Page 12 - ETMOL_125
P. 12

‫ראיתי אותו בעיני — בתיה לישנסקי‬                       ‫הערביות השכנות‪.‬‬          ‫נתכוונו לספרות בלבד‪ ,‬הוא ביקש‬
                                                    ‫את סיפורו ״מכאן ומכאן״ מסיים‬                  ‫לתקן את מעמדו של העם היהודי ושל‬
‫‪»*310‬ר* ‪0‬‬                                           ‫ברנר במשפט‪ :‬״כל החשבון עוד לא‬                 ‫האדם היהודי‪ .‬הוא היה פסימיסט‬
                                                    ‫נגמר״; האם עכשיו נגמר חלק מן‬                  ‫עמוק‪ ,‬אבל יצר הקיום לא נתן לו‬
                                                                                                  ‫לוותר‪ .‬מצבם העלוב והקשה של‬
                                                                                   ‫החשבון?‬        ‫היהודים בעולם‪ ,‬ריכוזם במקצועות‬
                                                    ‫האם תמו ‪ 75‬השנים שדמותו של‬                    ‫בודדים ונחותים‪ ,‬תלותם באחרים ‪ -‬כל‬
                                                    ‫ברנר ומותו האירו והצלו עלינו? האם‬             ‫אלה הביאוהו להכרה שיש לנסות‬
                                                    ‫תם הרצח ותמו מלחמות הדמים בין‬                 ‫ולתקן‪ ,‬שיש לנסות להקים ישות‬
                                                    ‫שני העמים ומדינת ישראל הריהי‬                  ‫יהודית הדשה‪ ,‬בריאה יותר ובארץ־‬
                                                                                                  ‫ישראל‪ .‬אין ההצלחה מובטחת אבל יש‬
                                                               ‫״נורמלית״ בחזונו של ברנר?‬          ‫לאגור את כל הכוחות לנסיון אחרון‪,‬‬
                                                    ‫מסתבר‪ ,‬כי למרות כל הפקפוקים‬                   ‫ארץ־ישראל היא הגבול האחרון והחוף‬
                                                    ‫וההיסוסים עמדנו בנסיונות הקשים‬
                                                    ‫והנוראים‪ ,‬ניצבנו אל הקיר האחרון‬                                               ‫האחרון‪.‬‬
                                                                                                  ‫איש מוסר אמיתי היה ברנר‪ .‬הוא‬
                                                            ‫ועברנו אולי אל החוף המובטח‪.‬‬           ‫ראה וכאב את סבלו של כל אדם‪ ,‬גם‬
                                                    ‫החשבון הלאומי אולי נגמר‪ ,‬אבל‬                  ‫של האדם והנער והילד הערבי‪ .‬אבל‬
                                                    ‫ברנר האיש‪ ,‬מוסריותו‪ ,‬כאביו‬                    ‫יותר מכל סחפה אותו תחושה אחת‪,‬‬
                                                    ‫ופקפוקיו‪ ,‬זעקותיו ושאלותיו ובכיו ‪-‬‬            ‫שהעלימה כל מראח אחר ‪ -‬יש לנסות‬
                                                    ‫ילוו אותנו‪ .‬ברנר זה ‪ -‬גם חוא חלק‬
                                                    ‫מרכזי במהותו ‪ -‬התוהה על האדם‪ ,‬על‬                                              ‫ברנר לאחר מותו‬
                                                    ‫יחסיו עם אהרים‪ ,‬על הרוע הכמעט‬
                                                    ‫הכרחי ועל הטוב האפשרי ‪ -‬ברנר זח‬               ‫ולהציל את האדם והעם היהודי‪ ,‬שאם‬
                                                                                                  ‫לא כן יאבדו‪ .‬והדבר אפשרי רק במקום‬
                                                               ‫ימשיך וילווה את חיינו כאן‪.‬‬
                                                    ‫נורית גוברין פירסמה כמה ספרים‬                                    ‫אחד ‪ -‬ארץ־ישראל‪.‬‬
                                                    ‫ועשרות מאמרים על ברנר ועל יצירתו‬              ‫דבריו‪ ,‬ספריו ומאמריו של ברנר‬
                                                    ‫ועל אירועים שונים בחייו‪ .‬לאחרונה‬              ‫הנחו וליוו והאירו לאחר מותו את‬
                                                    ‫יצא לאור ספרה ״צריבה״ )בהוצאת‬                 ‫דרכם של הרבבות שהתיישבו‪,‬‬
                                                    ‫משרד הבטחון ואוניברסיטת תל־אביב(‬              ‫שנאבקו‪ ,‬שלחמו להקמת עצמאות‬
                                                    ‫על תגובת משוררים עבריים על ברנר‬               ‫יהודית בארץ־ישראל ולתיקון החברה‬
                                                    ‫ומותו‪ .‬בספר זה‪ ,‬כמו בספרה הקודם‬               ‫היהודית והאדם היהודי‪ .‬הוא היה‬
                                                    ‫״ברנר ‪ -‬אובד עצות ומורה דרף׳‬                  ‫כאבוקה עולה באש תמיד‪ ,‬מורה דרך‬
                                                    ‫כינסה גם גלריה גדולה של ציורי ברנר‪,‬‬
                                                    ‫שצויירו על־ידי אמנים ישראלים בני‬                                              ‫ומדריך‪.‬‬
                                                    ‫דורנו שכמו יוצרים בשטחים אחרים‬                ‫עברו ‪ 75‬שנים להרצחו‪ .‬במדינת‬
                                                    ‫דמותו ודבריו של ברנר ריתקו אותם‪.‬‬              ‫ישראל חי כיום כשליש מן העם היהודי‬
                                                    ‫בעמודים אלה אנו מביאים ציורים‬                 ‫)בחייו של ברנר חיו כאן פחות מאחוז‬
                                                    ‫אלה‪ :‬דמותו של ברנר כפי שרואים‬                 ‫אחד(‪ .‬החברה הישראלית והאדם‬
                                                    ‫אותו בני דור שרובו לא ראו אותו‬                ‫חישראלי אינם מתוקנים כחלומו של‬
                                                                                                  ‫ברנר‪ ,‬אבל אין הם מהגרועים בעולם‪.‬‬
                                                               ‫מימיהם אבל חזוהו בדמיונם‪.‬‬          ‫מדינת ישראל חזקה‪ ,‬בטוחה‪ ,‬ויושביה‬
                                                                                                  ‫עוסקים בעיסוקים ומלאכות ועבודות‬
                                                    ‫שלמה שבא‬                                      ‫ככל אומה‪ .‬דומה הנה קם‪ ,‬אם גם לא‬
                                                                                                  ‫בשלמותו ‪ -‬אבל ברנר לא האמין‬
                                                                               ‫היוצר— נחום גוטמן‬  ‫מעודו בשלמות ‪ -‬חלומו האחד של‬

                                                                                                                                     ‫ברנר‪.‬‬
                                                                                                  ‫ויותר מכך‪ .‬כיום‪ ,‬במלאת ‪ 75‬שנים‬
                                                                                                  ‫למאבקים הרצחניים בין הערבים‬
                                                                                                  ‫והיהודים‪ ,‬עומדת מדינת ישראל לפני‬
                                                                                                  ‫הסדר עם בני הארץ הערביים וחלקה‬
                                                                                                  ‫של הארץ עובר לידם מתוך תקוה‬
                                                                                                  ‫ששני העמים יחיו זה לצד זה בשלום‪.‬‬
                                                                                                  ‫ועוד יותר ‪ -‬מדינת ישראל חתמה‬
                                                                                                  ‫הסכמי שלום עם שתים מן המדינות‬

                                                                                                                                                 ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17