Page 198 - המהפכה הימית

‫‪ | 196‬פרק שלישי‬

‫בהמשך הפרק‪ ,‬עמ' ‪ ,221-219‬אך הסוכנות לא ניאותה להעניק להם אשרות‬
‫עלייה‪ ,‬כך נטען‪ ,‬בשל השתייכותם לתנועת בית"ר‪215.‬‬

‫יהיו אשר יהיו האחראים לחוסר ההצלחה בדיג המכמורת באותה העת‪ ,‬היו‬
‫אלה ללא ספק פעולות חלוץ בתחום הדיג העברי בחופי הארץ‪ ,‬שקירבו את‬
‫המתיישבים לחופי הארץ ושבהן צברו חברי הפלוגות השונות ניסיון ראשוני‬
‫בדיג מכמורת‪ .‬עם הזמן גברה נכונותם של המתיישבים לעסוק במקצועות הים‬
‫השונים וכל אלה סייעו‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬גם לשינוי שהתחולל ביחסם של‬
‫המוסדות להקמת משקי הדיג כעוגן לדיג היהודי ולביסוסה של התיישבות הקבע‬

‫לאורך החופים‪.‬‬

‫הקמת יישובי הדייגים הראשונים‬

‫הצעד הנוסף שעשתה מחלקת הים לפיתוחו של ענף הדיג הייתה הדחיפה‬
‫שנתנה להקמתם של כפרי דייגים ויישובי קבע לאורך חופי הים התיכון ולחופי‬
‫האגמים‪ ,‬הכנרת והחולה‪ .‬בן־גוריון היטיב לבטא את התובנה שהתגבשה ביחס‬

‫לחשיבותם של יישובים אלה‪:‬‬

‫אין אחיזה בים בלי אדמות חוף‪ .‬כשם שאין אחיזה באויר ובטיסה בלי‬
‫משען בקרקע‪ ,‬בלי תחנה לאוירונים [‪ ]...‬כל דונם אדמת־חוף — עולם‬
‫מלא הוא‪ ,‬מוצא למקור הברכה והישע והכוח — מוצא לים‪ ,‬ולא יסולא‬
‫במאות ואלפי דונמים שבתוך הארץ‪ .‬כפר דייגים [ההדגשה במקור] על‬
‫שפת הים — זהו שלב עליון של התישבותנו‪ .‬הוא יחבר את שני חלקי‬

‫המולדת‪ :‬היבשה והים‪216.‬‬

‫לנוכח כישלונות העבר‪ ,‬הפעם קידמה מחלקת הים את הרעיון של המשק הימי‬
‫המעורב‪ ,‬כלומר הדיג בשילוב עם ענפי חקלאות יבשתיים נוספים‪ .‬התפתחות‬
‫ענף הדיג בים התיכון ובאגמים הפנימיים הונעה מכוח המגמה ההתיישבותית של‬
‫כפרי דייגים בקיבוץ‪ ,‬שהמשק בהם יהיה מעורב ורבגוני וענף הדיג ישתלב בו‬
‫באופן אורגני‪ 217.‬היה צורך להתגבר על חלק מהגורמים המיישבים באותם ימים‪,‬‬
‫שטענו שהצורך בשדות חקלאיים בסמיכות לשפת הים המכוסה בחולות שאינם‬
‫מתאימים לעבודה חקלאית יוצר מזיגה כמעט בלתי אפשרית‪ 218.‬בנימין (בני)‬

‫‪ 2 15‬הלפרן‪ ,‬תחיית הימאות‪ ,‬עמ' ‪.302-300‬‬
‫‪ 2 16‬בן־גוריון‪ ,‬במערכה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬

‫‪ 217‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.262‬‬
‫‪ 218‬ויץ‪ ,‬התנחלותנו בתקופת הסער‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬