Page 9 - ETMOL_125
P. 9
כפי המסופר ,באה אליו ,העסקן ליאון־יהודה רקאנטי, מגורשי ספרד יסדו בסלוניקי מרכז
הנודע מסלוניקי ,משלחת של יהודים מורה ,תעשיין ועסקן לתורה ששמעו יצא בכל העולם
מעולי סלוניקי והציעו לו להקים ציבורי מסלוניקי פתח היהודי ,עד שהעיר כונתה גם ״ירושלים
אגודה כדי לעזור בקליטת עולי הבלקן. בנק בחנות ברחוב יהודה של הבלקך ,אבל סלוניקי נתייחדה לא
הצעה נוספת שלהם היתה לייסד בנק הלוי בתל־אביב שהפך רק בתורה ובחכמה ,רוב תושביה היו
שיהיה ״שייך לספרדים ומנוהל על פי ברבות הימים לאחד יהודים והם היו גם עובדי הנמל הגדול
הוחנו״ .ליאון רקאנטי אמנם התמחה שלה -ספנים ,מובילי סירות ,סבלים
עד אז בענייני טבק ועשן ,אולם הרעיון הגדולים בארץ ועמילים ונמלה של העיר היה שובת
נראה לו .העליה לארץ באותם ימים בשבתות ובחגי ישראל מכיוון שעובדיו
גברה ,בעיקר מגרמניה ,וכלכלתה .מאת יהושע זלוטניק לא עבדו בימים אלה .יהודי סלוניקי
התפתהה במהירות .אוכלוסיית הארץ התייחדו מכל יהודי העולם בכך שהם
היתה כמיליון ו־ 300אלף נפש ומספר עסקו בכל המלאכות -ספנים ודייגים
היהודים היה כ־ 400אלף ,אולם יום־ ופועלים ואומנים והיו גם אנשי מסחר
יום נוספו עולים חדשים ,מהם שהביאו ותעשיה .סלוניקי התייחדה גם
עמם את כספם ,וחיפשו עיסוקים בפעילותה הציונית עוד בתקופה
ופרנסה .שני הבנקים היהודיים התורכית ובניה תרמו תרומה חשובה
הגדולים היו ציבוריים -בנק אנגלו־ לבניין הארץ .בשנת ,1933כשקם נמל
פלשתינה ,אפ״ק ,כיום בל״ל ,שהיה חיפה ,עלו לארץ כמה מאות מספני
הבנק היהודי הגדול והיה בבעלות סלוניקי היהודים שתפסו עמדות
התנועה הציונית ובנק הפועלים שהיה חשובות בנמל ושלוש שנים אחר־כך,
של הסתדרות העובדים .כן פעלו בארץ משקם נמל תל־אביב ,היו הסלוניקאים
בנק ברקליס האנגלי ,שדרכו נעשו בין עובדיו הראשונים .בני יוון ובהם
עסקי הממשל הבריטי ,בנק עותמן ,בנק מעולי סלוניקי ,אף הקימו כפר
איטלקי ,גרמני ,הולנדי ופולני .באותה
תקופה של פריחה נפתחו גם בנקים בתקופת המנדט -צור־משה.
פרטיים רבים .המספר הכולל של
הבנקים ,קופות מלווה וכדומה הגיע ״בנק לפי רוחנו״
לששים ,ביניהם גם בנקים של משפחות
מעולי גרמניה שעסקו במקצוע זה ליאון־יהודה רקאנטי נולד בסלוניקי
בחוץ לארץ ,כמו יפת פויכטוונגר בשנת ,1890למשפחה שבאה דורות
לפני כן מאיטליה והבולט בה היה הרב
ואלרן. מנחם רקאנטי ,שחי במאה ה־ 13והיה
רקאנטי שיתף עמו שני אנשי הון, פוסק הלכות נודע .אביו של ליאון־
יוסף אלבו ומשה קרסו ,ובאוקטובר יהודה היה מנהל חשבונות וליאון־
1934רכש חנות ברחוב יהודה הלוי 39 יהודה קיבל חינוך מסורתי ולמד בבית־
והתקין אותה לפעילות בנקאית .משרד ספר למסחר בפאריס .משחזר לעירו
הבנק פעל באופן זמני בחדר בבית־ שימש כמורה לספרות צרפתית בבית־
מלון ברחוב נחלת בנימין .הוא הגיש ספר על־יסודי ואחר־כך החל לעסוק
בקשה לשלטונות המנדט ובמרץ 1935 במסחר וניהל בית־חרושת לטבק
קיבל את הרשיון לפתיחת בנק שהונו והצליח מאוד .הוא נשא לאשה את
היה גדול מבחינה יחסית 60 -אלף מתילדה לבית ספורטה ,סוחרים
לירות ונקרא ״בנק ארץ ישראל בפקעות משי ,ונולדו לו ארבעה בנים.
לדיסקונט״ .אותה חנות שהפכה לבנק ליאון רקאנטי היה מפעילי הקהילה
לא בלטה ו״אדון ליאוף כפי שכונה בפי ואף נבחר כנשיאה והיה נציג יהודי
עובדיו ,היה אומר שמבחינה חיצונית יוון בסוכנות היהודית .אחיו אברהם
״אין הוא מושך שודדים״ .רוב פקידי היה ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית
הבנק היו עולי הבלקן ויוון והיחסים ביוון ועורך בטאונה .ב־ 1933ביקרה
בין המנהלים והעובדים היו רעייתו של ליאון עם אחד מילדיה
משפחתיים .כבר בתחילתו בלט הבנק בארץ לראות את בני המשפחה
בתשומת הלב שנתן למפקידים חקטנים שהשתקעו בה לפני כן -אחד מהם היה
ולקוחותיו באו מכל שכבות הציבור. חבר קיבוץ -והארץ מצאה חן בעיניה.
רקאנטי הורה לפקידיו להתייחס בכבוד אותה שנה נסע ליאון רקאנטי לגרמניה
לכל איש ואיש .הלקוחות הראשונים בקשר לעסקיו ,נבהל מהשלטון הנאצי
היו כמובן הסלוניקאים בני תל־אביב שעלה שם לשלטון והחליט לעלות
ואחריהם בני יוון והבלקן ,אולם לא לארץ .ב* 1934חיסל את עסקיו ,עלה
עבר זמן רב ושמעו של הבנק יצא בין באניה עם משפחתו והשתקע בתל־
הבריות ולקוחותיו באו מכל חוגי אביב .הוא הביא עמו סכום כסף נכבד
היישוב .רקאנטי ניצל את קשריו ושכר דירה בשדרות רוטשילד ,באותם
הקודמים עם חברות גדולות בחוץ ימים הרחוב הנכבד והאמיד ביותר
בעיר .בן ארבעים־ושש היה בעלותו
לארץ שהרחיבו את עיסוקי הבנק. לארץ ,סחר הטבק לא היה נפוץ בה
אולם לא עברה שנה והארץ הגיעה
לידי משבר .בראשית 1936החלו ורקאנטי ביקש שטח חדש לעסוק בו.
מאורעות דמים בין הערבים והיישוב
9
