Page 114 - המהפכה הימית
P. 114

‫‪ | 112‬פרק שני‬

‫מאלה שנמצאו כבר בארץ‪ ,‬למשל קבוצת הגרים מהים הכספי‪ ,‬ספני ספינת‬
‫'החלוץ' וחלק מהדייגים מקבוצת עתלית‪ .‬בסך הכול היו חברים בה בתחילה‬
‫כ־‪ 30‬איש‪ .‬לנשיא כבוד של ההסתדרות נבחר מייג'ור ג'ון‪ ,‬מנהל נמלי ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬והיא העמידה לעצמה שלוש מטרות עיקריות‪( :‬א) סידור חברים בעבודת‬
‫ים; (ב) הגנת עניינים מקצועיים; (ג) הרשמת ספנים מבין העולים החדשים‪.‬‬
‫הארגון קבע את החינוך וההכשרה לספנות כאחת ממטרותיו וכן ביקש להקים‬
‫ספרייה ולקיים הרצאות כדי להכין את המתלמדים לעבודה בים‪ .‬עד אביב ‪1925‬‬
‫היו רשומים בהסתדרות המלחים ‪ 70‬חברים‪ ,‬אך באותה שנה היא התפרקה‪ ,‬בין‬
‫היתר כיוון שההסתדרות הכללית של העובדים העבריים סירבה להכיר בה כגוף‬
‫עצמאי‪ ,‬והיא גם לא הגיעה לכלל פעולה ממשית וחשובה‪ 200.‬עוד באותה שנה‬
‫נעשה ניסיון להחייאה של הסתדרות המלחים ולהרחבת השורות‪ ,‬זאת בהקמת‬
‫'הסתדרות הספנים הארץ־ישראליים'‪ ,‬שמטרותיה היו דומות ובה היו חברים ‪105‬‬
‫איש בראשות רב־החובל אריה באייבסקי‪ .‬רשימת החברים כללה רבי־חובלים‪,‬‬
‫דייגים ובעלי מקצוע באניות כגון מלחים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מכונאים‪ ,‬מסגרים ונגרים‪.‬‬
‫עיקר פעולתה היה מתן כמה הרצאות על ידי אחדים מחבריה‪ ,‬אלא שאף היא‬

                                            ‫התפרקה לאחר חודשים ספורים‪201.‬‬

‫‪ 2	 00‬הערכה זו מופיעה בפרסום של ההסתדרות עצמה‪ ,‬ראו‪ :‬הסתדרות הספנים הארץ־‬
             ‫ישראליים‪ ,‬בולטין מספר ‪ 3 ,1‬בדצמבר ‪ ,1925‬עמ' ‪ ,2-1‬אצ"מ‪.S8/1385 ,‬‬

‫‪ 2	 01‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .4‬זאב הים‪ ,‬שהיה חבר הסתדרות הספנים ונתמנה על ידיה לבא כוחה‬
‫במחוז חיפה והצפון‪ ,‬מספר כי המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית התחילה לבחוש‬
‫בהסתדרות זו ורצתה להפוך אותה למכשיר תעמולתי שלה‪ .‬קמה התנגדות מצד רוב‬
‫החברים‪ ,‬וההסתדרות הכללית התערבה‪ .‬הוועד של הסתדרות הספנים התפטר וועד‬
‫חדש לא נבחר במקומו‪ ,‬וכך התפרק גם הארגון הזה ונסגר בסוף ‪ .1925‬הים‪ ,‬ספינות‬
‫מספרות‪ ,‬עמ' ‪ .48-47‬ניסיון כושל נוסף להקים איגוד מקצועי לימאי צי הסוחר נעשה‬
‫כעשור לאחר מכן‪ ,‬בשלהי ‪ :1936‬הוקמה 'התאגדות קצינים ומכונאים של צי הסוחר‬
‫הארץ־ישראלי'‪ ,‬אך גם רישומה של זו לא ניכר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬הוקמה ביוזמת מועצת‬
‫פועלי חיפה 'אגודת רבי־החובל‪ ,‬הקצינים והמלחים העברים' ובראשה עמד רב החובל‬
‫וינדמילר‪ .‬היא החלה להיות גורם בעל חשיבות מסוימת בספנות העברית רק עם‬
‫רכישת האנייה 'קדמה'‪ ,‬האנייה הראשונה של חברת הספנות הלאומית 'צים'‪ ,‬שעליה‬
‫יורחב בפרק החמישי‪ ,‬עמ' ‪ .304-289‬ראו‪ :‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ .50-47‬על ה"ר‬
‫וינדמילר‪ ,‬שנפטר בדמי ימיו והוא בן ‪ 34‬בלבד‪ ,‬ראו‪' :‬לזכרו של וינדמילר'‪ ,‬הים‪ ,‬יולי‬
‫‪ ,1946‬עמ' ‪ .6‬לכישלונם של ניסיונות ההתארגנות של הימאים ניתנו באותם ימים‬
‫כמה הסברים‪( :‬א) בניגוד לכל מקצוע עבודה אחר‪ ,‬עבודת הים אינה מאפשרת פגישה‬
‫כללית של כל החברים‪ ,‬כל אנייה וזמן ההפלגה שלה; (ב) תנאי העבודה קשים במיוחד‬
‫ואינם מותירים לימאים פנאי לעסוק בעניינים אחרים; (ג) בעלי האניות אינם מעודדים‬
‫התארגנות כזו; (ד) חוסר ה'הכרה הפועלית' של רבים מבין עובדי הים ביתרונות של‬
‫קיום ארגון חזק שייצג את ענייניהם תרם את חלקו להיעדר הצלחה של הארגונים‪ .‬ראו‪:‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119