Page 3 - ETMOL_125

‫רבי שלמה יצחקי ‪ -‬גדול‬ ‫‪k / /‬רש‬
‫פרשני המקרא והתלמוד‬
‫׳‬
‫מאת אברהם גרוסמן‬

‫הרוחניים של רש״י‪ .‬בשל כך עקר רש״י לוורמייזא ללמוד‬ ‫מעטות היצירות שהיתה להן השפעה כה גדולה על‬
‫בישיבתו של ר׳ יצהק הלוי‪.‬‬ ‫תרבותו של עם ישראל כמו פירושיו של רבי שלמה בן יצהק‪,‬‬
‫רש״י‪ ,‬לתורה‪ ,‬לנביאים‪ ,‬לכתובים ולתלמוד‪ .‬ספק אם יש‬
‫ישיבה זו לא זכתה להילת זוהר במו אחותה הבבירה‬ ‫יצירות נוספות ‪ -‬למעט המקרא‪ ,‬התלמוד והמדרש עצמם ‪-‬‬
‫במגנצא אבל היא נתייחדה בכך שלא היתה שמרנית כמותה‪.‬‬ ‫שהשפיעו כה רבות על מורשתו הרוהנית של העם היהודי‬
‫בישיבה זו למד רש״י ככל הנראה בין שלוש לחמש שנים‪ .‬ר׳‬ ‫כמו פירושים אלה‪ .‬במשך מאות שנים נחשבה ידיעת חומש‬
‫יצחק הלוי היה שונה מרבו הראשון של רש״י‪ ,‬הרב יעקב בר׳‬ ‫עם פירוש רש״י כחובתו הבסיסית של הילד היהודי וכפירוש‬
‫יקר‪ ,‬בבטחונו העצמי הגדול‪ ,‬בדרבו בהנהגת הציבור‪,‬‬ ‫מלווה את התורה לכל בית ישראל‪ .‬פירושו של רש״י היה גם‬
‫בנכונותו לסלול דרכים חדשות בלימוד וביחסו אל המנהגים‪.‬‬ ‫הספר העברי הראשון שיצא בדפוס )‪ 1473‬בליסבון‬
‫רש״י מיזג באישיותו בהרמוניה נפלאה את דרכם של שני‬ ‫שבפורטוגל או ‪ 1475‬ברג׳יו די קלבריאה באיטליה; על שום‬
‫רבותיו הגדולים‪ .‬בחייו הפרטיים‪ ,‬בדרכו עם תלמידיו ועם‬ ‫סוג האותיות המיוחד שנדפס בהן נקראות אותן אותיות עד‬
‫הבריות ואף בכתיבתו‪ .‬בענווה ובלבביות‪ ,‬סיגל לעצמו את‬ ‫היום ״כתב רש״י״(‪ .‬מאז הדפסת התלמוד נדפס בצידו פירוש‬
‫תכונותיו של ר׳ יעקב בר׳ יקר‪ ,‬ואילו בהנהגת הציבור‬
‫ובנכונותו להיאבק בעוז ובתקיפות על האמת כפי שנראתה‬ ‫רש״י והפך לחלק בלתי נפרד מן העיון בו‪.‬‬
‫רש״י נולד בשנת ד׳ אלפים ת״ת )‪ (1040‬או תת״א )‪.(1041‬‬
‫בעיניו‪ ,‬הלך בדרכו של ר׳ יצחק הלוי‪.‬‬ ‫מקום הולדתו איננו ידוע בבטחה‪ ,‬אך קרוב לוודאי שהוא‬
‫כשהיה כבן שלושים חזר רש״י לטרוייש אשר בצרפת‬ ‫נולד בצפון צרפת בעיר טרוייש‪ .‬אגדות רבות נרקמו סביב‬
‫כתלמיד חכם בשל ומלא חכמה והחל בעשייה ספרותית‬ ‫חייו של רש״י‪ :‬על לידתו‪ ,‬על הוריו‪ ,‬על ניסים שאירעו לאמו‬
‫וציבורית גם יחד‪ .‬מיד עם שובו מאשכנז תפס רש״י עמדה‬ ‫בעת הריונה ועל מפגשיו עם חכמים שונים‪ .‬יותר משיש‬
‫מרכזית בהנהגתה של קהילת טרוייש הקטנה ותיקן תקנות‬ ‫באגדות אלה כדי לשמש מקור היסטורי לתולדות חייו‪ ,‬יש‬
‫לבני הקהילה וגם לקהילות סמוכות‪ .‬תוך זמן קצר רכש רש״י‬
‫פרסום רב ועמדה חשובה‪ .‬העדות המרשימה ביותר לעלייתו‬ ‫בהן בדי לבטא את ההערצה אליו‪.‬‬
‫המהירה כמנהיג ולבטחונו הגדול בכוחו ובידיעותיו עולה‬ ‫אין לנו ידיעות ברורות על אביו של רש״י‪ .‬רש״י מזבירו‬
‫מבמה פולמוסים שהיו לו עם שני רבותיו‪ ,‬ר׳ יצחק הלוי ור׳‬ ‫רק פעם אחת בפירושו לתלמוד )עבודה זרה ע״ה‪ ,‬עמוד א׳(‬
‫יצחק בר׳ יהודה‪ ,‬בהיותו כבן ארבעים בלבד‪ .‬רש״י לא ביטל‬ ‫״לשון אבא מורי מנוחתו כבוד״‪ .‬נראה שהאב לא היה תלמיד‬
‫חכם גדול ומפורסם‪ ,‬שכן לו היה גדול בתורה קשה להניח‬
‫את דעתו מפניהם למרות הכבוד הרב שרחש להם‪.‬‬ ‫שבפירושיו למקרא ולתלמוד ובמאות תשובותיו לא היה‬
‫זמן קצר לאחר שובו לטרוייש הקים רש״י בית מדרש‬ ‫רש״י מזכירו יותר מאשר פעם אחת‪ .‬דודו‪ ,‬אחי אמו‪ ,‬ר‬
‫משלו‪ .‬בתחילה היתה זו ישיבה קטנה שמנתה תלמידים‬ ‫שמעון הזקן‪ ,‬היה גם הוא תלמיד חבם ולמד אצל רבנו גרשום‬
‫אחדים‪ ,‬אבל שמעו של רש״י הגיע רחוק ומספר תלמידיו גדל‬ ‫מאור הגולה במגנצא‪ .‬רש״י הביא בשמו פירושים שונים‬
‫והלך וביניהם גם תלמידים שבאו מן הארצות הסלאביות‬ ‫לתלמוד‪ .‬על אשתו של רש״י אין בידינו כל ידיעות‪ .‬נולדו‬
‫ומגרמניה‪ .‬התלמידים שלא היו מבני המקום גרו בביתו של‬ ‫להם שלוש או ארבע בנות ושתים מהן‪ ,‬יובבד ׳החסידה׳‬
‫ומרים‪ ,‬נישאו לתלמידי חכמים חשובים‪ .‬יוכבד נישאה לר׳‬
‫רש״י וסעדו על שולחנו‪.‬‬ ‫מאיר בר׳ שמואל וארבעת בניהם‪ ,‬נכדיו של רש״י‪ ,‬היו כולם‬
‫מספר גורמים פרסמו את ישיבתו של רש״י והפבוה לאבן‬ ‫תלמידי חכמים מובהקים‪ .‬שנים מהם‪ ,‬ר׳ שמואל)רשב״ם( ור׳‬
‫יעקב)רבינו תם(‪ ,‬היו מגדולי פרשני ״התוספות״ המצורפות‬
‫שואבת לתלמידי חכמים ממקומות קרובים ורחוקים‪:‬‬
‫•דרבו היסודית בניתוח הסוגיה‪ ,‬בקיאותו הגדולה והרב­‬ ‫לתלמוד‪.‬‬
‫בהיותו בבן עשרים יצא רש״י מצרפת ללמוד בישיבת‬
‫גוניות של יצירתו הספרותית‪.‬‬ ‫מגנצא‪ ,‬שזכתה באותם ימים לפירסום רב‪ .‬כעשר שנים למד‬
‫*אישיותו הלבבית והמקרינה ויחסו אל תלמידיו‪.‬‬ ‫רש״י בישיבות גרמניה‪ ,‬תחילה במגנצא ואחר־כך כך‬
‫•הפתיחות הרבה של ישיבתו לעומת השמרנות של‬ ‫בוורמיזא‪ .‬בעת לימודיו בגרמניה היה מצבו הכלכלי קשה‪,‬‬
‫שכן היה עליו לפרנס את אשתו ואת בנותיו בתקופה שבה‬
‫ישיבות מגנצא וורמייזא‪.‬‬
‫•התבססותו של אידיאל לימוד התורה בקרב יהדות‬ ‫הקדיש את כל כוהו ומרצו ללימוד‪ .‬מורו בישיבת מגנצא היה‬
‫ר׳ יעקב בר׳ יקר ורש״י נהג לכנותו ״רבי הזקן״‪ .‬ר׳ יעקב ניחן‬
‫גרמניה וצרפת במחצית השניה של המאה הי״א‪.‬‬
‫אחת התופעות המאפיינות את ישיבתו היא הקירבה‬ ‫בקסם אישי רב והשאיר על רש״י רושם עז‪ .‬לאחר פטירתו‬
‫המרובה שבין רש״י ובין תלמידיו שמסרו או העלו על הכתב‬ ‫של ר׳ יעקב נשאר רש״י זמן קצר בישיבה ולמד אצל ר׳ יצהק‬
‫עשרות עדויות על מעשיו‪ ,‬מנהגיו‪ ,‬אורח חייו והגיגיו‪.‬‬ ‫בר׳ יהודה שעמד בראש הישיבה‪ .‬ר׳ יצחק היה עדיין צעיר‬
‫תלמידיו ידעו לספר על מזונותיו‪ ,‬על התנהגותו בעת‬ ‫באופן יחסי ולא היה בידו לספק את ציפיותיו וצרביו‬
‫הרחצה‪ ,‬על דרכו בתפילה ובסעודה‪ ,‬על מנהגו בליל הסדר‪,‬‬
‫על דרכו עם הבריות ועם אשתו‪ ,‬והתמונה העולה מעדויות‬
‫אלה היא של קירבה ושל רגשי ידידות עמוקים בין המורה‬