Page 10 - ETMOL_125
P. 10

‫רקאנטי בשקדנות עברית‪ .‬בשנת ‪1941‬‬         ‫הפקידים הראשונים של הבנק עם המייסד‪1937 ,‬‬
‫נסע רקאנטי למצרים ובא בקשרים עם‬
‫חברה מסחרית חשובה שם‪ ,‬שהיתה‬             ‫מבספם בבנקים המקומיים‪ ,‬ובין‬          ‫היהודי בארץ‪ ,‬שהביאו כמעט לניתוק‬
‫בבעלות שלוש משפחות ספרדיות‪ .‬אחד‬                   ‫לקוחות הבנקים פרצה בהלה‪.‬‬   ‫מוהלט ביניהם‪ .‬נמל יפו נסגר בפני‬
‫מן הבעלים הכיר עוד מנעוריו‬                                                   ‫היהודים‪ ,‬חלה האטה בעליה ומשבר‬
‫בסלוניקי‪ ,‬שניהם היו אז מורים‪.‬‬           ‫ובאן מצא ליאון־יהודה רקאנטי‬          ‫בענף ההדרים וגדלה האבטלה‪ .‬אף‬
                                        ‫הזדמנות להוכיח כי הבנק שלו משלם‬      ‫המצב בעולם היה חמור‪ :‬איטליה כבשה‬
‫החברה המצרית השקיעה בבנק והונו‬          ‫את כל מה שהוא חייב‪ .‬למרות ההוראה‬     ‫את חבש‪ ,‬בספרד התחוללה מלחמת‬
‫הגיע עתה לסכום של ‪ 324‬אלף לירות‪.‬‬        ‫שהתירה רק לבנקים הרשומים‬             ‫אזרחים קשה והנאצים הגבירו את‬
‫ב־‪ 1943‬נפתח הסניף הראשון של הבנק‬        ‫באנגליה לשלם את מלוא הפקדונות ‪-‬‬      ‫כוחם הצבאי כדי להשתלט על שכניהם‪.‬‬
‫בירושלים ואל הנהלתו הצטרפו אנשי‬         ‫הודיע בנק דיסקונט כי הוא ישלם‬        ‫הרבה מן הבנקים הקטנים בארץ הגיעו‬
‫עסקים ספרדים מן העיר ואתם גם‬            ‫ללקוחות שירצו בבך את ‪15%‬‬             ‫לידי פשיטת רגל‪ .‬שני השותפים של‬
‫הלא־ספרדי הראשון ‪ -‬ק‪ .‬קרוננברג‪ ,‬בן‬      ‫המותרים לתשלום לפי החוק‪ ,‬ואת‬         ‫רקאנטי יצאו מן השותפות‪ ,‬אולם‬
‫למשפחת בנקאים יוצאי גרמניה שבא‬          ‫יתרת ‪ 85%‬האחוזים יתן ב״הלוואה״‬       ‫״אדון ליאוך הקפיד על הזהירות‬
‫לארץ עם עליית הנאצים לשלטון‪.‬‬            ‫וכך יעקוף את ההוראה ויתן‬             ‫בפעילות הכספית והוא עבר את ימי‬
‫בשנת ‪ 1944‬רכש ליאון רקאנטי את‬                                                ‫המשבר בלי להיפגע ואף הרחיב את‬
‫בנק מרכנתיל שמרבזו היה בחיפה ויחד‬                      ‫ללקוחותיו את מבוקשם‪.‬‬  ‫עסקיו‪ .‬בשנת ‪ 1939‬עבר הבנק אל בניין‬
                                        ‫יום אחד לפני פתיחת הבנקים בינס‬       ‫מיוחד משלו‪ ,‬אף הוא ברחוב יהודה‬
 ‫אתו גם את סניפי בנק עותמן שבארץ‪.‬‬       ‫רקאנטי את ‪ 25‬עובדיו והציג לפניהם‬
‫דיסקונט גדל במהירות‪ .‬בשנת ‪1945‬‬          ‫את ההסדר החדש‪ .‬למחרת השתרבו‬                                   ‫הלוי מספר ‪.27‬‬
‫הגיע הונו לחצי מיליון לירות‪ .‬אדון‬       ‫תורים ארוכים ועצבניים לפני בל‬        ‫רקאנטי יחד עם פעילותו העסקית‬
‫ליאון היה יבול להיות שבע רצון‪ .‬עשר‬      ‫הבנקים‪ .‬בנק דיסקונט פתח את שעריו‬     ‫עסק אף בפעילות ציבורית‪ .‬עם נציגים‬
‫שנים היה בארץ והגיע למעמד נכבד‪,‬‬         ‫מוקדם בבוקר‪ ,‬בשבע במקום בשמונה‬       ‫מבני הבלקן הקים אירגון בשם‬
‫ויחד עם זאת‪ ,‬גם הציב את בני‬             ‫וחצי‪ ,‬והיה פתוח אותו יום עד הלילה‪.‬‬   ‫״קדימה״‪ ,‬שהוא עמד בראשו‪ .‬רקאנטי‬
‫סלוניקי‪ ,‬שעד אז נתפרסמו בספנים‪,‬‬         ‫השמועה נפוצה מייד בי בנק דיסקונט‬     ‫הקים קרן מילגות כדי לעזור לצעירים‬
‫חקלאים‪ ,‬פועלים ובעלי מלאכה ‪ -‬בין‬        ‫משלם ‪100%‬של הפקדונות והדבר‬           ‫הלומדים בבתי ספר גבוהים ויחד עם‬
‫הבנקאים הנכבדים בארץ ובין עסקניה‪.‬‬       ‫הרגיע את הלקוחות שיותר לא באו‬        ‫משפחת קרסו הקים בית אבות לזקני‬
‫תוכניות רבות היו לליאון־יהודה‬           ‫לבקש את מלוא פקדונותיהם‪ ,‬מאחר‬        ‫העדה‪ .‬אירגון ״קדימה״ הקים שכונות‬
‫רקאנטי ולא הספיק להגשימן‪ .‬יום אחד‪,‬‬      ‫שהיו בטוחים בכספם‪ .‬עובדה זו הביאה‬    ‫ליוצאי יוון )גם שכונת פלורנטין‬
‫באוקטובר ‪ ,1945‬בשישב במשרדו‬             ‫לקוחות רבים נוספים לבנק והציבה את‬    ‫בדרום תל־אביב נבנתה על־ידי יוצאי‬
‫בבנק‪ ,‬חש ברע‪ ,‬הובהל לביתו וכעבור‬        ‫בנק דיסקונט‪ ,‬שהיה עד אז אחד‬          ‫יוון( ובית־תמחוי ברחוב לוינסקי‬
‫שלושה ימים נפטר‪ .‬בן ‪ 56‬היה במותו‪.‬‬       ‫מעשרות הבנקים הקטנים של הארץ‪,‬‬        ‫שפעל שנים רבות והאכיל ספרדים‬
‫בשנפטר היה בנק דיסקונט‪ ,‬שנפתח‬           ‫בשורה אחת עם הבנקים הגדולים‪ .‬בנק‬
‫עשר שנים לפני בן בחנות‪ ,‬לבנק השני‬       ‫פרטי אחר‪ ,‬שהיה הגדול בבנקים מסוג‬                    ‫ואשכנזים נצרכים רבים‪.‬‬
                                        ‫זה‪ ,‬בנק אשראי )שנמצא במקום בו‬        ‫כשקרבה מלחמת העולם בשנת ‪1939‬‬
                          ‫בגודלו בארץ‪.‬‬  ‫שוכן היום בנק ישראל ברחוב‬            ‫היה סכום בל הפקדונות בבנקים קרוב‬
‫ארבעת בניו‪ ,‬דניאל שהיה מגוייס‬           ‫לילינבלום פינת נחלת בנימין( לא עמד‬   ‫ל־‪ 20‬מיליון לירות‪ ,‬כשבעה מיליון‬
‫בצבא הבריטי‪ ,‬רפאל‪ ,‬איש הפלמ״ח‬                                                ‫לירות מהם היו מושקעים באנגליה‪.‬‬
‫שנשלח לפעול במצרים באירגון‬                           ‫בהתחייבויותיו והתמוטט‪.‬‬  ‫מסיבה זו לא יבלו חלק מהבנקים‬
‫ההעפלה‪ ,‬הארי ויעקב‪ ,‬המשיכו בדרכו‪,‬‬       ‫המלחמה גרמה להגבלות שונות על‬         ‫להיענות למפקידים בשהתעוררה‬
‫הגדילו את הבנק עד להיותו בין‬            ‫פעילות הבנקים‪ ,‬אבל יחד עם זאת‬        ‫עצבנותם של הלקוחות עם פרוץ‬
‫שלושת החשובים בארץ‪ .‬ברבות השנים‬         ‫היתה הארץ למרבז תעשייתי שפעל‬         ‫המלחמה‪ ,‬ולהשיב את הפקדונות‬
‫פנה כל אחד מהם לדרכו‪ ,‬אבל הנהלת‬          ‫למען צבאותבעלות הברית‪ .‬זהירותו‬      ‫לאלפים שביקשו אותם כיוון שחששו‬
‫הבנק נשארה בידי משפחת רקאנטי‬            ‫והנהגתו של ליאון רקאנטי הביאה‬        ‫לכספם‪ .‬ממשלת המנדט פקדה לסגור‬
‫ואל הבנים הצטרפו אף נבדיו של‬            ‫להתפתחות הבנק‪ ,‬שהצטרף אל‬             ‫את הבנקים לשלושה ימים ולאחריהם‬
‫ליאון־יהודה‪ .‬משבר הבנקים פגע גם‬         ‫הגדולים בבנקים היהודיים בארץ‪,‬‬        ‫הותר למפקידים להוציא רק ‪15%‬‬
‫בבנק דיסקונט ומשפחת רקאנטי‬              ‫כבנק פרטי יחידי‪ .‬כל אותן שנים למד‬
‫נאלצה להיפרד מהבנק שהקים אביהם‪.‬‬                                                                                              ‫‪10‬‬
‫הבנק שנוסד בשנת ‪ 1935‬בהון של ‪60‬‬
‫אלף לירות מוערך היום ב־‪ 3.4‬מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬מספר סניפיו הוא כ־‪ 170‬ובבנק‬
‫שבשנותיו הראשונות מנה ‪ 25‬פקידים‬

             ‫עובדים כיום כ־‪ 6000‬איש‪.‬‬
‫בני משפחתו של ליאון־יהודה‬
‫רקאנטי תרמו תרומות נכבדות‬
‫למוסדות מדע ואוניברסיטאות לזכרו‬
‫של האב־המייסד וכיום נקראים על‬
‫שמו בית־הספר למינהל עסקים‬
‫באוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬בנין למינהל‬
‫עסקים באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬בית ספר באוניברסיטת בן־‬
‫גוריון‪ ,‬אולם הקונצרטים במוזיאון תל־‬
‫אביב‪ ,‬בית אבות‪ ,‬רחוב בתל־אביב‬

‫ובית־הכנסת המהודר של עולי יוון‬
                       ‫בצפון תל־אביב‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15