Page 194 - המהפכה הימית
P. 194

‫‪ | 192‬פרק שלישי‬

‫החלה העבודה היומיומית‪ ,‬ומדי בוקר נערך בחצר בית הספר מסדר‪ .‬עלה גם‬
‫הצורך לתת ביטוי להופעה החיצונית‪ ,‬ועוצבו מדים ייחודיים אחידים שאותם‬
‫היה על הקדטים ללבוש בהתאם להוראות החדשות‪ .‬חודשים אחדים לאחר‬
‫פתיחת שנת הלימודים פרסם מילר תקנות לתלמידי בית הספר הימי‪ ,‬שבהן גם‬

                               ‫נקבעו דפוסי המשטר והמשמעת של הקדטים‪199.‬‬
‫באשר להערכת פעילותו של החי"ל חלוקות הדעות‪ :‬מצד אחד נטען‬
‫שבמשך רוב שנות פעילותו ביקש לתפוס עמדה מובילה בתחום הספנות‪ ,‬אך‬
‫לרוב נכשל‪ ,‬בעיקר בניסיונותיו להיות גורם כספי בעל חשיבות בענפי הים‬
‫באמצעות גיוס כספים בחו"ל‪ ,‬ובסופו של דבר הגביל את פעילותו לשטח‬
‫ההכשרה הימית ובו זכה להצלחה מסוימת;‪ 200‬מצד אחר‪ ,‬היו שסברו כי החי"ל‬
‫היה אחד המכשירים העיקריים בהכנת התשתית הימית ופיתוחה‪ ,‬שבמידה‬
‫רבה בזכותה קמה מאוחר יותר ספנות לאומית‪ 201.‬כך או כך‪ ,‬ייסוד הליגות‬
‫הימיות העבריות‪ ,‬ולאחר מכן ייסוד החי"ל‪ ,‬נבעו במידה לא מבוטלת ממניעים‬
‫פוליטיים‪ ,‬וזאת במסגרת ניסיונם של הסוכנות היהודית ומוסדות ההנהגה‬
‫המרכזיים של היישוב להשתלט על הרכיב החינוכי שנלווה לפעילות הימית‬
‫ולשוות לו גוון לאומי‪ .‬הייתה זו תגובה לפעילויות חינוכיות בתחום הימי‬
‫שנעשו ללא זיקה שכזו‪ ,‬כמו למשל פעילותה של האגודה הימית 'זבולון'‪,‬‬
‫שבראשה‪ ,‬כך נטען‪ ,‬עמדו 'רביזיוניסטים ואלמנטים אחרים מקרב הריאקציה‬

                    ‫הבעל־ביתית‪ ,‬המתנגדים באופן ברור למרות הלאומית'‪202.‬‬

‫בקיץ ‪ 1947‬חזר לארץ בחשאי‪ ,‬כי רצה להיות שותף בבניית הצי העברי במדינה החדשה‪.‬‬
‫הוא הצטרף לחברת 'צים' ומונה לרב־החובל של האנייה 'קדמה' (על 'צים' ועל 'קדמה'‬
‫ראו בפירוט להלן בפרק החמישי‪ ,‬עמ' ‪ ;)304-285‬ים‪ ,‬אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,1946‬עמ' ‪;12‬‬
‫ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪ .168-167‬עדות ממקור ראשון על חיבתו לספנות העברית ראו נאומו‬
‫אל תלמידי בית הספר הימי על ספון ה'וולדורה'‪ 4 ,‬בספטמבר ‪ ,1946‬אצ"מ‪.S74/150 ,‬‬

                                                    ‫‪ 1	 99‬בינות‪ ,‬בית הספר הימי‪ ,‬עמ' ‪.8-6‬‬
                                                               ‫‪ 	200‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬

                                                      ‫‪ 	201‬הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪ ,‬עמ' ‪.117‬‬
‫‪ 	202‬כפי שעולה מתשובתו של אבא חושי למרכז החלוץ בברלין כשנשאל לדעתו על ייסוד‬
‫סניף זבולון בברלין‪ .‬חושי סבר שיש לדחות את ההצעה משום שאנשי 'זבולון' בארץ‬
‫מביטים בעין רעה על יצירת הליגה הימית העברית‪ ,‬בעיקר משום ש'הליגה' נתונה‬
‫למרותה הגמורה של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית‪ ,‬בה בשעה שהמקימים‬
‫והעומדים בראש 'זבולון' הם רוויזיוניסטים‪ ,‬ראו‪ :‬אבא חושי‪ ,‬חיפה‪ ,‬אל א' תרשיש‪,‬‬
‫מרכז החלוץ‪ ,‬ברלין‪ 25 ,‬במרס ‪ ,1937‬את"ה‪ .iv-250-27-2-319 ,‬עוד על המחלוקת בין‬
‫ימין לשמאל ביישוב ביחס לפיתוח התחום הימי במחצית השנייה של שנות השלושים‪,‬‬

                                                             ‫ראו להלן בסוף פרק זה‪.‬‬
   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199