Page 9 - ETMOL_125
P. 9

‫כפי המסופר‪ ,‬באה אליו‪ ,‬העסקן‬               ‫ליאון־יהודה רקאנטי‪,‬‬   ‫מגורשי ספרד יסדו בסלוניקי מרכז‬
 ‫הנודע מסלוניקי‪ ,‬משלחת של יהודים‬           ‫מורה‪ ,‬תעשיין ועסקן‬    ‫לתורה ששמעו יצא בכל העולם‬
 ‫מעולי סלוניקי והציעו לו להקים‬             ‫ציבורי מסלוניקי פתח‬   ‫היהודי‪ ,‬עד שהעיר כונתה גם ״ירושלים‬
 ‫אגודה כדי לעזור בקליטת עולי הבלקן‪.‬‬       ‫בנק בחנות ברחוב יהודה‬  ‫של הבלקך‪ ,‬אבל סלוניקי נתייחדה לא‬
 ‫הצעה נוספת שלהם היתה לייסד בנק‬            ‫הלוי בתל־אביב שהפך‬    ‫רק בתורה ובחכמה‪ ,‬רוב תושביה היו‬
 ‫שיהיה ״שייך לספרדים ומנוהל על פי‬           ‫ברבות הימים לאחד‬     ‫יהודים והם היו גם עובדי הנמל הגדול‬
 ‫הוחנו״‪ .‬ליאון רקאנטי אמנם התמחה‬                                 ‫שלה ‪ -‬ספנים‪ ,‬מובילי סירות‪ ,‬סבלים‬
 ‫עד אז בענייני טבק ועשן‪ ,‬אולם הרעיון‬           ‫הגדולים בארץ‬      ‫ועמילים ונמלה של העיר היה שובת‬
 ‫נראה לו‪ .‬העליה לארץ באותם ימים‬                                  ‫בשבתות ובחגי ישראל מכיוון שעובדיו‬
 ‫גברה‪ ,‬בעיקר מגרמניה‪ ,‬וכלכלתה‬              ‫‪ .‬מאת יהושע זלוטניק‬   ‫לא עבדו בימים אלה‪ .‬יהודי סלוניקי‬
 ‫התפתהה במהירות‪ .‬אוכלוסיית הארץ‬                                  ‫התייחדו מכל יהודי העולם בכך שהם‬
 ‫היתה כמיליון ו־‪ 300‬אלף נפש ומספר‬                                ‫עסקו בכל המלאכות ‪ -‬ספנים ודייגים‬
 ‫היהודים היה כ־‪ 400‬אלף‪ ,‬אולם יום־‬                                ‫ופועלים ואומנים והיו גם אנשי מסחר‬
 ‫יום נוספו עולים חדשים‪ ,‬מהם שהביאו‬                               ‫ותעשיה‪ .‬סלוניקי התייחדה גם‬
 ‫עמם את כספם‪ ,‬וחיפשו עיסוקים‬                                     ‫בפעילותה הציונית עוד בתקופה‬
 ‫ופרנסה‪ .‬שני הבנקים היהודיים‬                                     ‫התורכית ובניה תרמו תרומה חשובה‬
 ‫הגדולים היו ציבוריים ‪ -‬בנק אנגלו־‬                               ‫לבניין הארץ‪ .‬בשנת ‪ ,1933‬כשקם נמל‬
 ‫פלשתינה‪ ,‬אפ״ק‪ ,‬כיום בל״ל‪ ,‬שהיה‬                                  ‫חיפה‪ ,‬עלו לארץ כמה מאות מספני‬
 ‫הבנק היהודי הגדול והיה בבעלות‬                                   ‫סלוניקי היהודים שתפסו עמדות‬
 ‫התנועה הציונית ובנק הפועלים שהיה‬                                ‫חשובות בנמל ושלוש שנים אחר־כך‪,‬‬
 ‫של הסתדרות העובדים‪ .‬כן פעלו בארץ‬                                ‫משקם נמל תל־אביב‪ ,‬היו הסלוניקאים‬
 ‫בנק ברקליס האנגלי‪ ,‬שדרכו נעשו‬                                   ‫בין עובדיו הראשונים‪ .‬בני יוון ובהם‬
 ‫עסקי הממשל הבריטי‪ ,‬בנק עותמן‪ ,‬בנק‬                               ‫מעולי סלוניקי‪ ,‬אף הקימו כפר‬
 ‫איטלקי‪ ,‬גרמני‪ ,‬הולנדי ופולני‪ .‬באותה‬
 ‫תקופה של פריחה נפתחו גם בנקים‬                                             ‫בתקופת המנדט ‪ -‬צור־משה‪.‬‬
 ‫פרטיים רבים‪ .‬המספר הכולל של‬
 ‫הבנקים‪ ,‬קופות מלווה וכדומה הגיע‬                                        ‫״בנק לפי רוחנו״‬
 ‫לששים‪ ,‬ביניהם גם בנקים של משפחות‬
 ‫מעולי גרמניה שעסקו במקצוע זה‬                                    ‫ליאון־יהודה רקאנטי נולד בסלוניקי‬
 ‫בחוץ לארץ‪ ,‬כמו יפת פויכטוונגר‬                                   ‫בשנת ‪ ,1890‬למשפחה שבאה דורות‬
                                                                 ‫לפני כן מאיטליה והבולט בה היה הרב‬
                                  ‫ואלרן‪.‬‬                         ‫מנחם רקאנטי‪ ,‬שחי במאה ה־‪ 13‬והיה‬
 ‫רקאנטי שיתף עמו שני אנשי הון‪,‬‬                                   ‫פוסק הלכות נודע‪ .‬אביו של ליאון־‬
 ‫יוסף אלבו ומשה קרסו‪ ,‬ובאוקטובר‬                                  ‫יהודה היה מנהל חשבונות וליאון־‬
 ‫‪ 1934‬רכש חנות ברחוב יהודה הלוי ‪39‬‬                               ‫יהודה קיבל חינוך מסורתי ולמד בבית־‬
 ‫והתקין אותה לפעילות בנקאית‪ .‬משרד‬                                ‫ספר למסחר בפאריס‪ .‬משחזר לעירו‬
 ‫הבנק פעל באופן זמני בחדר בבית־‬                                  ‫שימש כמורה לספרות צרפתית בבית־‬
 ‫מלון ברחוב נחלת בנימין‪ .‬הוא הגיש‬                                ‫ספר על־יסודי ואחר־כך החל לעסוק‬
 ‫בקשה לשלטונות המנדט ובמרץ ‪1935‬‬                                  ‫במסחר וניהל בית־חרושת לטבק‬
 ‫קיבל את הרשיון לפתיחת בנק שהונו‬                                 ‫והצליח מאוד‪ .‬הוא נשא לאשה את‬
 ‫היה גדול מבחינה יחסית ‪ 60 -‬אלף‬                                  ‫מתילדה לבית ספורטה‪ ,‬סוחרים‬
 ‫לירות ונקרא ״בנק ארץ ישראל‬                                      ‫בפקעות משי‪ ,‬ונולדו לו ארבעה בנים‪.‬‬
 ‫לדיסקונט״‪ .‬אותה חנות שהפכה לבנק‬                                 ‫ליאון רקאנטי היה מפעילי הקהילה‬
 ‫לא בלטה ו״אדון ליאוף כפי שכונה בפי‬                              ‫ואף נבחר כנשיאה והיה נציג יהודי‬
 ‫עובדיו‪ ,‬היה אומר שמבחינה חיצונית‬                                ‫יוון בסוכנות היהודית‪ .‬אחיו אברהם‬
 ‫״אין הוא מושך שודדים״‪ .‬רוב פקידי‬                                ‫היה ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית‬
 ‫הבנק היו עולי הבלקן ויוון והיחסים‬                               ‫ביוון ועורך בטאונה‪ .‬ב־‪ 1933‬ביקרה‬
 ‫בין המנהלים והעובדים היו‬                                        ‫רעייתו של ליאון עם אחד מילדיה‬
 ‫משפחתיים‪ .‬כבר בתחילתו בלט הבנק‬                                  ‫בארץ לראות את בני המשפחה‬
 ‫בתשומת הלב שנתן למפקידים חקטנים‬                                 ‫שהשתקעו בה לפני כן ‪ -‬אחד מהם היה‬
 ‫ולקוחותיו באו מכל שכבות הציבור‪.‬‬                                 ‫חבר קיבוץ ‪ -‬והארץ מצאה חן בעיניה‪.‬‬
 ‫רקאנטי הורה לפקידיו להתייחס בכבוד‬                               ‫אותה שנה נסע ליאון רקאנטי לגרמניה‬
 ‫לכל איש ואיש‪ .‬הלקוחות הראשונים‬                                  ‫בקשר לעסקיו‪ ,‬נבהל מהשלטון הנאצי‬
 ‫היו כמובן הסלוניקאים בני תל־אביב‬                                ‫שעלה שם לשלטון והחליט לעלות‬
 ‫ואחריהם בני יוון והבלקן‪ ,‬אולם לא‬                                ‫לארץ‪ .‬ב*‪ 1934‬חיסל את עסקיו‪ ,‬עלה‬
 ‫עבר זמן רב ושמעו של הבנק יצא בין‬                                ‫באניה עם משפחתו והשתקע בתל־‬
 ‫הבריות ולקוחותיו באו מכל חוגי‬                                   ‫אביב‪ .‬הוא הביא עמו סכום כסף נכבד‬
 ‫היישוב‪ .‬רקאנטי ניצל את קשריו‬                                    ‫ושכר דירה בשדרות רוטשילד‪ ,‬באותם‬
 ‫הקודמים עם חברות גדולות בחוץ‬                                    ‫ימים הרחוב הנכבד והאמיד ביותר‬
                                                                 ‫בעיר‪ .‬בן ארבעים־ושש היה בעלותו‬
       ‫לארץ שהרחיבו את עיסוקי הבנק‪.‬‬                              ‫לארץ‪ ,‬סחר הטבק לא היה נפוץ בה‬
 ‫אולם לא עברה שנה והארץ הגיעה‬
 ‫לידי משבר‪ .‬בראשית ‪ 1936‬החלו‬                                       ‫ורקאנטי ביקש שטח חדש לעסוק בו‪.‬‬
 ‫מאורעות דמים בין הערבים והיישוב‬

‫‪9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14