Page 16 - המהפכה הימית
P. 16

‫‪ | 14‬מבוא‬

‫שנכתבו על ידי כמה מהאנשים שהיו מעורבים בהתפתחות אחד מענפי הים‬
‫השונים‪ ,‬שליוו את האירועים בעת התרחשותם‪ 6,‬ואחרים כתבו על האירועים‬
‫מנקודת מבטם שנים רבות לאחר התרחשותם‪ 7.‬אלה כאלה הם בגדר עדות‬
‫אישית הנעדרת יומרה מחקרית וניתוח ביקורתי‪ .‬פרסומים אחרים נכתבו‬
‫על ידי בלתי מעורבים ומנקודת מבט היסטורית‪ ,‬דהיינו עשרות שנים לאחר‬
‫ההתרחשויות; לעתים הפירוט בהם רב והם אף נשענים על מקורות ארכיוניים‪,‬‬
‫אלא שהכותבים‪ ,‬שאינם אמונים על הגישה המחקרית‪ ,‬לא ציינו את מקורותיהם‬
‫בפירוט ובצורה מסודרת ולא ברור מה היה היקף התיעוד שבו השתמשו ועל אילו‬
‫מסמכים ספציפיים התבססו בכתיבתם‪ .‬באורח זה‪ ,‬כתיבתם בחלק מהמקרים‬
‫נעדרת ניתוח ביקורתי של האירועים‪ 8.‬עולה שעד כה לא נכתב חיבור מקיף‬
‫ואין בנמצא מחקר מנקודת מבט רחבה‪ ,‬בגישה ביקורתית ובהסתמך על מכלול‬
‫המקורות הקיימים‪ ,‬המצביע על סיפור הים ומקצועות הים השונים בתולדות‬
‫ההתיישבות היהודית בארץ בעת החדשה‪ ,‬בשנים שקדמו להקמת המדינה‪.‬‬
‫המחקרים האקדמיים הקיימים הם כאמור ספורים וברובם המוחלט נקודתיים‪,‬‬
‫והם עוסקים בהיבטים צרים יחסית של הנושא‪ .‬הכתיבה של אלה שהיו מעורבים‬
‫באירועים בעת התרחשותם או מאוחר יותר מתאפיינת בראייה סובייקטיבית‬

                                        ‫ואין בה פרספקטיבה היסטורית ראויה‪.‬‬
‫שאלת המחקר המרכזית שהוצבה בבסיס ספר זה היא‪ :‬מה היו התהליכים‬
‫שהביאו להתגברות האחיזה היהודית בים ובחופי ארץ־ישראל בתקופת השלטון‬
‫הבריטי בארץ? במענה לכך‪ ,‬בספר זה מוצגים שחזור וניתוח של התפתחות‬
‫האחיזה של היישוב היהודי לאורך הים־התיכון‪ ,‬בכנרת ובימת החולה בתקופת‬
‫השלטון הבריטי בארבעה נושאי פעילות ימית יהודית עיקריים‪ :‬נמלים‪ ,‬ספנות‪,‬‬
‫דיג והכשרה ימית‪ 9.‬בניתוח יובחן בין ההתפתחויות שחלו בפעילויות הימיות‪,‬‬

‫וידרא‪ ,‬הדיג בארץ־ישראל; חנוך‪ ,‬יישובי דייגים; טולקובסקי‪ ,‬תולדות יפו; טולקובסקי‪,‬‬         ‫	‪6‬‬
                                                                        ‫היהודים והים‪.‬‬  ‫	‪7‬‬
                                                                                       ‫‪	8‬‬
   ‫הלפרן‪ ,‬תחיית הימאות; הים‪ ,‬נתיבי ים; הים‪ ,‬ספינות מספרות; הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪.‬‬          ‫	‪9‬‬
‫שש‪ ,‬ספר הים; אשל‪ ,‬נמל חיפה; אשל‪ ,‬המערכה לכיבוש הים; פורת‪ ,‬כובשי הדיג; נון‪,‬‬

                                                                               ‫הכנרת‪.‬‬
‫בשל כך הספר אינו עוסק בשני המקורות הימיים הנוספים של ארץ־ישראל‪ ,‬ים המלח‬
‫וים סוף‪ .‬בראשון נודע בעיקר פיתוח תעשייתי של אוצרות הטבע של הימה בראשותו של‬
‫משה נובומייסקי‪ ,‬שיזם את הקמת מפעל האשלג בתקופת המנדט לניצולם של אוצרות‬
‫ים המלח ולשם כך הקים את 'חברת האשלג הארצישראלית בע"מ'‪ .‬להרחבה על כך‬
‫ראו‪ :‬ר' אור־נר‪' ,‬מלח הארץ — תיעוש ציוני ביוזמות פרטית־ציבורית‪ :‬משה נובומייסקי‬
‫וחברת האשלג הארץ־ישראלית בשנים ‪ ,'1949-1919‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בן־‬
‫גוריון‪ ;2004 ,‬ה' טל‪ ,‬מהפכה בסדום‪ :‬השפעת חברת האשלג הארצישראלית על פיתוח‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21