Page 18 - ETMOL_125

‫מעשה בנזירים שניצלו מרעש שהרס את‬

‫עמאוס מאחר שהורנלו לישון במערות‬

‫אדמה נוספת שפגעה הפעם בארץ‬ ‫ככל עיר בעולם וכנסיה נאה‪ ,‬עכשיו‬ ‫ישוע אסטרונא‪ ,‬נזיר וסופר במנזר‬
‫רבה וסיפר הנזיר הסורי‪ :‬״ביום‬ ‫מצאו את בנייניח חרוסים ותחת‬ ‫זוקנין בסוריה‪ ,‬קיבל ידיעה מרעישה‬
‫חעשרים ושנים לחודש אב בשנה‬ ‫חהריסות קבורים עשרות איש ובהמח‬ ‫מארץ הקודש ושיתף את אחיו‬
‫חזאת אור ליום הששי נראתח לנו אש‬ ‫רבח‪ ,‬וקול שוועתם עולח מן חאדמה‪.‬‬ ‫הנזירים בבשורה הרעה‪ :‬רעש אדמה‬
‫גדולח מתלקחת לצד צפון כל חלילח‬ ‫והצטרפו חשנים לאלח שנותרו בחיים‬ ‫פקד את הארץ הקדושה והרס את‬
‫ונאמר בליבנו כי במבול חאש תחרב‬ ‫וניסו להציל את מי שניתן להציל‬ ‫עמאוס‪ ,‬היא ניקופוליס‪ ,‬אשר בעמק‬
‫כל הארץ בלילה זה‪ .‬אך רחמי חאל‬ ‫והוציאו מתוך החורבות את הבישוף‬ ‫אילון‪ ,‬בדרך לירושלים‪ ,‬ואת כנסייתה‪.‬‬
‫ושני הנזירים אשר בדרך נס לא‬ ‫וברעש נספו גם כמה מנזירי המנזר‬
‫שמרונו מכל רע״‪.‬‬ ‫נהרגו‪ ,‬מאחר שעצי התקרה שנפלו על‬ ‫שיצאו באותו בוקר לבקר בכנסיה‬
‫המנזר אמנם ניצל אבל לא עברו‬ ‫המזבח הגנו עליהם‪ .‬והבישוף האדוק‬ ‫הקדושה שבעמאוס‪ .‬הרעש קרה בשנת‬
‫ימים רבים ואל המנזר הגיעה איגרת‬
‫בדתו רצה מייד למלא את מצוות הדת‬ ‫‪.501‬‬
‫מנזירים אשר יצאו לירושלים אשר‬ ‫כאילו מאומה לא קרה‪ ,‬וביקש שיביאו‬ ‫וסיפר על כך בספרו בלשון‬
‫הודיעו כי בלילה אשר בו נראתה האש‬ ‫לו לחם ויין כדי שיוכל לערוך את‬
‫הגדולה נהפכה פטולמיאה‪ ,‬היא עכו‬ ‫התפילה כדין‪ .‬אך מאחר שכל חעיר‬ ‫הארמית־סורית‪:‬‬
‫נהרסח לא יכלו חנזירים למצוא לחם‬ ‫״הגיעה איגרת ויקראוה לפני קהל‬
‫ולא נותר בה מאומה‪.‬‬ ‫ויין בשום מקום‪ .‬וחנה אירע נס נוסף‪:‬‬ ‫ועדה ובה כתוב כי נפלה ניקופוליס‬
‫ולא פסקו הרעות‪ .‬כעבור ימים‬ ‫בדרך העולה אל העיר נראח עובר־‬ ‫לפתע פתאום לעת חצות לילה וגם על‬
‫אחדים באו למנזר אנשים מצור וצידון‬ ‫אורח וחיו אצלו לחם ומעט יין ונתנם‬ ‫האורחים אשר היו שם וגם האחים‬
‫ואמרו כי באותו יום נחרסו כמחצית‬ ‫לבישוף‪ ,‬והבישוף אמר את התפילח‬ ‫מבית מדרשנו אשר הלכו שמה ‪ -‬כל‬
‫מעריהם ואילו בביירות נהרס בית־‬ ‫כמדי בוקר בבוקר‪ ,‬והנותרים בחיים‪,‬‬ ‫אלה אשר נמצאו בתוכה שם נקברו‬
‫פצועים ובגדיהם קרועים‪ ,‬עייפים‬ ‫וחבריהם אשר באו אלינו סיפרו לנו כי‬
‫הכנסת של היהודים בלבד‪.‬‬ ‫כל חומת העיר סביב וכל אשר היה‬
‫עד כאן מפגעי הרעש ההוא‪ ,‬אחד‬ ‫ויגעים‪ ,‬התפללו עמו‪ ,‬מעומק ליבם‪.‬‬ ‫בתוכה נהפכו בלילה ההוא ואיש מהם‬
‫מרבים שפגעו במשך הדורות בארץ‬ ‫ואמר המספר‪ :‬באותה שעה דמה‬ ‫לא נותר בחיים מלבד הבישוף של‬
‫חעיר ועוד שני אנשים אחרים אשר‬
‫הקודש‪.‬‬ ‫הבישוף בעיני ללוט בהימלטו מסדום‪.‬‬ ‫ישנו מאחורי חאולם של חמזבח אשר‬
‫עד כאן צרות ניקופוליס היא עמאוס‪.‬‬ ‫בכנסיח‪ .‬ויחי כאשר נפלח תקרת חבית‬
‫מקורות‪ :‬הרעש בארץ־ישראל בראשית‬ ‫אבל לא עבר זמן רב ואירעה רעידת‬ ‫חחוא נסמך קצח אחד של קורותיח על‬
‫המאה ה־‪ - 6‬אביעזר ילין‪ ,‬״ציון״ תרפ״ז‪.‬‬
‫יסוד חמזבח וכיסח אותם״‪.‬‬
‫אבל לא רק חבישוף וחבריו ניצלו‬
‫אלא גם שני נזירים מן חכנסיה‬
‫הסורית שסיפרו על הנס שקרה להם‬
‫ובגללו נותרו בחיים‪ .‬השנים ביקשו‬
‫לישון בכנסיח כחבריחם בני הכנסיח‪,‬‬
‫אבל רגילים חיו בכנסייתם בסוריח‪,‬‬
‫לישון במערה‪ .‬עם ערב שכבו לישון‪,‬‬
‫אבל שנתו של אחד הנזירים נדדה‬
‫וחתגלגל על משכבו מצד אל צד‬
‫וחשינח לא באח על עיניו‪ ,‬ופנח לבסוף‬
‫לחברו ואמר‪ :‬״קום נצא ונלון מחוץ‬
‫לעיר במערח כמנחגנו כי אינני יכול‬
‫לישון פה כי רע האוויר עלי ושינח‬
‫איננה באה אלי״‪ .‬וחברו שמע לו‬
‫וחשנים יצאו אל מחוץ ליישוב וישנו‬
‫במערה כהרגלם‪ ,‬והיתח שנתם עמוקח‬
‫כתמיד‪ ,‬כראוי לאנשים הממלאים את‬

‫חובתם לאלוהים וליבם נקי‪.‬‬
‫וכשעלה השחר העיר אחד חנזירים‬
‫את חברו ואמר לו‪ :‬״קום‪ ,‬כי כבר האיר‬
‫חיום‪ ,‬נחזור לעיר ונעשה בה את‬

‫מעשינו״‪.‬‬
‫והלכו חשנים ונכנסו בין חחומות‬
‫ונדהמו‪ ,‬כשיצאו היתה במקום עיר‬

‫‪18‬‬