Page 206 - המהפכה הימית
P. 206

‫‪ | 204‬פרק שלישי‬

‫על חוזה מכירה בין מנהלי הזיכיון הערבים‪ ,‬שבמשך ‪ 20‬שנה לא מימשו את‬
‫התכניות ולא עשו דבר לייבוש הימה‪ ,‬לבין הכשרת הישוב והסוכנות היהודית‬

                              ‫לזיכיון לייבוש שטח החולה (כ־‪ 41,000‬דונם)‪243.‬‬
‫חלוצי הדיג העברי בימה היו קבוצת נערים מיוצאי 'הנוער העובד'‪' ,‬המחנות‬
‫העולים' ו'חברת נוער גרמנית'‪ ,‬שהגיעו ב־‪ 11‬לספטמבר ‪ 1936‬ליסוד המעלה‬
‫והקימו בה פלוגת עבודה‪ 244.‬חברי הקבוצה אימצו לעצמם את השם חולתא‪,‬‬
‫שנשא את שם האגם‪ ,‬וכצעד ראשון חכרו מוועד המושבה יסוד המעלה חלקת‬
‫אדמה מדרום למושבה והקימו משק עזר‪ 245.‬שטחו הקטן יחסית של האגם בחולה‪,‬‬
‫‪ 14,000‬דונם לערך‪ ,‬אפשר לדייג לחזור בתום יום העבודה למקום יישובו‪ ,‬בלא‬
‫שייאלץ להיעדר מביתו למשך ימים מספר‪ ,‬כפי שאירע לא אחת לדייגי הכנרת‪246.‬‬
‫המלצות הוועדה המלכותית מ־‪ ,1937‬שהמחישו את המשמעות המדינית של‬
‫תפרוסת הקרקעות וההתיישבות היהודית בקביעת הגבולות של המדינה‬
‫העתידית‪ ,‬זירזו את המוסדות המיישבים לפעולה באזור‪ .‬מנהל זיכיון החולה‪,‬‬
‫חבר כפר גלעדי נחום הורביץ‪ ,‬פנה אל חברי חולתא והציע להם לשלוח את‬
‫ידם בדיג בימה‪ 247.‬הם נענו להצעתו לעבור לגור בחצר הזיכיון‪ ,‬על שפת האגם‪,‬‬
‫והתגוררו באחד מבנייניו ובסוכות‪ .‬נוסף על כך חכרו מן הכפר הערבי הסמוך‪,‬‬
‫תליל‪ ,‬כ־‪ 400‬דונם‪ ,‬שהיו מפוצלים לחלקות‪ ,‬על מנת לשלב דיג וחקלאות‪ .‬יוזמת‬
‫הורביץ להכנסת דייגים יהודים לאגם החולה‪ ,‬שנעשתה בעידודה של מחלקת‬
‫הים‪ ,‬נתקלה בתחילה בהסתייגות של חברת הכשרת הישוב‪ ,‬שחששה שהכנסתם‬

‫‪ 	243‬הרוזן‪ ,‬ארץ ירדן‪ ,‬עמ' ‪ ;176-160‬שלם‪ ,‬עמק החולה‪ ,‬עמ' ‪ ;130-127‬מ' אבי־יונה‪,‬‬
‫'תולדות עמק־חולה'‪ ,‬קרמון‪ ,‬החולה‪ ,‬עמ' ‪ .41-40‬על המאמצים שעשתה ההסתדרות‬
‫הציונית לקבל את הזיכיון לייבוש ביצת החולה עוד בשנים האחרונות שקדמו למלחמת‬

                                     ‫העולם הראשונה ראו‪ :‬הרוזן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.136-111‬‬
‫‪ 2	 44‬על ראשיתה של יסוד המעלה והקשיים הרבים שנלווה להקמתה ראו‪ :‬הרוזן‪ ,‬שם‪,‬‬

                                                                         ‫עמ' ‪.29-25‬‬
‫‪ 2	 45‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ .85‬חולתא נקראת לפי הצורה הארמית של השם חולה‪ ,‬כפי‬
‫שנזכר בתלמוד‪ .‬זהו הים הקטן בארץ‪ ,‬הנקרא גם מי מרום וים סומכי‪ .‬השם ימא דחולתא‬
‫נזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי (כלאיים ט‪ ,‬ג)‪ ,‬ובתלמוד הבבלי נזכרת גם הגרסה‬
‫'ימה של חילת' ו'ימה של חילתא' (בבא בתרא עד ע"ב)‪ .‬כמו כן‪ ,‬חבל 'חולתא' מצוין‬
‫כאחת הנחלות שנתן אוגוסטוס קיסר להורדוס (יוסף בן מתתיהו‪ ,‬קדמוניות היהודים טו‪,‬‬
‫י)‪ .‬סבורים כי מקור השם במילה 'חילת'‪ ,‬כנראה שם של מין צמח קנה‪ ,‬סוף או גומא‪.‬‬

                                                   ‫ברסלבסקי‪ ,‬הידעת‪ ,‬עמ' ‪.109-108‬‬
          ‫‪ 2	 46‬נ' וידרא‪' ,‬הדיג בארץ־ישראל לשיטותיו'‪ ,‬חנוך‪ ,‬יישובי דייגים‪ ,‬עמ' ‪. 29-27‬‬
‫‪ 2	 47‬עדותו של הורביץ על כך‪ ,‬ראו‪ :‬טיכמן־לוין‪ ,‬דייג תמיד‪ ,‬עמ' ‪ ; 27-25‬החולה נחשבה‬
‫באותם ימים פורייה יותר מהכנרת‪ ,‬שהייתה גדולה פי ‪ 13‬מהחולה אך פוריותה קטנה‬

                                                    ‫בהרבה ביחס לגודלה‪ .‬וידרא‪ ,‬שם‪.‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211