Page 17 - המהפכה הימית

‫מבוא | ‪15‬‬

‫שעיקרן בחוף הים ובאזורים הקרובים לחוף‪ ,‬ובמיוחד נמלים‪ ,‬התיישבות בחוף‪,‬‬
‫דיג וחקלאות ימית‪ ,‬לבין ההתפתחות שחלה בתחום הספנות‪ ,‬בעיקר ביחס לים‬
‫העמוק ולחציית ימים‪ .‬הספנות החופית באה לידי ביטוי במיוחד בהפלגות‬
‫ובקיום יחסי גומלין עם כמה מהנמלים בארצות השכנות‪ .‬הבחנה זו באה לידי‬
‫ביטוי בשונ ּות בתהליכים הפסיכולוגיים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬הטכנולוגיים והכלכליים‬

‫שנלוו לנושאי הפעילות הימית היהודית‪ ,‬כפי שאלה יוצגו בהמשך הדברים‪.‬‬
‫הפרק הראשון בספר פורש לפנינו את הרקע ההיסטורי לנושא הים בהקשר‬
‫הקולוניאלי‪ ,‬היהודי והציוני‪ .‬לנוכח האירועים שהתרחשו בתקופת המחקר‬
‫ושנקשרו לנושא הנדון‪ ,‬הבחינה המוצעת בהמשך הספר נחלקת לארבעה פרקי‬

‫זמן עיקריים‪:‬‬
‫הפרק השני מוקדש לניתוח הניצנים והרעיונות הראשוניים של תרבות‬
‫ימית־ציונית עצמאית של היישוב היהודי החדש בארץ במחצית הראשונה‬
‫של תקופת המנדט‪ ,‬מראשית ימי השלטון הבריטי בארץ ועד שלהי ‪,1933‬‬
‫עת נחנך הנמל החדש בחיפה והחל עידן חדש ביחסו של היישוב היהודי‬
‫בארץ לים וליתרונותיו השונים‪ .‬בתקופת זמן זו הוקמה ביפו 'ועדת המים'‪,‬‬
‫שהעלתה לראשונה לסדר היום הציבורי רעיונות לאחיזה יהודית בים ובחופיו‪,‬‬
‫נעשו ניסיונות ראשונים לרכישת אניות ולהקמת חברות ספנות עברית‪ ,‬החלו‬
‫לפעול כמה קבוצות דיג יהודיות ראשונות ואף נרשמו הניסיונות הראשונים‬
‫להתארגנות מקצועית ימית‪ .‬ואולם‪ ,‬בכל אותה תקופה השליכו היישוב‬
‫ומנהיגיו את יהבם על ההתיישבות החקלאית היבשתית‪ ,‬ללא מאמץ יוצא דופן‬
‫להיאחז בחופי הארץ ובמקצועות הים השונים הכרוכים בו‪ ,‬ואכן רוב רובם של‬
‫הניסיונות בתקופה זו בתחום הימי כשלו או היו קצרי מועד ולא הביאו לשינוי‬

‫של ממש באחיזה הציונית בים‪.‬‬
‫בפרק השלישי של הספר מתוארת התמורה שחלה ביחסם של מוסדות‬
‫היישוב לים ולמקצועותיו‪ ,‬למן הגעתן של חברות הספנות הפרטיות היהודיות‬
‫הראשונות בשנת ‪ ,1934‬דרך ייסודה של 'מחלקת הים והדיג' של הסוכנות‬
‫היהודית בשנת ‪ ,1935‬ימי המאורעות בשנים ‪'( 1939-1936‬המרד הערבי') ועד‬
‫סגירתם של שערי הארץ לפעילות ימית אזרחית‪ ,‬בעקבות פרוץ מלחמת העולם‬

‫אזור ים המלח וארץ־ישראל‪ ,1948-1930 ,‬מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‪ .2010 ,‬במפרץ עקבה בים סוף לא התרחשה בתקופת‬
‫המחקר פעילות משמעותית לפיתוח החוף ומקצועות הים הנלווים‪ ,‬למעט כמה תכניות‬
‫שעלו בעניין במרוצת השנים אך לא יצאו אל הפועל‪ .‬לדוגמה ראו‪ :‬ב"כ מאירוביץ‪,‬‬
‫חיפה‪ ,‬אל נ' וידרא‪ ,‬חיפה‪ ,‬הצעה לתכנית על מפעל לדיוג במפרץ עקבה‪ 21 ,‬בפברואר‬

‫‪ ,1940‬אצ"מ‪ .S74/85 ,‬עוד על כך‪ ,‬ראו‪ :‬ביגר ורובינשטיין‪ ,‬ניסיונות בערבה‪.‬‬