Page 205 - המהפכה הימית
P. 205

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪203‬‬

‫מהבטיחה הסורית וסביבתה על עצומה שהוגשה לממשלה הבריטית‪ ,‬שבה נטען‬
‫כי כניסת היהודים לדיג מקפחת את פרנסתן ומנשלת אותן מן העבודה שעליה‬
‫התקיימו דורות רבים‪ .‬כמו כן נשלח מברק בעניין העצומה לשלטונות הסוריים‪,‬‬
‫אשר החוף המזרחי של הבטיחה נמצא עשרה מטר מגבולם‪ .‬לפי המידע שהגיע‬
‫אל מחלקת הים‪ ,‬הדברים השפיעו גם על השלטונות הבריטיים‪ ,‬ובמשרדי‬
‫הממשלה נתחדש הדיון על פרסום החוק להגבלת הדיג בכנרת‪ 240.‬עם זאת‪ ,‬ערב‬
‫מלחמת העולם השנייה הלכו ונשתנו יחסי הכוחות בתחום הדיג בכנרת לטובת‬
‫היישוב היהודי‪ ,‬והשותפות הידועה של חורי וגולדצוויג כבר איבדה באותם ימים‬
‫מכוחה גם מסיבות אחרות‪ :‬שלמה גולדצוויג‪' ,‬מלך הכנרת'‪ ,‬נטש את עסקיו‬
‫מחמת הזקנה‪ ,‬ואת חנות הדגים העביר לבנו‪ .‬מינו גולדצוויג היה שונה מאביו‪,‬‬
‫הוא היה איש 'ההגנה' ומקורב למנהיגי היישוב‪ ,‬וכאשר קמו קבוצות הדיג של‬

                                                 ‫הקיבוצים הושיט להן עזרה‪241.‬‬
‫מצפון לכנרת‪ ,‬בחלק העליון והצפוני של בקעת הירדן‪ ,‬דרומה ממקורות‬
‫הירדן‪ ,‬משתרעת בקעת החולה‪ ,‬שגם בה התרחש‪ ,‬במחצית השנייה של שנות‬
‫השלושים‪ ,‬אחד הניסיונות הראשונים להקמת יישוב דייגים‪ .‬היווצרות ימה‬
‫במקום הייתה אחת התוצאות של פליטת הלבה מהרי הגעש בגולן‪ ,‬שזרמה לתוך‬
‫בקעת החולה ויצרה מפתן גבעות בין הרי הגולן לבין הרי צפת‪ .‬השיטפונות‬
‫בירדן הביאו להצפת השטח שמצפון לגבעות‪ ,‬ובתוספת הסחף הרב שירד‬
‫מההרים שמסביב‪ ,‬שרידד את השטח‪ ,‬נוצרה קרקע פורייה להתפתחות צמחייה‬
‫עשירה ומגוונת‪ ,‬והאגם שהתהווה במקום החל נושא סממנים האופייניים לביצה‪:‬‬
‫מים רדודים‪ ,‬צמחייה עשירה ואדמה טובענית‪ .‬ביצות החולה היו עשירות בצמחי‬
‫מים שונים (גומא‪ ,‬פפירוס)‪ .‬צמחי הביצות שנרקבו במעבה האדמה יצרו שכבה‬
‫של כבול‪ ,‬שהשתרעה על שטח רחב ידיים והדגה בה הייתה רבה‪ 242.‬לקראת‬
‫סוף התקופה העות'מאנית עמדו התורכים על הצורך לייבש את הביצות‪ ,‬ומסרו‬
‫בשנת ‪ 1914‬זיכיון לכך לשתי משפחות סוריות‪ ,‬סלים בק סלאם ועומר ביהם‪,‬‬
‫בעלי 'החברה החקלאית הסורית־העות'מאנית'‪ .‬בתום מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים והסדרת תיחום קו הגבול בין ארץ־ישראל‬
‫לסוריה‪ ,‬צורף עמק החולה‪ ,‬עד מטולה‪ ,‬לשטח המנדט הבריטי על ארץ־ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬עלה בידי יהושע חנקין‪ ,‬בא כוחה של חברת הכשרת הישוב‪ ,‬לחתום‬

‫הערבים‪ .‬בניסיון התנקשות בו בפתח ביתו נרצח בטעות אנטון חבאז‪ .‬ראו‪ :‬דיווחים‬
  ‫מהשטח הערבי — הגליל המזרחי‪ 1 ,‬במרס ‪ 31 — 1942‬במאי ‪ ,1944‬אה"ה‪.105/96 ,‬‬
          ‫‪ 2	 40‬ב"כ מאירוביץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל ד"ר ב' ג'וזף‪ 20 ,‬במרס ‪ ,1940‬אצ"מ‪.S9/1579 ,‬‬
                                                                ‫‪ 	241‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪.242‬‬
                ‫‪ 	242‬על עמק החולה והיווצרות הביצות בו ראו‪ :‬קרמון‪ ,‬החולה‪ ,‬עמ' ‪.16-3‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210