Page 173 - המהפכה הימית

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪171‬‬

‫השחור‪' :‬ריזווליו' (‪ ,)Risveglio‬ששמה שונה ל'הר ציון'‪ ,‬ו'פרוגרסו' (‪,)Progresso‬‬
‫שקיבלה את השם 'הר כרמל'‪ .‬היו אלה אניות חזקות ויציבות‪ ,‬נפחן היה ‪5,400‬‬
‫טון כל אחת‪ ,‬מהירותן ‪ 13‬קשר ובהן מקום לכ־‪ 400‬טון משא כל אחת‪ .‬כל‬
‫אחת מהאניות לאחר שיפוצן היו מותאמות להובלת ‪ 110‬נוסעים‪ 40 ,‬במחלקה‬

‫ראשונה ו־‪ 70‬במחלקת תיירים‪146.‬‬
‫החברה קבעה לעצמה כמה עקרונות‪ ,‬שהיו אמורים לבסס אותה כחלק‬
‫מהספנות העברית‪ :‬החברה חייבת להתנהל על בסיס עסקי ומקצועי; החברה‬
‫צריכה להשתלב בבניין הארץ ולשרת את האינטרסים של הארץ; ההון המכריע‬
‫של החברה חייב להיות הון יהודי‪ ,‬כלומר הבעלות תישאר יהודית; דגל האניות‬
‫צריך להיות דגל עברי; צוות האניות צריך להיות עברי; ייעשה שימוש בתוצרת‬
‫הארץ לאספקה לאניות‪ 147.‬ואולם‪ ,‬לא תמיד עמדה החברה בעקרונותיה‪,‬‬
‫בעיקר בנוגע להעסקת צוותים יהודיים ושכר עבודה‪ ,‬ועל רקע זה נוצרו לא‬
‫אחת חיכוכים עם מועצת פועלי חיפה‪ 148.‬למרות אותם חיכוכים היו לחברה גם‬
‫הישגים‪ ,‬היא עשתה מאמצים לגייס אל שורותיה אנשי ים יהודים ולפעולותיה‬
‫נקשרו כמה מציוני הדרך בהתפתחות הספנות העברית‪ :‬אניות ה'לויד' באו‬
‫לפתיחה הרשמית של נמל תל אביב במאי ‪ ,1936‬החבל הימי לישראל‪ ,‬החי"ל‪,‬‬
‫ערך את כנס היסוד שלו ביוני ‪ 1937‬על סיפונה של 'הר ציון'‪ ,‬והחל משנת ‪1938‬‬
‫הפליג באורח קבוע באנייה זו מורה שהורה עברית לאנשי צוות‪ .‬האניות אוישו‬
‫בצוותים עבריים‪ ,‬בניסיון להקפיד על שימוש בשפה העברית וניצול האניות‬
‫ללימוד ימאים עבריים והכשרתם‪ .‬כאשר הגיעו האניות לראשונה לנמל חיפה‬
‫עם אנשי צוות איטלקים‪ ,‬הוחלפו חלק מהימאים הבלתי־מקצועיים ביהודים‪.‬‬

‫‪ 146‬הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪ ,‬עמ' ‪ ;59‬בשנת ‪ 1937‬נרשם השיא בהעברת נוסעים בקו חיפה‪-‬‬
‫קונסטנצה‪ ,‬שבו העבירה ה'לויד' למעלה מ־‪ 5,000‬נוסעים‪ ,‬שהיו ‪ 23%‬מתנועת‬
‫הנוסעים בקו זה באותה שנה‪ ,‬לעומת ‪ 3,950‬נוסעים שהובילה בשנת ‪ .1936‬גם בהובלת‬
‫סחורות על ידי החברה חלה עלייה ניכרת באותן שנים‪ :‬במקום ‪ 32,000‬תיבות פרי‬
‫הדר בשנת ‪ 1936-1935‬הובילה החברה בשנת ‪ 133,000 1937-1936‬תיבות‪ .‬ראו‪ :‬ב"כ‬
‫מאירוביץ‪ ,‬אל א' קפלן וי' גרינבוים‪ ,‬תל אביב‪ 30 ,‬לדצמבר ‪ ,1938‬אצ"מ‪ ;S11/22 ,‬שם‪,‬‬
‫דוח לא מתוארך‪ ,‬ככל הנראה בר כוכבא מאירוביץ‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ .S11/14/‬על האניות 'הר‬
‫ציון' ו'הר כרמל' כפי שבאו לידי ביטוי בשיווקה של הספנות העברית לארץ בתקופת‬
‫השלטון הבריטי‪ ,‬ראו‪A. Kohn, & K. Cohen-Hattab, ‘Tourism posters in the Yishuv :‬‬

‫‪Era: Between Zionist ideology and commercial language’, Journal of Israeli History‬‬

‫‪34(1) (2015), pp. 69-91‬‬

‫‪ 1 47‬הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪ ,‬עמ' ‪ ;62-59‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;115-109‬הלפרן‪,‬‬
‫תחיית הימאות‪ ,‬עמ' ‪ ;338-337‬גלברט‪ ,‬היהודים והספנות‪ ,‬עמ' ‪ ;80-78‬ירקוני‪ ,‬הים‪,‬‬

‫עמ' ‪.157-154‬‬
‫‪ 148‬נ' וידרא אל א' קפלן‪ 22 ,‬בנובמבר ‪ ,1936‬אצ"מ‪ ,‬ב‪.S11/14/‬‬