Page 111 - המהפכה הימית
P. 111

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪109‬‬

‫וגם קבוצה זו התפרקה בסופו של דבר‪ 191.‬מאורעות ‪ 1929‬חתמו את השלב‬
‫הראשון בתולדותיו של כיבוש הדיג העברי בכנרת‪ ,‬ולא היה לו המשך עד שנת‬
‫‪ ,1937‬עת יקומו הקיבוצים הראשונים לשפת הכנרת וייפתח פרק חדש בתולדות‬

                                                 ‫המאבק על זכויות הדיג בימה‪.‬‬
‫זירה מרכזית במאבק על הדיג בכנרת כבר בשנות העשרים הייתה‬
‫באזור הבטיחה‪ ,‬בצפון־מזרח הכנרת‪ ,‬שנחלי הגולן יצרו בו דלתא ולגונות‬
‫שופעות דגים‪ .‬היה זה האזור הטוב ביותר לדיג בימה‪ ,‬ומשום כך היה‬
‫למוקד מריבה‪ 192.‬על פי הסכם הגבול בין בריטניה לצרפת משנת ‪1923‬‬
‫נכללה בגבול ארץ־ישראל המנדטורית רצועת החוף הצפונית־מזרחית‬
‫של הכנרת‪ ,‬במרחק ‪ 10‬מטר מקו המים‪ ,‬ולסורים לא הייתה בה ריבונות‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬במסגרת ההסכם‪ ,‬כיבדו שלטונות המנדט הבריטי את זכויות הדיג‬
‫של הדייגים הסורים‪ .‬הם לא רצו שהתוויית הגבול תפגע יתר על המידה‬
‫בזכויות התושבים שבסמוך לגבול‪ ,‬ובמקרה הזה — בכנרת‪ ,‬מפני ששאפו‬
‫לשמר שם את הסטטוס קוו‪ 193.‬אחד השיאים במאבק על זכות הדיג בבטיחה‬
‫בשנות העשרים התרחש באפריל ‪ .1926‬בהתנגשות בין דייגים מהבטיחה‪,‬‬
‫שעבדו עבור חורי וגולדצוויג‪ ,‬לבין דייגים שעבדו עבור דייג יהודי מטבריה‬
‫בשם מסעוד יעיש‪ ,‬נורו יריות ונהרגו שני דייגים מקבוצת יעיש‪ ,‬צ'רקסי‬

                                                                     ‫ובדואי‪194.‬‬
‫לכישלונן של קבוצות דיג יהודיות חדשות להיאחז בים התיכון ובכנרת‬
‫בשנות העשרים היו מגוון סיבות‪ .‬הדיג היה לדייגי הקבוצות הללו מלאכה קשה‬
‫שהם לא היו רגילים לה ובים לא מוכר; רבים מהדייגים חסרו מיומנות מקצועית‬
‫ולא הכירו את תכונות הדגה; תנאי השיווק והתחבורה לא היו מפותחים מספיק;‬

              ‫‪ 1	 91‬על קבוצת המזרחי ראו בהרחבה‪ :‬אבנרי‪ ,‬חלוצים דתיים והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 	192‬נ' תשבי‪ ,‬מזכיר המחלקה למסחר ותעשייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל אליהו רבינו‪ ,‬קיסריה‪30 ,‬‬
‫בינואר ‪ ,1923‬אצ"מ‪ ;S8/1326/2 ,‬נ' תשבי‪ ,‬מזכיר המחלקה למסחר ותעשייה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬

                    ‫אל ה'משרד הארצישראלי' בלטוויה‪ ,‬ריגה‪ 14 ,‬בפברואר ‪ ,1923‬שם‪.‬‬
           ‫‪ 1	 93‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ ;167-158‬ביגר‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬עמ' ‪.152-135‬‬
‫‪ 1	 94‬נ' תשבי‪ ,‬אל ההנהלה הציונית‪ ,‬ירושלים‪ 26 ,‬לאפריל ‪ ,1926‬אצ"מ‪ ;S8/1328/2 ,‬מסעוד‬
‫יעיש היה סוחר יהודי נודע בטבריה וייתכן — אם כי לא נמצאו עדויות לכך —‬
‫שנכבדים ערבים מסוריה ניסו להוציא בעזרתו מידי חורי‪-‬גולדצוויג את החזקה על‬
‫הזיכיון בבטיחה‪ .‬כשבאה סירתם של הדייגים מקבוצת יעיש לדוג‪ ,‬יצאה לקראתם סירה‬
‫של בעלי הזיכיון הוותיקים‪ ,‬והם פתחו על דייגי יעיש ביריות והרגו כאמור שניים מהם‪.‬‬
‫סירת היורים‪ ,‬שבה נמצאו מבני משפחות חורי וגולדצוויג‪ ,‬חזרה לטבריה‪ ,‬והמשטרה‬
‫הבריטית לא טיפלה בדבר‪ ,‬בטענה שהאירוע התרחש מחוץ לגבולות ארץ־ישראל‬
‫המנדטורית‪ .‬ראו‪ :‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪ .223-222‬ברם‪ ,‬טענתו של נון אינה מתיישבת עם‬

               ‫היותה של הימה כולה בריבונות של ממשלת ארץ־ישראל המנדטורית‪.‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116