Page 24 - המהפכה הימית
P. 24

‫‪ | 22‬פרק ראשון‬

‫והיסטוריה'‪ ,‬נחשב לאחד החיבורים הראשונים והחשובים במחקר ההיסטורי‬
‫המודרני‪ .‬ברודל ניסה לתפוס בו את כל הממדים האפשריים במחקר הים התיכון‪,‬‬
‫ובהם גישות מהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ועד לכלכלה‪ ,‬לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫לגאוגרפיה ולחקר התרבות‪ ,‬המאפשרים לפתח הסברים מעמיקים להשתנות‬
‫החברה הים־תיכונית על פני זמן‪ .‬הוא סבר שתנאי הטבע והאקלים הדומים בכל‬
‫אגן הים התיכון הניבו ציוויליזציה ים־תיכונית‪ 2.‬ההיסטוריון יהושע פראוור‬
‫הגדיר את התרבות הים־תיכונית כדתות ותרבויות שנוצרו לחופי הים התיכון או‬
‫בקרבתם‪ ,‬ואשר השפיעו באופן הדדי אלה על אלה‪ ,‬עד שנוצרה כעין סימביוזה‪,‬‬
‫חיים יחד‪ ,‬לפעמים בלתי נוחים‪ ,‬של תרבויות אלה‪ 3.‬אחדות אגן הים התיכון היא‬
‫גם נקודת המוצא של ההיסטוריון שלמה דב גויטיין‪ ,‬שבמחקרו המונומנטלי בן‬
‫חמשת הכרכים‪' ,‬חברה ים־תיכונית'‪ ,‬תיאר חברה יהודית בימי הביניים‪ ,‬שחיה‬
‫במסגרת של גאוגרפיה ותרבות ים־תיכוניות‪ 4.‬אלא שלרעיון הים־תיכוני ּות‬
‫כמרחב מקשר קמו עוררים‪ ,‬וביניהם בולטת התזה של ההיסטוריון הבלגי אנרי‬
‫פירן‪ .‬פירן הדגיש את חדירת האסלאם לאגן הים התיכון‪ ,‬כבר במהלך המאה‬
‫השביעית‪ ,‬וסגירתו‪ ,‬ולו החלקית‪ ,‬של הים התיכון לתנועת סחורות‪ ,‬כסיבה‬
‫העיקרית לאבדן חשיבותה של אירופה הדרומית‪ ,‬לדעיכת המסחר הבין־לאומי‬
‫ולהתפוררות התרבות הקלסית‪ .‬מהמאה השמינית עד המאה השמונה עשרה היה‬
‫הים התיכון מפוצל‪ .‬חופו הדרומי‪ ,‬המוסלמי‪ ,‬ניצב מול חופו הצפוני‪ ,‬הנוצרי‪,‬‬

                        ‫והוא התאפיין במתיחויות בין אומות‪ ,‬תרבויות ודתות‪5.‬‬

‫ברודל היה ממעצביה המרכזיים של אסכולת האנאלס‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪ .‬עוד על כך ראו‪:‬‬                              ‫‪	2‬‬
‫פ' ברודל‪ ,‬הים התיכון‪ :‬מרחב והיסטוריה‪ ,‬ירושלים‪ :‬כרמל‪ ,‬תשס"ב‪ .‬הרחבה על הים‬
‫תיכון והמודל ההיסטוריוגרפי הטוטלי־גלובלי של פרנן ברודל מאת עוזי אלידע‪ ,‬ראו‪:‬‬                            ‫‪	3‬‬
‫שם‪ .176-153 :‬ההיסטוריון דוד אבולעפיה הדגיש כי ההיסטוריה של הים התיכון היא‬                              ‫	‪4‬‬
‫במידה רבה ההיסטוריה של ערש התרבות המערבית ושל התהוותן של זיקות גומלין בין‬                              ‫‪	5‬‬
‫ציוויליזציות שהשפיעו עמוקות זו על זו‪ .‬ראו‪D. Abulafia, The Great Sea: A Human :‬‬
‫‪ ;History of the Mediterranean. London: Penguin, 2012‬עוד על המרחב הים־תיכוני‬
‫כיחידה היסטורית ותרבותית תחומה ומוגדרת‪ ,‬ראו‪ :‬י' שביט (עורך)‪ ,‬אנתולוגיה ים־‬

                                   ‫תיכונית‪ :‬מבואות ומקורות‪ ,‬תל אביב‪ :‬משכל‪.2004 ,‬‬
 ‫י' פראוור‪' ,‬יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים סביב הים התיכון'‪ ,‬פעמים ‪( 45‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬

‫‪S. D. Goitein, A Mediterranean Society (5 vol.), Barkeley, CA: University of California‬‬
                                                                                     ‫‪Press, 1967-1988‬‬

‫ע' סיון‪' ,‬האיסלאם והים התיכון — בחינות מחודשות בדיון על התיזה של ‪ ,'Pirenne‬הים‬
‫התיכון בתולדות ישראל (תש"ל)‪ ,‬עמ' ‪ .67-57‬עוד על המשמעויות המנוגדות של אגן‬
‫הים התיכון ראו‪ :‬אוחנה‪ ,‬לא כנענים‪ ,‬עמ' ‪ ;375-351‬ד' אוחנה‪' ,‬ז'קלין כהנוב — מבשרת‬
‫התרבות הים תיכונית בישראל'‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל ‪ ,)2003( 13‬עמ' ‪ ,55-29‬וכן‬

                                   ‫להלן בדיוננו על הים בתולדותיה של ארץ־ישראל‪.‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29