Page 175 - המהפכה הימית
P. 175

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪173‬‬

‫בסוף שנת ‪ 1937‬דווח כי החברה מעסיקה כ־‪ 70‬עובדים יהודים מבין ‪100‬‬
‫העובדים של החברה‪ .‬הייתה זו גם החברה הראשונה שהעסיקה קבוצת סוורים‬
‫יהודים מסלוניקי בפריקת האניות שלה‪ ,‬והחברה העברית הראשונה שמסרה את‬
‫עבודת הסוורות ל'חברת ארץ־ישראל לספנות בע"מ'‪ ,‬שקמה כאמור בנמל חיפה‬

                                                                ‫בשנת ‪149.1934‬‬
‫'הר ציון' ו'הר כרמל' סיימו את שירותן בארץ־ישראל לאחר פרק זמן קצר‬
‫יחסית‪ .‬בראשית שנת ‪ ,1938‬כשעגנה 'הר כרמל' בנמל הדלק של קונסטנצה‪,‬‬
‫פרצה בו שרפה ובין יתר האניות עלתה גם היא באש‪ 150.‬עם פרוץ מלחמת‬
‫העולם השנייה גויסה 'הר ציון' לשירות בצי הבריטי‪ ,‬אך סיימה את שירותה שם‬
‫בסוף אוגוסט ‪ ;1940‬בדרכה מנמל ליברפול לנמל סוואנה שבמדינת ג'ורג'יה‬
‫בארצות הברית היא הותקפה על ידי צוללת גרמנית‪ ,‬זו שילחה בה טורפדו והיא‬
‫טבעה באוקיינוס האטלנטי על ‪ 36‬אנשי צוותה‪ .‬איש צוות אחד ניצל‪ ,‬קפריסאי‬

               ‫ששימש מסיק דודים‪ .‬בין אנשי הצוות שטבעו היו ‪ 17‬יהודים‪151.‬‬
‫במהלך שירותן בחברה עשו שתי האניות ‪ 150‬הפלגות בקו חיפה‪-‬קונסטנצה‪-‬‬
‫חיפה ויצרו בכך קו עברי קבוע של אניות משא ונוסעים בין ארץ־ישראל‬
‫לאירופה‪ .‬הן הובילו ‪ 13,000‬איש ולקחו חלק ניכר בהובלת מטענים‪ ,‬בייחוד‬
‫בהובלת מטעני ההדר לרומניה ומהסחורות המיובאות מרומניה‪ 152.‬במהלך‬
‫שנות פעילותה נתקלה ה'לויד' בתחרות קשה מצד החברות הזרות‪ ,‬שחלקן‬
‫זכו בתמיכה ממשלתית נרחבת‪ .‬קשייה היו דומים לאלה שהיו מנת חלקה של‬
‫'חברת ארץ־ישראל לספנות בע"מ' ואנייתה 'תל אביב'‪ ,‬אך בניגוד לה הצליחה‬
‫ה'לויד' לפעול ולעמוד במשימותיה עד החרמת האניות על ידי הצי הבריטי‪153.‬‬

                                ‫‪ 1	 49‬סיכום שנת ‪ 1937‬בספנות העברית‪ ,‬אצ"מ‪ ,‬ב‪.S11/14/‬‬
‫‪ 1	 50‬במקומה רכשה החברה אנייה אחרת‪ ,‬שניתן לה השם 'מרים'‪ ,‬אלא שכבר בהפלגתה‬
‫השנייה לאנגליה הוחרמה גם 'מרים' על ידי הצי הבריטי‪ ,‬וכשהחלה העברת צבאות‬
‫בריטיים לאירופה היא הובאה לחופה הצפוני של היבשת‪ ,‬שם מילאו אותה הבריטים‬
‫מלט והטביעוה עם אניות אחרות‪ ,‬כדי ליצור שובר גלים זמני במקום המעגן של סירות‬

                                      ‫הפלישה‪ .‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪.113-112‬‬
‫‪ 	151‬האנייה האחרונה של ה'לויד ימי ארץ־ישראלי בע"מ' הייתה במקורה ספינת המעפילים‬
‫'מילוס'‪ ,‬שנתפסה על ידי הבריטים בשנת ‪ 1939‬ורותקה לשובר הגלים בנמל חיפה‪.‬‬
‫כעבור שנתיים העמידו אותה הבריטים למכירה‪ ,‬וה'לויד' קנתה את האנייה ושמה‬
‫הוחלף ל'אצילה'‪ .‬אלא שהייתה זו אנייה ישנה מאוד‪ ,‬והיא עברה שיפוץ חלקי בלבד‪.‬‬
‫הפלגתה הראשונה הייתה לפורט סעיד‪ ,‬שם הועמסה במטען לקפריסין‪ .‬ברגע מסוים‬
‫החלה האנייה לנטות ימינה וסופה שהתהפכה וטבעה בנמל‪ ,‬ובכך בא הקץ לחברת‬

                         ‫ה'לויד ימי ארץ־ישראלי בע"מ'‪ .‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪.157-156‬‬
                    ‫‪ 	152‬סקירה על ה'לויד ימי ארץ־ישראלי'‪ ,‬ים ‪ ,2‬פברואר ‪ ,1938‬עמ' ‪.3‬‬
‫‪ 	153‬לדעתו של זאב הים‪ ,‬הצלחתה של הלויד נבעה משילוב של גורמים‪ :‬הניהול עמד על‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180