Page 103 - המהפכה הימית
P. 103

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪101‬‬

‫והתדרדר‪ 166.‬הדבר נבע בראש ובראשונה מתנאי האקלים‪ ,‬שבגינם עונת הדיג‬
‫בחופי הארץ הייתה קצרה ונמשכה בחודשי החורף בלבד‪ .‬מי שהתפרנסו רק‬
‫מדיג נותרו עד מהרה חסרי מקורות הכנסה בשאר חודשי השנה‪ 167.‬טענה נוספת‬
‫הייתה שהימנעותה של ההנהלה הציונית מלקיים את הבטחתו של אוסישקין‬
‫להקים משק חקלאי כפרנסה משלימה לדייגים לא נתנה סיכוי לניסיונות הדיג‬
‫היהודי בעכו באותה תקופה‪ 168.‬מאורעות ‪ ,1929‬שהעצימו את העוינות הערבית‬
‫כלפי הדייגים היהודים‪ ,‬והתערערות מצב הביטחון חתמו סופית את ניסיונות‬
‫הדיג העברי בעיר עכו‪ ,‬והסלוניקאים האחרונים שעוד נותרו בה החליטו לעזוב‬
‫לחיפה ולתל אביב‪ .‬קבוצת 'הכובש' נואשה גם היא מהניסיונות להיאחז בחוף‬
‫עכו‪ ,‬אחרוני דייגיה עזבו את המקום עוד קודם למאורעות וחלקם מצאו עבודה‬

                                           ‫חקלאית במושבות בחודשי הקיץ‪169.‬‬

‫‪ 1	 66‬גטנייו [כך במקור‪ ,‬קכ"ה] בשם הדיגים היהודים מסלוניקי בעכו‪ ,‬אל מחלקת מסחר‬
‫ותעשייה של ההנהלה הציונית‪ ,‬הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל‪ ,‬ירושלים‪,‬‬

                                 ‫כ"ד בתמוז תרפ"ו [‪ 5‬ביולי ‪ ,]1926‬אצ"מ‪.S8/1327/1 ,‬‬
‫‪ 	167‬ב' עוזיאל‪' ,‬הדיגים היהודים בסלוניקי'‪ ,‬ב' עוזיאל (עורך)‪ ,‬גינזך סלוניקי א‪ ,‬תל אביב‪:‬‬
‫המכון לחקר‪ ‬סלוניקי‪ ,1961 ,‬עמ' ‪ .51-40‬תשבי תיאר מציאות שבה הסלוניקאים התנגדו‬
‫לכל שינוי וחידוש באופי עבודתם‪ ,‬וכל עבודה אחרת הייתה בזויה בעיניהם‪ .‬זו הייתה‬
‫לדעתו הסיבה העיקרית לבטלנותם הגמורה של הסלוניקאים במשך חודשי הקיץ‪ ,‬כשלא‬
‫הייתה אפשרות לעסוק בדיג‪ .‬לעומתם‪ ,‬דייגי קבוצת 'הכובש'‪ ,‬לדעת תשבי‪ ,‬היו חלוצים‬
‫טיפוסיים‪ ,‬שבשעה של חוסר בעבודת הדיג קיבלו כל עבודה אחרת‪ ,‬פשוטה ככל שתהיה‪,‬‬
‫אפילו הייתה עבודה שחורה‪ .‬מספר גדול של חברי 'הכובש' עבדו בעונה המתה בחדרה‪,‬‬
‫בזיכרון יעקב ובמושבות אחרות בעבודות מזדמנות‪ .‬ראו‪' :‬דין וחשבון של ה' נחום תשבי‬
‫אודות מצבו הנוכחי של קבוצות הדיגים הסלוניקאיים ודייגי אוצ'קוב "הכובש" בעכו‬

 ‫והצעותיו בדבר בסוס הקבוצות הללו'‪ ,‬ירושלים‪ 12 ,‬באוגוסט ‪ ,1927‬אצ"מ‪.S8/1328/3 ,‬‬
‫‪ 1	 68‬מנחם אוסישקין‪ ,‬יושב ראש הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬ביקר בסלוניקי במאי ‪ ,1924‬עוד‬
‫טרם ההגירה‪ ,‬והבטיח למתיישבים מושבה לדייגים שתהיה מסגרת כלכלית תומכת‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בשל מצבה הקשה של הקרן הקיימת באותם ימים‪ ,‬המחסור בקרקעות ראויות‬
‫להתיישבות באזור עכו ובעיקר התפיסה של רבים בהנהלה הציונית באותה עת למתן‬
‫קדימות להתיישבות חקלאית על פני ההתיישבות הימית‪ ,‬נדחתה הקמתם של מושבי‬
‫דייגים עד המחצית השנייה של שנות השלושים‪ .‬נ' תשבי‪ ,‬מזכיר לעניני מסחר‬
‫ותעשייה של ההנהלה ציונית בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל הלשכה הראשית של 'קרן‬

                                ‫קימת לישראל'‪ 11 ,‬בדצמבר ‪ ,1925‬אצ"מ‪.S8/1327/1 ,‬‬
‫‪' 1	 69‬דין וחשבון של ה' נחום תשבי אודות מצבו הנוכחי של קבוצות הדיגים הסלוניקאיים‬
‫ודייגי אוצ'קוב "הכובש" בעכו והצעותיו בדבר בסוס הקבוצות הללו'‪ ,‬ירושלים‪12 ,‬‬
‫באוגוסט ‪ ,1927‬אצ"מ‪ .S8/1328/3 ,‬הקמת משק חקלאי כפרנסה משלימה לדייגים‬
‫הייתה לנושא המרכזי בהיאחזותן של קבוצות הדייגים השונות‪ ,‬וכפי שנראה בפרק‬
‫השלישי‪ ,‬עמ' ‪ ,208-196‬משק זה היה אחד הגורמים החשובים והביא בסופו של דבר‬

             ‫להצלחתן של קבוצות הדייגים השונות שקמו בהמשך בשנות השלושים‪.‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108