Page 91 - המהפכה הימית
P. 91

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪89‬‬

‫להטענת גושי האבן על הקרונות בקצב מזורז‪ .‬כמו כן הם שכללו את השיטה‬
‫לשימוש בחומרי נפץ והצליחו להשיג שיעור גבוה יותר של גושי אבן כבדים‬
‫מזה שהושג בחציבה הערבית‪ .‬כל זה נתן את אותותיו‪ ,‬ושכרם של הפועלים‬

                                         ‫היהודים הגיע אף ל־‪ 40‬גרוש ליום‪123.‬‬
‫לבד מעבודת הפועלים היהודים במחצבה בעתלית‪ ,‬בשנות בניית הנמל נעשו‬
‫גם הניסיונות הראשונים להחדרת פועלים יהודים לנמל עצמו‪ ,‬ופועלים יהודים‬
‫בודדים הועסקו בפריקת קרונות האבן והחצץ שהגיעו מעתלית ובהשלכת אבנים‬
‫לים לצורך ייבוש שטחים‪ 124.‬אחד הגורמים הראשונים שאפשרו אחיזה יהודית‬
‫חזקה יותר בנמל הנבנה היה הגידול שחל בתחום של משלוחי פרי ההדר על‬
‫ידי חברות יהודיות דרך נמל חיפה כבר למן ראשית שנות השלושים‪ .‬בתקופה‬
‫זו נעשה גם הניסיון הראשון לקבלת עבודה בסבלות פרי ההדר‪ ,‬על ידי חברת‬
‫'פרדס'‪ ,‬שהייתה החברה הראשונה למשלוח פרי הדר דרך נמל חיפה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1930‬הסכימה החברה לראשונה למסור למועצת פועלי חיפה ‪ 10%‬מהעבודה‪.‬‬
‫מספר הפועלים שעסקו בעבודה זו נע בין ‪ 20‬ל־‪ 30‬פועלים‪ 125.‬בשנים שלאחר‬
‫מכן הלך וגדל החלק היחסי מעבודת הפריקה והטעינה של חברת 'פרדס' שניתן‬
‫לפועלים יהודים שעבדו בנמל‪ ,‬והוא הגיע לכדי ‪ 50%‬מעבודת החברה ערב‬

                                                    ‫חנוכתו של הנמל החדש‪126.‬‬

‫‪ 	123‬רפטור‪ ,‬ללא הרף‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;270 ,46-45‬גורן‪ ,‬ברל רפטור‪ ,‬עמ' ‪ .159-156‬רפטור החל‬
‫את דרכו בחיפה כעובד במחצבה‪ ,‬ומשם עבר להיות סבל ומנהיג הסבלים היהודים‬
‫בנמל בראשית שנות העשרים; בראש ועד הפועלים שעבר מנהריים לעתלית עמד הלל‬
‫דן‪ ,‬שלימים עמד בראש 'סולל בונה'‪ .‬ראו‪ :‬דן‪ ,‬בדרך לא סלולה‪ ,‬עמ' ‪ ;87-82‬בשנים‬
‫‪ 1929-1926‬שימש יצחק שדה מנהל העבודה במחצבה בעתלית‪ ,‬ולאחר מאורעות‬
‫‪ 1929‬מונה לתפקיד מנהל העבודה בבניין המזח בנמל חיפה‪ .‬ראו‪ :‬י' שדה‪ ,‬כתבים‪ ,‬תל‬

                                              ‫אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬
‫‪ 	124‬אשל‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪ ;26‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;74‬הסוכנות היהודית ייחסה‬
‫חשיבות להבטחת חלקם של היהודים בבניית הנמל‪ ,‬אם כי לא פעלה בצורה אקטיבית‬
‫ונמרצת לקדם זאת‪ .‬מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות באותם ימים‪ ,‬חיים ארלוזורוב‪,‬‬
‫מעיד ביומנו כי בביקור שערך אצל ג'ונסון‪ ,‬פקיד בכיר במחלקת האוצר של ממשלת‬
‫המנדט‪ ,‬שטיפל באותם חודשים בשאלת עבודתם של יהודים בנמל חיפה‪ ,‬לא הסתיר‬
‫ג'ונסון את דעתו והעביר ביקורת על המהנדס הראשי של הנמל על שלא שיתף מספיק‬
‫יהודים בבניית הנמל‪ .‬הוא סבר כי זמן מה קודם לכן אפשר היה להכניס בקלות כ־‪100‬‬
‫פועלים יהודים לעבודה המקצועית במלט‪ ,‬אך באותה שעה כבר קשה היה לפטר ערבים‬
‫שכבר נתקבלו לעבודה זו‪ .‬ראו‪ :‬ח' ארלוזורוב‪ ,‬יומן ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬מפלגת פועלי‬

                                                         ‫ארץ־ישראל‪ ,1953 ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 1	 25‬אבא חושי‪ ,‬חיפה‪ ,‬לא מתוארך (כנראה שלהי ‪' ,)1939‬עבודות הנמל'‪ ,‬את"ה‪,‬‬

                  ‫‪ ;iv-250-27-2-244‬עבר הדני‪ 50 ,‬שנות אגודת פרדס‪ ,‬עמ' ‪.125-121‬‬
‫‪' 1	 26‬פרדס' אגודה קואופרטיבית של פרדסנים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אל חיים ארלוזורוב‪ ,‬הסוכנות‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96