Page 19 - המהפכה הימית

‫מבוא | ‪17‬‬

‫מלאה וגוברת בחשיבות הים ומעבר לעצמאות ימית בתחומי הים השונים‪ .‬אלה‬
‫שימשו מעתה תשתית חיונית לביסוס האחיזה היהודית הכוללת במרחבה של‬

‫הארץ כמדינה עצמאית‪.‬‬
‫גישת המחקר של ספר זה היא התמקדות ביחסי הגומלין שהתפתחו בין‬
‫ההתיישבות היהודית בארץ בתקופת השלטון הבריטי ובין הים מנקודת המבט‬
‫הגאוגרפית־היסטורית‪ ,‬כלומר בחינת השתנותו של הנוף בזיקה לפעילות‬
‫שהתרחשה באזור וביחידת זמן עבר מוגדרים‪ 10.‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬זהו‬
‫מחקר גאוגרפי־היסטורי־תרבותי‪ ,‬שבו נבחנים מעשי ידי האדם בנוף העבר‬
‫בזיקה לתרבות שאליה השתייך‪ .‬הנוף‪ ,‬כתוצר של פעילות אנושית‪ ,‬משקף את‬
‫הערכים התרבותיים של הקבוצה או החברה שעיצבו אותו‪ .‬במחקר היסטורי‬
‫של נוף תרבותי נבחנים תהליכים אידאולוגיים וערכים תרבותיים שעמדו ביסוד‬
‫פעולותיו של האדם שפעל באותו מרחב‪ ,‬בהנחה שהם שהיוו את הכוח המניע‬
‫והם שהנחו את הפעולות שיצרו את השינויים המרחביים‪ 11.‬ההתפתחות המדעית‬
‫המתמדת של הגאוגרפיה כולה בשנים האחרונות השפיעה גם על המתודה‬
‫של המחקר הגאוגרפי־היסטורי‪ ,‬ובעקבות זאת חלה בה העמקה‪ ,‬התפתחה‬
‫התמחות בנושאים ספציפיים ונוצרה התפצלות לענפי משנה‪ .‬אחד הבולטים‬
‫שבהם‪ ,‬שנדון לא אחת בשנים האחרונות בבמות מחקריות שונות‪ ,‬מכונה‬
‫מחקר היסטורי 'מלמטה'‪ 12.‬גישה זו מכוונת לאירועים היסטוריים ולתמורות‬

‫‪ 1 0‬ספרות מחקר תאורטית ענפה קיימת בנושא המחקר הגאוגרפי־היסטורי ונציין רק כמה‬
‫מקורות בולטים‪A. R. H., Baker, Historical-Geography and Geographical Change, :‬‬

‫‪London: Macmillan Education, 1975 ; A. R. H. Baker & G. Biger (eds.), Ideology and‬‬

‫‪;Landscape in Historical Perspective, Cambridge: Cambridge University Press, 1992‬‬

‫‪R. A. Butlin, Historical Geography: Through the Gates of Space and Time, London:‬‬

‫‪ ;Edward Arnold, 1993‬י' בן־אריה‪' ,‬למהותה של הגאוגרפיה־ההיסטורית מבחינת‬
‫ההשקפה הגאוגרפית'‪ ,‬מחקרים בגאוגרפיה של ארץ־ישראל ‪( 5‬תש"ל)‪ ,‬עמ' ‪.160-138‬‬
‫על מקומה של הגאוגרפיה־ההיסטורית הישראלית‪ ,‬ראו‪ :‬ר' רובין‪' ,‬גאוגרפיה היסטורית‬
‫בישראל — כיווני מחקר ומגמות מתודולוגיות'‪ ,‬קתדרה ‪( 100‬תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪.360-339‬‬
‫‪ 1 1‬י' בן־ארצי‪ ,‬מגרמניה לארץ הקודש‪ :‬התיישבות הטמפלרים בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד‬

‫יצחק בן־צבי‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.40-32‬‬
‫‪ 1 2‬מהחוקרים הראשונים שעסקו במחקר היסטורי בגישה זו היה אדוארד תומפסון‪ ,‬שדן‬
‫בחשיבות מחקר מעמד הפועלים באנגליה בסוף המאה השמונה עשרה וראשית המאה‬
‫התשע עשרה להבנת התהליכים ה'גדולים' בחברה ובתרבות הבריטית באותה עת‪ .‬ראו‪:‬‬

‫‪E. P. Thompson, The Making of the English Working Class, New York: Vintage Books,‬‬

‫‪ ;1963‬להרחבה על המחקר הבין־לאומי בהכוון זה למן מחקר החלוץ של תומפסון‬
‫ראו‪ :‬י' גלבר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬זיכרון ותעלומה‪ :‬הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ‪,‬‬

‫תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.80-75‬‬