Page 14 - ETMOL_125

‫אחד מציורי הכנסיה שהוסרו‬ ‫סופה של‬
‫אגדת־קוושימ‬

‫כמרים הסירו ציורי עלילת־דם מכותלי כנסיה‬

‫מאת מאיר איילי‬

‫לחניקתם ולשריפתם של יהודים רבים‪,‬‬ ‫בסוף המאה ה־‪ 19‬ובראשית המאה‬ ‫אחד מסיפורי עלילות־הדם‬
‫ובקשר אליה הוכרז סימון‪ ,‬הילד‬ ‫שלנו עלילות כאלה‪ ,‬וידועים ביותר הם‬ ‫המדהימים ביותר לאורך ההיסטוריה‬
‫משפט בייליס ברוסיה ומשפט טיסה־‬ ‫היהודית‪ ,‬ואשר פולחן בן מאות שנים‬
‫הנרצח‪ ,‬לקדוש הכנסיה‪ ,‬החל בפולחן‬ ‫אסלר בהונגריה‪ .‬שונאי ישראל לא‬ ‫והסתות אנטישמיות ברובים‬
‫העממי גם סביב הילד אנדרל‪ .‬ובסיסמת‬ ‫בחלו בשימוש בסיפורי־שקר מסוג זה‬ ‫בעיקבותיו‪ ,‬הוא סיפור הילד אנדרל‬
‫״כלבים־יהודים צמאי דם מתהלכים‬ ‫ומסוג הרעלת בארות וביזוי קדשי‬ ‫מהבפר רין שבמהוז טירול‬
‫בארץ חסודה זאת״‪ ,‬התגברה שנאת‬ ‫הנצרות‪ ,‬כדי ללבות את השנאה‬
‫היהודים ורדיפתם‪ .‬תודעה זו‪ ,‬שלובתה‬ ‫ליהודים לרודפם ולגרשם מארצות‬ ‫שבאוסטריה‪.‬‬
‫על־ידי כמרים ונזירים‪ ,‬הלכה והעמיקה‬ ‫מושבותיהם‪ ,‬והרבה נחלי־דם נשפכו‬ ‫סיפורי העלילות‪ ,‬שיהודים‬
‫אצל יושבי העיירות והכפרים וגרמה‬ ‫בעיקבות העלילות האלה‪ .‬אין פלא‪,‬‬ ‫משתמשים לצורכי פולחן בדמם של‬
‫גם לפריחה כלכלית של העיר רין‬ ‫שעיתון ה״שטירמר׳ הנאצי‪ ,‬השתמש‬ ‫ילדים נוצרים‪ ,‬בעיקר למהילת יין‬
‫כתוצאה מעליה לרגל של המוני‬ ‫בעלילות האלה להפצת ארסו‪ ,‬ואף‬ ‫הקידוש‪ ,‬לאפיית המצות ולמשיחת ידי‬
‫צליינים אל מקום רציחתו של הילד‪,‬‬ ‫הוציא בחודש מאי ‪ ,1934‬גליון־הסתה‬ ‫הכהנים בדוכנם‪ ,‬תחילתם מאמצע‬
‫שמעליו הוקמה כנסיה ‪ 200‬שנה לאחר‬ ‫המאה ה־‪ 12‬ואילך‪ .‬ראשיתם בנוריץ׳‬
‫המאורע‪ .‬בכנסיה זו על היודן־שטיין‬ ‫מיוחד לנושא הזה‪.‬‬ ‫באנגליה בשנת ‪ ,1144‬והמשכם באותה‬
‫)אבן היהודים( הוקמו פסלים ונקבע‬ ‫אחת התופעות המזעזעות באירועים‬ ‫המאה בספרד‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בגרמניה‬
‫״לוח הלגנדה״ המתאר ב־‪ 30‬ציורים‬ ‫האלה היא העובדה‪ ,‬כי למרות שהיו‬ ‫ובאוסטריה‪ .‬אחר־כך התפשטו‬
‫את סיפור העלילה‪ ,‬ומדור לדור‬ ‫אפיפיורים ששללו את העלילות‬ ‫העלילות גם למזרח אירופה ואף הגיעו‬
‫התחדשו בדפוס ״יצירות״ ספרותיות‬ ‫מעיקרן‪ ,‬כנסיות נוצריות רבות על‬ ‫למזרח התיכון‪ ,‬ובאמצע המאה‬
‫על אודות הילד אנדרל‪ .‬לא זו בלבד‪,‬‬ ‫כמריהן והגמוניהן‪ ,‬הפיצו את הדיבות‬ ‫הקודמת נתפרסמה ״עלילת דמשק״‬
‫אלא שחוברו מערכות שירה ודרמה‬ ‫והשרישו אותן בתודעת מאמיניהם‪.‬‬ ‫משנת ‪ .1840‬גם באירופה נתחדשו עוד‬
‫סביב אגדת־קדושים זו ובנובמבר ‪1935‬‬ ‫וכך היו מקרים שנוצרים נרצחו על־ידי‬
‫הוצג בהצגת־בכורה במתבן של הכפר‬ ‫פושעים ושודדים ואת רציחתם גוללו‬ ‫ה׳׳שטרימר׳׳ הנאצי מ‪ ,1934-‬מוקדש לעלילת הדם‬
‫רין‪ ,‬שהוסב לאולם הצגות‪ ,‬המחזה‬ ‫על ראשי יהודים‪ ,‬וההרוגים הוכרזו‬
‫העממי ״אנדרל מריך‪ ,‬שחובר על־ידי‬ ‫על־ידי הכנסיה לקדושים‪ ,‬מקום מותם‬ ‫‪litf i lit‬‬ ‫‪m tm m ktU w ifttItA‬‬
‫הכומר גוטפריד שפף‪ ,‬והיה מלא ארס‬ ‫וקבורתם הוכרז כאתר של קדושה‬
‫אנטישמי‪ .‬בהתערבות ראשי הקהילה‬ ‫ופולחן‪ ,‬וסיפורם הפך לאגדות־‬ ‫‪<» ...... .‬‬ ‫‪0*i‬‬
‫היהודית באינסברוק מחקו ראשי‬ ‫קדושים‪ .‬בכנסיות הוצבו תמונות‬ ‫‪mmmr n‬‬
‫שלטונות המחוז חלקים הפוגעים‬ ‫ופסלים ש״תיארו״ את מעשי הרציחה‪,‬‬ ‫‪, n Mt im‬י*‬
‫ביהודים‪ ,‬אולם שלוש שנים לאחר־מכן‪,‬‬ ‫ובמשך מאות שנים‪ ,‬עד דורנו‪ ,‬נהגו‬ ‫י• יזי*»ז■‬
‫עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית‪,‬‬ ‫המוני מאמינים־צליינים לעלות לרגל‬
‫שוב הועלה המחזה בגירסתו המקורית‪,‬‬
‫ונוסח זה היה תקף בהצגות גם שנים‬ ‫לאתרים אלה‪.‬‬
‫אחדות לאחר תבוסתה של גרמניה‬
‫] ילד נוצרי נרצח‬
‫והחזרת העצמאות לאוסטריה‪.‬‬
‫מחאתם של יהודים החל מראשית‬ ‫אגדת־קדושים מספרת‪ ,‬כי ב־‪12‬‬
‫המאה הזאת ודרישתם ממוסדות‬ ‫ביולי ‪ 1462‬נרצח בחבל ארץ טירול‬
‫הכנסיה‪ ,‬לבטל את הפולחן של אנדרל‬ ‫שבאוסטריה‪ ,‬בסביבות הכפר רין שעל־‬
‫מרין לא נשאו פרי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פנה‬ ‫יד אינסברוק‪ ,‬ילד נוצרי בשם אנדרל‪.‬‬
‫רבה של אינסברוק בשנת ‪ 1910‬אל‬ ‫חיש מהר הואשמו ברצח ארבעה‬
‫ההגמון המחוזי בבקשה מנומסת‬ ‫יהודים עוברי־אורח‪ ,‬שלפי העלילה‬
‫ביותר‪ ,‬שיואיל־נא לפעול להסרת‬ ‫זקוקים היו לדמו לצורכי פולחן‪ .‬בשנת‬
‫הפסלים ולוח הציורים מהכנסיה ועל־‬ ‫‪ ,1475‬בעקבות עלילת דם אחרת בעיר‬
‫ידי כך יגרום לביטול הזיות הטירוף‬ ‫טרנט באותו חבל ארץ‪ ,‬שגרמה‬
‫ועלילות השקר ויסייע לנצחון הצדק‬