפיכת דם לימודיך‬

‫לעיון נוסף‪ .‬״חכמי צרפת הראשונים״‬ ‫מיד בני זנונים מכריתי תלמידיך‬

‫מאת אברהם גרוסמן‪ ,‬הוצאת מגנס‬