Page 207 - המהפכה הימית
P. 207

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪205‬‬

‫לימה תעורר התנגדות מצד הערבים ותביא להתנגשות אלימה‪ ,‬אך בסופו של‬
‫דבר ניתנה ההסכמה לעבודתם של חברי חולתא בדיג באגם‪ 248.‬מתיישבי חולתא‬
‫החלו לעבוד בדיג באגם‪ ,‬תחילה בעזרת מדריך גרמני בשם כץ‪ ,‬שנשלח מטעם‬
‫מחלקת הים לתקופה שבין חודש לחודשיים‪ ,‬ולאחר מכן עם דייג יהודי ותיק‬
‫מטבריה‪ ,‬שעבד אתם כמה חודשים נוספים‪ .‬הניסיונות הראשונים הללו אמנם‬
‫העלו כמות קטנה של דגים‪ ,‬אך המחישו לגרעין המתיישבים באזור האגם שיש‬

                                                          ‫עתיד לדיג במקום‪249.‬‬
‫מראשית כניסתם של המתיישבים היהודים לדיג בימה הגיבו הערבים בשורה‬
‫של התקפות חוזרות ונשנות לאורך חופה המזרחי‪ .‬כיבוש הדיג גבה נפגעים‬
‫וקרבנות‪ ,‬אך מציאות קשה זו מתוארת לא אחת במקורות התקופה ככזו שחישלה‬
‫את המתיישבים ושימשה גורם מלכד לעמידה על זכויותיהם ומאבק עליהן‪250.‬‬
‫הדייגים הערבים היו בעיקר אריסי החברה החקלאית הסורית‪-‬העות'מאנית‪,‬‬
‫שנמצאו על שפת האגם בעת העברת הזיכיון ומנו כ־‪ 30‬משפחות דייגים‪251.‬‬
‫אחד השיאים בהתקפות על דייגי חולתא היה ההתקפה שנערכה ב־‪ 20‬ביולי‬
‫‪ 1938‬ובה נהרגו שלושה חברים ושישה נפצעו‪ 252.‬אלא שבד בבד עם ההתקפות‪,‬‬
‫דווקא אז‪ ,‬באווירת המאורעות בארץ באותם ימים‪ ,‬החליטה ההנהגה הערבית‬

‫‪ 	248‬חברת הכשרת הישוב בארץ־ישראל בע"מ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל מ' שרתוק‪ ,‬ירושלים‪ 5 ,‬בדצמבר‬
‫‪ ,1937‬אצ"מ‪ .S53/1339/2 ,‬הנהלת הסוכנות כיוונה את חברת הכשרת הישוב לפעולה‬
‫באזור‪ ,‬מתוך כוונה לטשטש את האופי הלאומי המובהק של המפעל‪ .‬החברה‪ ,‬בניגוד‬
‫לדעתה של מחלקת הים‪ ,‬התנגדה להכנסת דיג יהודי לאגם בטענה שהכנסת יהודים‬
‫בתקופת המאורעות יכולה לעורר את הערבים להתנגדות חמורה שתביא להתנגשויות‬
‫בלתי רצויות‪ .‬במחלוקת בין הכשרת הישוב לבין מחלקת הים בנושא הדיג היהודי באגם‬
‫טענה הראשונה שהזיכיון הנמצא בידיה הוא זמני‪ ,‬עד למסירתו למוסדות אחרים‪ ,‬וכי‬
‫אין היא חברה מיישבת שצריכה לשאת באחריות למצבה של חולתא‪ ,‬אלא עליה לדאוג‬
‫להכנסות או להפסדים של הזיכיון עצמו‪ ,‬המוחכר בתשלום לחולתא לתקופה מוגבלת‪.‬‬

      ‫עוד על כך ראו‪ :‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ ;87-85‬לויה‪ ,‬ענף המדגה‪ ,‬עמ' ‪.40-29‬‬
‫‪ 2	 49‬לויה‪ ,‬ענף המדגה‪ ,‬עמ' ‪ ;30‬ב־‪ 10‬בפברואר ‪ 1938‬יצאה לראשונה קבוצה בת שלושה‬
‫חברים לעבודת הדיג במי החולה בלוויית מדריך‪ .‬הסתדרות העובדים העבריים בא"י‪,‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עלון חולתא — קבוצת הנוער העובד‪ ,‬שלש שנים לקבוצה תרצ"ז‪-‬‬

                                     ‫תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬ציטוט מעלון חולתא‪ ,‬מאי ‪.1939‬‬
‫‪ 2	 50‬לדוגמה ראו‪ :‬צבי לטוביצקי‪ ,‬חולתה‪ ,‬חמש שנות דייג‪ ,‬עמ' ‪ ;33-30‬צבי לטוביצקי‪,‬‬

                          ‫'חולתא בת עשר'‪ ,‬ים‪ ,‬אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1946‬עמ' ‪.19–18‬‬
‫‪ 	251‬טיכמן־לוין‪ ,‬דייג תמיד‪ ,‬עמ' ‪ .30-29‬עם הדייגים הערבים בחולה נמנו באותה עת גם‬
‫כמה דייגים שדגו בעבור השותפות של חורי וגולדצוויג‪ .‬לאחר זמן מה נחתם הסכם‬
‫פשרה בנוגע לזכויות הדיג בין דייגי החולה לבין מינו גולדצוויג‪ .‬עוד על כך ראו‪ :‬שם‪,‬‬

                                                                         ‫עמ' ‪.57-55‬‬
   ‫‪ 2	 52‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;24-23‬צבי לטוביצקי‪' ,‬תשע שנים לחולתא'‪ ,‬ים‪ ,‬ספטמבר ‪ ,1945‬עמ' ‪.8‬‬
   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212