Page 21 - המהפכה הימית
P. 21

‫מבוא | ‪19‬‬

‫היהודית‪ ,‬שייצגה את התפיסה הפועלית‪ ,‬שראתה בגבולות היבשתיים חלק‬
‫מתפיסות היסוד של 'גאולת האדמה' ו'כיבוש השממה'‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬על ידי‬
‫התנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬שהחזיקה בתפיסה של טריטוריה חסרת גבולות‪ ,‬שהים‬
‫היה יסוד מרכזי בה‪ ,‬ובה טבע ז'בוטינסקי‪ ,‬לראשונה כנראה‪ ,‬את המושג 'כיבוש‬
‫הים'; התפיסה הפוליטית של המחנה הפועלי־סוציאליסטי‪ ,‬שצידדה ברעיונות‬
‫של התיישבות חקלאית שיתופית‪ ,‬אל מול מציאות החיים של אנשי הים‪,‬‬
‫המבלים את זמנם בספינה‪ ,‬מרוחקים מהקבוצה ונמצאים מחוץ לבית לתקופות‬
‫זמן ארוכות‪ ,‬ובכך נתפסים כפוגעים בעקרונות הקבוצה או כמתנגדים להם;‬
‫התפיסה הכלכלית־חברתית‪ ,‬שבה התייצבה היזמות הפרטית והאנטי־ממסדית‬
‫בתחומי הים השונים‪ ,‬שייצגה במקרים רבים את המחנה האזרחי ובכך נתפסה‬
‫כהתגלמות הקפיטליזם‪ ,‬אל מול התפיסה הסוציאליסטית‪ ,‬הממסדית; ואחרונה‪,‬‬
‫התפיסה החברתית־תרבותית‪ ,‬הנוגעת בשאלות של דימוי ותדמית העיסוק‬
‫במקצועות הים‪ ,‬שנחשב כנחות‪ ,‬כמתאים ל'בעלי זרוע'‪ ,‬אל מול עובדי האדמה‪,‬‬

                 ‫החלוצים‪ ,‬מפריחי השממה ונושאי דגלה של העבודה העברית‪.‬‬
‫המחקר נועד לברר אם כיבוש הים של היישוב היהודי בארץ היה מאבק‬
‫כלכלי ומקצועי בין כמה קבוצות אינטרסים במקצועות הים השונים‪ ,‬והוא נותר‬
‫אירוע שולי‪ ,‬פריפריאלי מבחינה גאוגרפית וחברתית‪ ,‬ואולי אף כלכלית‪ .‬אם‬
‫אכן כך‪ ,‬אין בו אלא היסטוריה מקומית‪ ,‬היסטוריה 'מלמטה'‪ ,‬שלא הייתה לה‬
‫בזמנה השפעה רבה על המהלכים הגדולים של התקופה‪ .‬מנגד‪ ,‬נבחן אם אפשר‬
‫להציג את המאבק על הים כחלק מההיסטוריה 'מלמעלה'‪ ,‬דהיינו כפי שהוא‬
‫נראה מבעד למשקפי הממסד הפוליטי היהודי המרכזי‪ ,‬במסגרת המאבק הלאומי‬
‫וכחלק מהניצחון של היישוב היהודי בעימות הלאומי היהודי–ערבי שהתפתח‬
‫בארץ בשנות המנדט‪ .‬פריסת השלבים השונים במאבק על הים תאפשר את‬
‫העיסוק בשאלה זו‪ ,‬והיא תיבחן כאמור באמצעות דיון בארבעת התחומים‬
‫המרכזיים שהיו מעורבים בים ובחופי ארץ־ישראל בתקופת השלטון הבריטי‪:‬‬
‫הנמלים‪ ,‬הספנות‪ ,‬הדיג ויישובי הדייגים וההכשרה והחינוך הימי‪ .‬מתוך בחינתה‬
‫של סוגיית הים ניתן להציע ראייה נוספת‪ ,‬ואולי אף מחודשת‪ ,‬על התפתחות‬

                                           ‫המאבק הלאומי בארץ באותם ימים‪.‬‬
‫נאמנים לגישת המחקר הגאוגרפית־היסטורית‪ ,‬גישתנו המחקרית הייתה‬
‫אינדוקטיבית‪ ,‬כלומר איסוף המקורות הרבים הנוגעים לתופעה הנדונה‪ ,‬הכרתם‬
‫ולימוד פרטני שלהם‪ .‬כותרת העבודה‪ ,‬המלמדת שהעבודה עניינה ב'אחיזת‬
‫היישוב היהודי בים ובחופי ארץ־ישראל' מהזווית של הפעילות הציונית בנושא‬
‫הים‪ ,‬מעידה שמטבע הדברים רובו של החומר הראשוני והארכיוני נמצא‬
‫בארכיון הציוני המרכזי‪ ,‬ואכן החומרים שנמצאו שם שפכו אור על רוב רובן של‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26