Page 104 - המהפכה הימית

‫‪ | 102‬פרק שני‬

‫יהודים סלוניקאים עובדי ים יזכו לתשומת לב מחודשת רק בקיץ ‪,1933‬‬
‫ערב פתיחתו של נמל חיפה‪ .‬משיתברר שאין בארץ־ישראל פועלים היכולים‬
‫לבצע כהלכה את העבודה התובענית בנמלים‪ ,‬תחודש הגירתם של עובדי ים‬
‫סלוניקאים לשם העסקתם בנמל חיפה ויפו‪ .‬עובדים אלו‪ ,‬כקודמיהם‪ ,‬חוו מצד‬
‫אחד הצלחה מקצועית ומצד אחר קשיים חברתיים־כלכליים‪ .‬ואולם‪ ,‬שלא כמו‬
‫הפרק הימי שבעכו‪ ,‬בנמל חיפה נקלטו הסלוניקאים בסופו של דבר בהצלחה‬
‫ונאחזו בעבודות הנמל‪ ,‬ולאחר מכן אף מילאו תפקיד מרכזי בבניית נמל‬

‫תל אביב‪.‬‬

‫הדיג היהודי בכנרת בשנות העשרים‪ :‬חלום ושברו‬

‫לעומת המידע והמחקר המועטים על אודות קבוצות הדיג בים התיכון בשנות‬
‫העשרים‪ ,‬המחקר על הדיג היהודי בכנרת בתקופה זו רב יחסית ומאפשר לשחזר‬
‫ולנתח באופן מפורט יותר את התפתחות הדיג בימה‪ 170.‬נמצא שדורות רבים היו‬
‫הדייגים בכנרת תושבי טבריה‪ ,‬רובם היו מוסלמים ומיעוטם נוצרים ויהודים‪.‬‬
‫הדיג היה עיסוקן של משפחות מסוימות ועבר בהן בירושה מאב לבן‪ 171.‬מבין‬
‫המשפחות היהודיות בטבריה שעסקו בדיג ידועות משפחות אזואליס וחטאב‪,‬‬
‫מעולי צפון אפריקה ויוון בהתאמה‪ ,‬ולשתיהן היו ארבע סירות דיג בימה‪ .‬בני‬
‫משפחות אלה שימשו משנת ‪ 1920‬ואילך כמדריכים לכמה מקבוצות הדיג‬

‫היהודיות שהגיעו לכנרת‪172.‬‬
‫סיפור התמורות שחלו בדיג היהודי בכנרת בתקופת המנדט הבריטי שזור‬
‫בסיפור השותפות של משפחת גולדצוויג היהודית ומשפחת חורי הערבית־‬
‫נוצרית בזכויות הדיג בימה‪ ,‬שותפות שהתקיימה כמה עשרות שנים‪ .‬מוצאה‬
‫של משפחת חורי ממרג' עיון שבלבנון‪ ,‬אולם בעקבות עימותים עם הדרוזים‬
‫עקרה המשפחה והתיישבה בצפת בשלהי המאה התשע עשרה‪ ,‬ובמשך השנים‬
‫תפסה מקום מכובד בקרב העדה הנוצרית בעיר‪ 173.‬אבי המשפחה‪ ,‬אסעד‬
‫אלחורי‪ ,‬היה אחד מחוכרי המסים מטעם הממשלה התורכית במחוז צפת‬

‫‪ 1 70‬חלק זה על הדיג היהודי בכנרת מבוסס ברובו על כהן־הטב ולויה‪ ,‬זכויות הדיג‬
‫בכנרת‪.‬‬

‫‪ 171‬מסטרמן‪ ,‬גליל‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬
‫‪ 172‬שמידע‪ ,‬תולדות הדיג‪ ,‬עמ' ‪ ;13-12‬ליבנה‪ ,‬העלייה השלישית‪ .‬גלברט ציין שבשנים‬
‫האחרונות שלפני מלחמת העולם הראשונה עסקה קבוצה של ‪ 30‬דייגים יהודים ספרדים‬

‫בדיג בכנרת‪ .‬ראו‪ :‬גלברט‪ ,‬היהודים והספנות‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬
‫‪ 1 73‬הרוזן‪ ,‬ארץ ירדן‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬