Page 106 - המהפכה הימית

‫‪ | 104‬פרק שני‬

‫מכן בכנרת‪ 179.‬שלמה גולדצוויג ושחאדה חורי‪ ,‬בכור בניו של אבי המשפחה‪,‬‬
‫אסעד אלחורי‪ ,‬כוננו ביניהם שותפות — ‪ 60%‬לחורי ו־‪ 40%‬לגולדצוויג —‬
‫לחכירת זיכיונות דיג‪ ,‬למסחר בדגים‪ ,‬להובלת זיפזיף ולעסקי קבלנות שונים‪ .‬עם‬
‫ריבוי הנכסים של משפחת חורי והעמקת השותפות עם משפחת גולדצוויג פרסה‬
‫השותפות את שלטונה על כל דייגי הכנרת‪ ,‬ובייחוד בבטיחה‪ ,‬צברה השפעה‬
‫כלכלית עצומה והייתה למעשה למונופול של שתי המשפחות בתחום זכויות‬
‫הדיג‪ .‬אחד הגורמים המרכזיים לכינון השותפות בין המשפחות היה השינויים‬
‫שהביאה כניסת הבריטים לאזור‪ ,‬שינויים שבישרו גידול בהכנסות מעסקי הדיג‪,‬‬
‫משתי סיבות עיקריות‪( :‬א) היישוב היהודי הלך וגדל וגברה הדרישה לדגים‪,‬‬
‫בייחוד בערים הגדולות; (ב) התפתחות התחבורה הקלה את מלאכת שיווק הדגים‬

‫מהכנרת ומאזורי דיג אחרים אל הערים הגדולות‪180.‬‬
‫ככל שהתחזקה השותפות של חורי וגולדצוויג היא הטילה מורא על העוסקים‬
‫בתחום‪ ,‬והשותפים לא בחלו בכל אמצעי להגנה על זכויותיהם ואף נקטו‬
‫דרכים אלימות למנוע דיג שלא באחריותם‪ .‬גולדצוויג כונה 'מלך הכנרת' והיה‬
‫מהמתנגדים החריפים לקבוצות הדיג העבריות שניסו להיאחז בכנרת בשנות‬
‫העשרים‪ .‬הוא ראה בדיג העברי גורם מתחרה שסיכן את שליטתו המוחלטת‬

‫בדיג בימה‪ ,‬וניסה בכל כוחו להערים על דרכו מכשולים‪181.‬‬
‫הדייגים הערבים זכו ליחס דומה מצד חורי וגולדצוויג בכל הקשור לדיג‬
‫בכנרת‪ .‬הדייגים נדרשו לחתום על שטרות התחייבות שלפיהם יעבדו רק עם‬
‫השותפים ונאלצו למכור להם את שלל דגיהם במחירים נמוכים‪ ,‬ובתמורה חולקו‬
‫להם מדי יום ביומו מנות קצובות של לחם‪ .‬דייגים ערבים נטלו מהם הלוואות‬
‫בעת מצוקה‪ ,‬ואם לא יכלו להחזירן‪ ,‬עבר כל רכושם — הרשתות והסירות —‬
‫לידי השותפים‪ .‬נוסף על כך היו לשני השותפים חנויות דגים בטבריה ובתל‬

‫אביב‪ ,‬וסוחרי הדגים בטבריה‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬היו קשורים אליהם‪182.‬‬
‫ביטול משטר הזיכיונות‪ ,‬בשנת ‪ ,1920‬אפשר לכאורה דיג חופשי בכנרת‪.‬‬
‫כל מי שהוציא רישיון אישי‪ ,‬תמורת אגרה של חצי לירה‪ ,‬ודג בשיטות הדיג‬

‫‪ 1 79‬הרוזן‪ ,‬ארץ ירדן‪ ,‬עמ' ‪ ;20‬על השותפות בדיג באגם החולה עד שנת ‪ ,1934‬השנה שבה‬
‫רכשה חברת 'הכשרת הישוב' את זיכיון החולה‪ ,‬ראו להלן בפרק השלישי‪ ,‬עמ' ‪.204-203‬‬

‫‪ 1 80‬עבאסי‪ ,‬צפת במנדט‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
‫‪ 1 81‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪ ;227-221‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ .32-31‬עוד לעניין המונופול של‬
‫השותפים בכנרת ראו‪ :‬נ' וידרא‪ ,‬מנהל מחלקת הים של הסוכנות היהודית בחיפה‪ ,‬אל‬
‫ב"כ מאירוביץ‪ ,‬מנהל מחלקת הים של הסוכנות היהודית‪ ,‬חיפה‪ 12 ,‬לפברואר ‪,1940‬‬

‫אצ"מ‪.S25/7428 ,‬‬
‫‪ 1 82‬שם; בוייבסקי‪ ,‬בנהרות‪.‬‬