Page 19 - ETMOL_125
P. 19

‫לשוב להיות דוו‬
                ‫בריא בגופו‬

               ‫גולדשמיט בירושלים ונשרי בתל־‬
               ‫אביב היו מורי הספורט הראשונים‬

‫א‪.‬צ‪ .‬גולדשמיט‬                                                                 ‫צבי נשרי‬

  ‫תיאודור וייס ביפו בשנת ‪ ,1899‬אבל‬       ‫מאת חיים קאופמן‬                      ‫תהילתו של הספורט הארצישראלי‬
   ‫הנסיון לא עלה יפה‪ ,‬ורק בשנת ‪1906‬‬                                           ‫בסוף המאה ה־‪ 19‬כשמקצוע‬
  ‫קמו שתי אגודות הספורט הראשונות‪,‬‬     ‫״הרצליה״‪ ,‬בשנת ‪ ,1906‬הביאה‬              ‫ההתעמלות החל לחדור למוסדות‬
   ‫״בר גיורא״ בירושלים על־ידי המורה‬   ‫להתפתחות החינוך הגופני בארץ וצבי‬        ‫החינוך היהודים שקמו באותה תקופה‪,‬‬
  ‫גולדשמיט וביפו קמה אגודה בשם‬        ‫אורלוב )נשרי( שהתמנה ב־‪1907‬‬             ‫אולם שיעורי ההתעמלות תפסו מקום‬
  ‫״ראשון לציון״‪ .‬חבורת ״ראשון לציון״‬  ‫כמורה מיוחד להתעמלות בגימנסיה‪,‬‬          ‫שולי במערך הלימודים והידע שיש‬
   ‫היתה לאגודה כללית והיא התפתחה‬      ‫תרם לכך תרומה רבה‪ .‬נשרי )‪- 1878‬‬         ‫בידינו לגביהם מועט‪ .‬המורים שהורו‬
  ‫בתנופה גדולה לאחר שצבי אורלוב־‬      ‫‪ ,(1973‬שהיח חסר השכלה ספורטאית‬          ‫מקצוע זה לא קיבלו הכשרה מיוחדת‬
   ‫נשרי הצטרף אליה והחל לפעול בה‬      ‫רשמית‪ ,‬מונה במורח בעיקר בזכות‬           ‫ולמרות שלבתי־הספר הוכנסו מתקני‬
  ‫כמאמן החל משנת ‪ .1907‬אגודת ״בר‬      ‫כישוריו האישיים‪ .‬הוא השלים את‬           ‫התעמלות‪ ,‬כנראה שלא נעשה בהם‬
  ‫גיורא ״ בירושלים התפרקה לאחר‬        ‫הכשרתו המקצועית מאוחר יותר‬              ‫שימוש רב‪ .‬בהקשר זה ראוי לציין את‬
  ‫תקופה קצרה ובמקומה קמה אגודת‬        ‫בשווייץ‪ ,‬שבדיה ודנמרק‪ .‬מלבד עיסוקו‬      ‫היינריך לווה‪ ,‬מי שהיה ממייסדי‬
                                      ‫כמורה בגימנסיה ובבית־הספר לבנות‬         ‫אגודת הספורט והנוער ״בר כוכבא״‬
    ‫״שמשון״‪ ,‬שגם היא לא האריכה ימים‪.‬‬  ‫ביפו‪ ,‬הדריך נשרי בשיעורי קיץ‬            ‫בברלין ומנהיג ציוני בולט בגרמניה‪,‬‬
  ‫באוקטובר ‪ 1911‬נוסדה בירושלים‬        ‫למורים שנערכו בשנת ‪ 1912‬בזכרון־‬         ‫ששהה בארץ בין השנים ‪1898-1895‬‬
   ‫אגודה בשם ״מכבי ירושלים״ ואחריה‬    ‫יעקב‪ .‬הוא היה פעיל גם באגודות‬           ‫והורה בין היתר התעמלות בבית־הספר‬
  ‫קמו אגודות ״מכבי״ במושבות פתח־‬      ‫ספורט וחיבר מילון למונחי ההתעמלות‬
  ‫תקוה‪ ,‬זכרון־יעקב‪ ,‬רחובות‪ ,‬עקרון‪,‬‬                                                                        ‫לבנים ביפו‪.‬‬
   ‫ראשון־לציון‪ ,‬נס־ציונה‪ ,‬באר־טוביה‬                                  ‫בעברית‪.‬‬  ‫בתחילת המאה החלו לפעול בארץ‬
  ‫ובגדרה קמה אגודה בשם ״בני ביל״ו״‪.‬‬   ‫עד תחילתח של מלחמת העולם‬                ‫מוסדות החינוך של חברת ״עזרה״ של‬
   ‫בספטמבר ‪ 1912‬התכנסו בגימנסיה‬       ‫הראשונה ב־‪ ,1914‬היו בארץ עשרים‬          ‫יהודי גרמניה‪ ,‬שניתנה בהם תשומת לב‬
  ‫״הרצליה״ ‪ 33‬נציגים של האגודות‬       ‫בתי־ספר שבהם למדו התעמלות‪ ,‬ובהם‬         ‫מסויימת להתעמלות‪ .‬בין היתר נבע‬
  ‫בארץ והקימו את הסתדרות ״מכבי״‬       ‫שני מורים מקצועיים בלבד ‪-‬‬               ‫הדבר מחשיבותו של החינוך הגופני‬
   ‫הארצית‪ .‬שנה אחר־כך‪ ,‬בפסח‪ ,‬נערכה‬    ‫גולדשמיט ונשרי‪ .‬אחרי המלחמה הפכה‬        ‫שהיה נהוג בגרמניה‪ .‬במוסדות אלה‬
  ‫הוועידה הראשונה של ״מכבי״ בנס־‬      ‫הוראת ההתעמלות לחלק מתוכנית‬             ‫הורה לראשונה מורה מקצועי‬
  ‫ציונה ובין השאר הוחלט כי ה״מכבי״‬    ‫הלימודים‪ ,‬אך מעמדו של המקצוע היה‬        ‫להתעמלות ‪ -‬אברהם צבי גולדשמיט‬
  ‫יצטרף ל״אגודת המתעמלים היהודית״‬     ‫נחות עדיין‪ .‬בשנות העשרים גדל מספר‬       ‫)‪ ,(1955-1879‬יליד ירושלים שהשתלם‬
  ‫שפעלה בגרמניה‪ .‬האגודות בארץ הפכו‬    ‫המורים המקצועיים להתעמלות וב־‪16‬‬         ‫בהולנד בשיטות ההתעמלות הגרמנית‬
   ‫לגליל הארצישראלי של האגודה‬         ‫במארס ‪ 1927‬התכנסו ‪ 25‬מורי‬               ‫והחל להורות מקצוע זה בשנת ‪1904‬‬
  ‫הכללית ובין המרכז בגרמניה וארץ־‬     ‫התעמלות מכל הארץ בגימנסיה‬               ‫בבית־הספר ״למל״ ובסמינר למורים‬
  ‫ישראל נוצר קשר הדוק‪ .‬בעקבות‬         ‫״הרצליה״ והקימו את ״אירגון מורי‬
  ‫הוועידה קמו סניפים ל״מכבי״ בחיפה‪,‬‬   ‫ההתעמלות בארץ־ישראל״‪ .‬באסיפה‬            ‫של ״עזרה״ בירושלים ומאוחר יותר‬
  ‫ראש־פינה ובמושבות הגליל־התחתון‪.‬‬     ‫השתתפו רוב המורים שפעלו אז בארץ‪,‬‬              ‫במסגרת ״מכבי״‪ ,‬משהוקם בארץ‪.‬‬
  ‫״מכבי״ לקח חלק פעיל בעת ״מלחמת‬      ‫חלקם היופעילים גם ב״מכבי״ או‬
  ‫השפות״ נגד הגרמנית שהיתה שפת‬                                                ‫העליה השניה שהחלה ב־‪1904‬‬
  ‫הלימוד בבתי־הספר של ״עזרה״ ב־‬                                    ‫ב״הפועל״‪.‬‬  ‫הביאה לתנופה בתרבות הגופנית‪ ,‬בין‬
  ‫‪ 1913‬ומילא גם משימות בטחוניות‬                                               ‫השאר בהשפעתו של מקס נורדאו‬
  ‫שונות‪ .‬בתקופת מלחמת העולם‬                  ‫אגודות ספורט‬                     ‫שקרא בקונגרס הציוני השני לעידוד‬
  ‫הראשונה נפסקו פעולות האגודה‪ ,‬והן‬
  ‫התחדשו עם הכיבוש הבריטי של דרום‬     ‫הנסיון הראשון להקים בארץ אגודת‬          ‫החינוך הגופני של הדור היהודי הצעיר‬
   ‫הארץ ב־‪ .1917‬עם תום המלחמה‬         ‫התעמלות וספורט נעשה על־ידי‬              ‫שייצור לנו מחדש את ״יהדות‬
  ‫נתחדשו הפעולות ברוב הסניפים‬                                                 ‫השרירים״‪ .‬בעקבות נאומו קמה ב־‬
  ‫ובחול המועד של סוכות תר״ף‬                                                   ‫‪ 1903‬בגרמניה ״אגודת המתעמלים‬
                                                                              ‫היהודית״‪ ,‬שהיתה אירגון־גג לרוב‬
‫‪19‬‬
                                                                                ‫אגודות הספורט היהודיות באירופה‪.‬‬
                                                                              ‫הקמתה של הגימנסיה העברית ביפו‪,‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24