Page 16 - ETMOL_125

‫אסכולת המבורג־אלטונה‬

‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ 18‬פרחה אסכולה של סופרים ומא״רים של הגדות וספרי קודש‬

‫מאת איריס פישוף‬

‫באותה מאה ביקשו היהודים האמידים של מדינות אירופה‬ ‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ 18‬פעלה בהמבורג‬
‫לסגל לעצמם אורח חיים דומה למעמד הגבוה הלא־יהודי‪,‬‬
‫ובין השאר אף אספו ספרים נדירים‪ ,‬והזמינו כתבי יד‬ ‫ובאלטונה קבוצה של סופרים־ציירים שיצרו אסכולה‬
‫כתובים ומצויירים לעצמם‪ .‬הם אף אספו תמונות של ציירים‬ ‫אמנותית של אמני כתב יד עבריים‪ .‬במוזיאונים‪ ,‬באוספים‬
‫ציבוריים ופרטיים ברחבי העולם מצויים כחמישים כתבי יד‬
‫נודעים‪ ,‬כרעיהם העשירים הלא־יהודים‪ .‬סיבה אחרת‬
‫להופעת כתבי היד המעוטרים והיפים היה הרצון לחנך‬ ‫של ציירי אותה אסכולה‪ .‬אחת הסיבות לפריחת כתבי היד‬
‫ולהרגיל למצוות את הנשים והילדים ועל כן נוספו לכתבי‬ ‫במאה ה־‪ 18‬קשורה בעליית תופעת אספנות הספרים והעניין‬
‫בספר האמנותי באותה תקופה‪ .‬במקביל לפריחת עיטור כתבי‬
‫היד כותרות ביידיש כדי שיבינו במה מדובר‪.‬‬ ‫היד על נייר חלה אז גם פריחה לדפוסים על קלף‪ .‬הספר‬
‫הבולטים באמני אסכולת המבורג־אלטונה היו יוסף בן דוד‬ ‫המודפס על נייר היה כבר באותה תקופה מוצר עממי‪ ,‬שווה‬
‫מלייפניק‪ ,‬יעקב סופר בן יהודה ליב שמש מברלין ואורי‬
‫פייביש בן יצחק אייזיק סגל‪ .‬כתבי היד שלהם כוללים מספר‬ ‫לכל נפש‪ ,‬ואילו הספרים המודפסים על קלף היו יקרים‬
‫רב של הגדות לפסח וכן ספרי מוהלים מעוטרים‪ ,‬בהם רשמו‬ ‫ונועדו לעשירים בלבד‪ ,‬לא כל שכן‪ ,‬כתבי היד המעוטרים‪ .‬בין‬
‫המוהלים את התינוקות שנימולו על ידם והופיעו בהם דיני‬ ‫הנודעים בספרי הדפוס על קלף הוא מחזור זולצבאך משנת‬
‫מילה ותפילות הקשורות למצוה‪ ,‬וכן כתבו ואיירו סדר‬ ‫תס״ט )‪ ,(1709‬שנדפס ב־‪ 13‬עותקים בלבד על קלף על־ידי‬
‫תיקוני שבת‪ ,‬ספר תהילים ותפילת הדרך ופרקי פיוט שונים‪.‬‬ ‫שני יהודי חצר בווינה‪ ,‬שמשון ורטהיימר ומנדל אופנהיים‪,‬‬
‫וכל אחד מהם נמכר ב־‪ 100‬טאלר‪ ,‬סכום גדול באותם ימים‪.‬‬

‫לייפניק ‪ -‬הראשון באסכולה‬ ‫שער הגדה מ את יוסף בן־דוד לייפניק‪1738 ,‬‬

‫החשוב מבין סופרי האסכולה הוא ללא ספק יוסף בן דוד‬
‫מלייפניק‪ .‬מוצאו היה ממורביה ובצעירותו היה מלמד וחזן‪.‬‬
‫חשיבותו מתבטאת בחידושיו ובמקוריותו בתחום העיטור‬
‫וכן ביכולתו האמנותית הגבוהה והשפעתו היתה גדולה על‬
‫שאר האמנים‪ .‬עד־כה נמצאו ‪ 13‬כתבי־יד שכתב ואייר‪ ,‬כולם‬
‫הגדות של פסח שאותן יצר בין השנים ‪ 1731‬ו־‪ .1740‬את‬
‫הגדותיו יצר בשביל מזמינים עשירים‪ .‬שלוש מהגדותיו‬
‫הגיעו כעבור שנים לידי אספנים אנגלים‪ ,‬לורדים לא־יהודים‪.‬‬
‫את ההגדה המוקדמת ביותר שלו כתב בפרנקפורט־על־מיין‪,‬‬
‫אחר־כך כתב שלוש הגדות למזמינים בעיר דדמשטט‪.‬‬
‫באלטונה כתב שמונה הגדות וכנראה שנשאר שם עד סוף‬
‫ימי פעילותו האמנותית‪ .‬כמנהג הסופרים במאה ה־‪18‬‬
‫מבוססים רוב איוריו על ציורי ספרים מודפסים‪ ,‬במקרה שלו‬
‫על הגדת אמסטרדם משנת ‪ 1695‬וכן משנת ‪ .1712‬אבל יש‬
‫ביצירותיו סטיות ושינויים מן ההגדה האמסטרדמית יחד עם‬

‫חידושים והמצאות‪.‬‬
‫יעקב בן יהודה ליב שמש מברלין היה הפורה בין ציירי‬
‫האסכולה ועד־כה אותרו ‪ 31‬כתבי יד שלו שכתב בין השנים‬
‫‪ .1741-1718‬שלא כלייפניק הוא כתב ואייר סוגים שונים של‬
‫ספרות‪ :‬הגדות‪ ,‬ספרי מוהל‪ ,‬תיקוני שבת‪ ,‬ברכת המזון‪,‬‬
‫תהילים‪ ,‬תפילת הדרך וכן פנקס אזכרת נשמות‪ .‬משנת ‪1721‬‬
‫פעל בהמבורג‪ ,‬שם כתב וצייר את רוב ספריו‪ .‬כמה כתבי יד‬
‫יצר באלטונה‪ .‬הוא נפטר בהמבורג בין השנים ‪.1744-1741‬‬
‫בנו‪ ,‬ישראל‪ ,‬השלים בשנת ‪ 1747‬ספר של אביו ואולי אף‬
‫השתתף בביצוע איורים בספרי אביו‪ .‬מקצוע הסופר עבר‬
‫מדור לדור במשפחה זו ונראה שגם נכדו היה סופר סת״ם‪.‬‬
‫הספרים שכתב יעקב שמש הוזמנו על־ידי יהודים אמידים‪,‬‬
‫כמו ספר תהילים שנכרך בכריכת קלף צבועה ומוטבעת זהב‬

‫‪16‬‬