Page 119 - המהפכה הימית
P. 119

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪117‬‬

‫‪ 218.1924‬בשנת ‪ 1928‬יזם ד"ר מאיר גורביץ הקמת מרכז להדרכה ימית בתל אביב‪,‬‬
‫וכשנתיים לאחר מכן‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1930‬הוקמה בעיר אגודה ספורטיבית־ימית‬
‫לנערים בשם אגודת יורדי־ים 'זבולון'‪' .‬זבולון' קמה אך ורק לקידום הרעיון של‬
‫הספורט הימי‪ ,‬ולימים הפכה להיות אגודת הספורט הימי הגדולה בארץ מבחינת‬

   ‫מספר החברים‪ 219.‬מטרותיה המפורטות יותר של 'זבולון' הוצגו במילים הבאות‪:‬‬

‫לחנך דור של יורדי־ים עבריים — מלחים‪ ,‬דיגים וספני־נמל; להחדיר את‬
‫רעיון תחית־הים בין כל שכבות העם; להגיש עזרה לחלוצי הספנות והדיג‬
‫העברי; לקרב את הנוער העברי לספורט ולפעולה ימיים; ליסד קו־ימי חופי‬
‫קבוע שיקשר את הנקודות‪ :‬בת־ים‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬הרצליה‪ ,‬נתניה‪ ,‬חדרה‪ ,‬עתלית‪,‬‬
‫חיפה‪ ,‬נהריה; לבנות במקומות המרוחקים מהים‪ ,‬מנהרות ונחלים ברכות‬
‫לשחיה וחתירה; לדאוג להקמת 'קרן־ים'‪ ,‬שתשמש כמכשיר הכספי העיקרי‬
‫למען כיבוש הים; לפתח את הדיג בארץ ולתמוך בהקמת תחנה הידרו־‬

  ‫ביולוגית על החוף הארצישראלי; להוציא לאור ספרות מקצועית ימית‪220.‬‬

‫‪ 2	 18‬טולקובסקי‪ ,‬יהודים יורדי־ים‪ ,‬עמ' ‪ ;168‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;96‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .11‬צבי נשרי מקדים את ייסוד הספורט הימי בתל אביב ומוסר כי כבר בשנת ‪ 1918‬התאמנו‬
‫הצופים מתלמידי גימנסיה 'הרצליה' בסירת 'עמליה'‪ ,‬ששימשה לצורכי חתירה והפלגה‬
‫במפרש‪ .‬לטענתו‪ ,‬שנתיים לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1920‬נוצר הגרעין הראשון לחינוך ימי‪' ,‬צופי־‬
‫ים'‪ ,‬שלרשותם מסרה עיריית תל אביב סירת הצלה ופעולותיהם היו בחתירה ובשחייה‪ .‬ראו‪:‬‬

    ‫צ' נשרי‪' ,‬הספורט הימי בתל אביב'‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪ ,‬דצמבר ‪ ,1933‬עמ' ‪.102‬‬
‫‪ 2	 19‬טולקובסקי‪ ,‬יהודים יורדי־ים‪ ,‬עמ' ‪ ;169‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;95‬ע' טובים‪,‬‬
‫'עשור ראשון ליורדי הים — חברי "זבולון"'‪ ,‬הבוקר‪ 25 ,‬באוקטובר ‪ ,1940‬עמ' ‪ .6‬יש‬
‫מחלוקת באשר להורות על 'זבולון'‪ :‬הלפרן‪ ,‬המזוהה עם תנועת בית"ר‪ ,‬משייך את‬
‫אגודת 'זבולון' לגוש הימין הפוליטי וטוען שהיא הייתה המשך ישיר ל'גדוד הימי‬
‫הראשון של בית"ר' ולמעשה הזרוע הימית של תנועת בית"ר‪ .‬בשל כך‪ ,‬לטענתו‪,‬‬
‫'זבולון' החלה את פעולותיה בחוסר כול‪ ,‬ללא אמצעים כספיים מספיקים‪ ,‬בהיעדר‬
‫מדריכים והציוד הדרוש ותוך התנכרות הציבור‪ ,‬ועל כן האגודה אמנם נוסדה בשנת‬
‫‪ ,1928‬אך בפועל החלה לשמש כתנועת נוער רק בראשית ‪ .1931‬ראו‪ :‬הלפרן‪ ,‬תחיית‬
‫הימאות‪ ,‬עמ' ‪ .63-54‬צבי הרמן‪ ,‬לעומתו‪ ,‬המייצג את הזרם הפועלי והמרכזי ביישוב‪,‬‬
‫אינו מציין בספרו כל זיקה בין בית"ר ל'זבולון'‪ ,‬וכן בספרה של אסתר שטיין־אשכנזי‬
‫'בית"ר בארץ ישראל' אין כל אזכור לאגודת 'זבולון'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עמנואל טובים‬
‫מספר כי בסתיו ‪ ,1930‬בנוכחות זאב ז'בוטיסקי‪ ,‬הורדה לחוף ספינת 'בית"ר' ובטקס לא‬
‫נכח כל נציג ציבור אלא רק חברי הוועד של אגודת 'זבולון'‪ ,‬אף על פי שנשלחו הזמנות‬
‫רבות‪ .‬ראו‪ :‬עמנואל טובים‪' ,‬פרקים מתולדות "זבולון"'‪ ,‬דבר‪ 28 ,‬באוקטובר ‪,1940‬‬
‫עמ' ‪ .4‬טענה אחרת היא שראשיתה של 'זבולון' כפעילות ימית צופית בתנועת הצופים‪,‬‬

                                    ‫שממנה נפרדה בשנת ‪ .1928‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪' 2	 20‬מה היא זבולון?'‪ ,‬עלון פרסום של 'אגודת יורדי־ים "זבולון"'‪ ,‬לא מתוארך‪ ,‬אצ"מ‪,‬‬

                                                                            ‫‪.S74/262‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124