Page 206 - המהפכה הימית
P. 206
| 204פרק שלישי
על חוזה מכירה בין מנהלי הזיכיון הערבים ,שבמשך 20שנה לא מימשו את
התכניות ולא עשו דבר לייבוש הימה ,לבין הכשרת הישוב והסוכנות היהודית
לזיכיון לייבוש שטח החולה (כ־ 41,000דונם)243.
חלוצי הדיג העברי בימה היו קבוצת נערים מיוצאי 'הנוער העובד'' ,המחנות
העולים' ו'חברת נוער גרמנית' ,שהגיעו ב־ 11לספטמבר 1936ליסוד המעלה
והקימו בה פלוגת עבודה 244.חברי הקבוצה אימצו לעצמם את השם חולתא,
שנשא את שם האגם ,וכצעד ראשון חכרו מוועד המושבה יסוד המעלה חלקת
אדמה מדרום למושבה והקימו משק עזר 245.שטחו הקטן יחסית של האגם בחולה,
14,000דונם לערך ,אפשר לדייג לחזור בתום יום העבודה למקום יישובו ,בלא
שייאלץ להיעדר מביתו למשך ימים מספר ,כפי שאירע לא אחת לדייגי הכנרת246.
המלצות הוועדה המלכותית מ־ ,1937שהמחישו את המשמעות המדינית של
תפרוסת הקרקעות וההתיישבות היהודית בקביעת הגבולות של המדינה
העתידית ,זירזו את המוסדות המיישבים לפעולה באזור .מנהל זיכיון החולה,
חבר כפר גלעדי נחום הורביץ ,פנה אל חברי חולתא והציע להם לשלוח את
ידם בדיג בימה 247.הם נענו להצעתו לעבור לגור בחצר הזיכיון ,על שפת האגם,
והתגוררו באחד מבנייניו ובסוכות .נוסף על כך חכרו מן הכפר הערבי הסמוך,
תליל ,כ־ 400דונם ,שהיו מפוצלים לחלקות ,על מנת לשלב דיג וחקלאות .יוזמת
הורביץ להכנסת דייגים יהודים לאגם החולה ,שנעשתה בעידודה של מחלקת
הים ,נתקלה בתחילה בהסתייגות של חברת הכשרת הישוב ,שחששה שהכנסתם
243הרוזן ,ארץ ירדן ,עמ' ;176-160שלם ,עמק החולה ,עמ' ;130-127מ' אבי־יונה,
'תולדות עמק־חולה' ,קרמון ,החולה ,עמ' .41-40על המאמצים שעשתה ההסתדרות
הציונית לקבל את הזיכיון לייבוש ביצת החולה עוד בשנים האחרונות שקדמו למלחמת
העולם הראשונה ראו :הרוזן ,שם ,עמ' .136-111
2 44על ראשיתה של יסוד המעלה והקשיים הרבים שנלווה להקמתה ראו :הרוזן ,שם,
עמ' .29-25
2 45פורת ,כובשי הדיג ,עמ' .85חולתא נקראת לפי הצורה הארמית של השם חולה ,כפי
שנזכר בתלמוד .זהו הים הקטן בארץ ,הנקרא גם מי מרום וים סומכי .השם ימא דחולתא
נזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי (כלאיים ט ,ג) ,ובתלמוד הבבלי נזכרת גם הגרסה
'ימה של חילת' ו'ימה של חילתא' (בבא בתרא עד ע"ב) .כמו כן ,חבל 'חולתא' מצוין
כאחת הנחלות שנתן אוגוסטוס קיסר להורדוס (יוסף בן מתתיהו ,קדמוניות היהודים טו,
י) .סבורים כי מקור השם במילה 'חילת' ,כנראה שם של מין צמח קנה ,סוף או גומא.
ברסלבסקי ,הידעת ,עמ' .109-108
2 46נ' וידרא' ,הדיג בארץ־ישראל לשיטותיו' ,חנוך ,יישובי דייגים ,עמ' . 29-27
2 47עדותו של הורביץ על כך ,ראו :טיכמן־לוין ,דייג תמיד ,עמ' ; 27-25החולה נחשבה
באותם ימים פורייה יותר מהכנרת ,שהייתה גדולה פי 13מהחולה אך פוריותה קטנה
בהרבה ביחס לגודלה .וידרא ,שם.
