Page 101 - המהפכה הימית
P. 101

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪99‬‬

‫לארץ ומקומם בביסוס האחיזה היהודית בנמלי הארץ‪ ,‬בעיקר מראשית שנות‬
‫השלושים‪ .‬כאן נסתפק ונציין כי בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה נקלעה הקהילה היהודית בעיר למצוקה כלכלית‪ ,‬ובעקבות זאת חיפשו‬
‫רבים מחבריה דרכים לעזוב את סלוניקי ולמצוא פרנסה במקומות אחרים‪.‬‬
‫נכונותם של רבים מהדייגים לעזוב את עירם עלתה בקנה אחד עם מהלך שביקש‬
‫לקדם באותם ימים המשרד הארצישראלי בסלוניקי בשיתוף ההנהגה הציונית‬

            ‫בארץ‪ ,‬שמטרתו להביא קבוצת דייגים סלוניקאים לארץ־ישראל‪159.‬‬
‫החלוץ הראשון מבני סלוניקי היה הדייג שלום אשכנזי‪ ,‬שנשלח לארץ‬
‫ב־‪ 1919‬על ידי הלשכה המרכזית בסלוניקי של הפדרציה הציונית ביוון‪ 160.‬בואו‬
‫הפיח תקווה שניתן יהיה לבסס את מקצוע הדיג בארץ‪ .‬הוא התיישב תחילה‬
‫ביפו ונעזר בצבי ליברמן‪ ,‬מנהל משרד העבודה של 'הפועל הצעיר'‪ .‬אלא שכבר‬

‫העידה כי באביב תרס"ח (‪ ,)1908‬בדרכה לארץ‪ ,‬היא הגיעה באנייה בפעם הראשונה‬
‫לחוף סלוניקי‪ .‬כאשר ירדה בנמל סלוניקי‪ ,‬הייתה לה הרגשה שהגיעה אל שער ציון‪:‬‬
‫כמעט כל העובדים בנמל — הספנים‪ ,‬הסבלים והסוורים — היו יהודים‪ ,‬ובתוך הנמל‪,‬‬
‫אנשי המכס והמשרדים‪ ,‬גם הם היו כולם אחינו בני ישראל‪ .‬ראו‪ :‬רחל ינאית בן־צבי‪,‬‬
‫'ביקורי בשלוניקי ופגישות עם שלוניקאים'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;421-417‬דוד בן־גוריון ששהה‬
‫בסלוניקי במשך קצת יותר משנה (‪ )1913-1912‬העיד‪' :‬כשחייתי שם ראיתי שזוהי‬
‫העיר הכי יהודית בעולם‪ ,‬וגם בארץ ישראל אין עיר יהודית כמוה (בימים ההם) כי כל‬
‫העבודה בעיר זו — בבתי חרושת‪ ,‬ובתי מלאכה וגם בנמל — נעשית כולה בידי פועלים‬
‫יהודים‪ ,‬מה שאין כזה אז אף בארץ‪ .‬אנייה לא יכולה בשבת לצאת כי הפועלים היהודים‬
‫בנמל אינם עובדים בשבת'‪ .‬ראו‪ :‬ד' בן־גוריון‪' ,‬עיר יהודית שלא היתה כמוה בעולם'‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;416-415‬על הגורמים שדחפו את הדייגים היהודיים מסלוניקי להגר מעיר‬
‫מולדתם ולהתיישב בחוף עכו באמצע שנות העשרים ולעסוק בדיג ומדוע בסופו של‬

                                     ‫דבר כשל ניסיון זה‪ ,‬ראו‪ :‬סרוגו‪ ,‬מסלוניקי לעכו‪.‬‬
‫‪ 1	 59‬מולכו‪ ,‬ימאים סלוניקאים‪ ,‬עמ' ‪ ;40-36‬רקנטי‪ ,‬הסלוניקאים; משרד ארץ־ישראלי‪,‬‬
‫סלוניקי‪' ,‬תזכיר על הדיגים היהודים מסלוניקי — רשמים כלליים'‪ 15 ,‬באוקטובר ‪,1924‬‬

                                                                     ‫אצ"מ‪.S22\192 ,‬‬
‫‪ 	160‬ב' עוזיאל‪' ,‬כיבוש הים הישראלי על־ידי בני סאלוניקי'‪ ,‬ניומן‪ ,‬ישראל והים‪ ,‬עמ' ‪.265‬‬
‫במכתבים שכתב יצחק בן־צבי למנחם אוסישקין בשנים ‪ ,1914-1913‬שבהם תיאר את‬
‫שהותו בסלוניקי‪ ,‬עולה שמשא ומתן על הגעת ספנים יהודים סלוניקאים לארץ החל‬
‫כבר ערב מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בט"ז בשבט תרע"ד כתב בן־צבי לאוסישקין שהוא‬
‫יצא אתמול מסלוניקי אחרי שסיכם עם שני הספנים‪ ,‬מרדכי אשכנזי ואברהם מאנו‪,‬‬
‫שיגיעו ליפו‪ .‬בסיום המכתב הוא כותב‪' :‬רעיוני נושא אותי למרחוק‪ ,‬שאחרי שיסתדרו‬
‫שני הספנים הראשונים יהיו יכולים לשמש למורים לאחדים מהצעירים שלנו‪ ,‬אם‬
‫ימצאו בעלי רוח ומרץ שיתנדבו לעבוד בתור מלחים וספנים‪ .‬דבר זה תלוי אך באנשים‪,‬‬
‫אם ימצאו צעירים כאלה‪ ,‬שיחפצו להתמסר למקצוע זה‪ .‬אך על כל זה אפשר יהיה‬
‫לדבר ברצינות רק אחרי שיסתדרו אלה החלוצים הראשונים מסאלוניקי'‪ .‬ראו‪ :‬בן־צבי‪,‬‬

                                                                  ‫רשמי דרך‪ ,‬עמ' ‪.97‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106