Page 89 - המהפכה הימית
P. 89

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪87‬‬

‫היהודים לבניית הנמל הייתה כנראה גבוהה לעומת האכזבה מחלקו היחסי‬
‫הקטן של היישוב היהודי בבניית הנמל‪' :‬ואם בעבודה ממש לא ניתן לעובד‬
‫העברי למלא את כל חובתו ולהינות מכל זכותו בבנין הנמל‪ ,‬הרי בעבודה‬
‫האינטלקטואלית והטכנית מקצועית מצאו להם המהנדסים הבריטיים כמעט את‬

                                 ‫כל עוזריהם בין הכוחות הטכניים היהודים'‪119.‬‬
‫המעורבות היהודית המשמעותית הראשונית בבניין הנמל החדש נרשמה‬
‫דרך החדרת יהודים לעבודה במחצבות האבן בעתלית‪ .‬מתכנני הנמל נדרשו‬
‫ל־‪ 1,300.000‬מטר אבן לבניית שובר הגלים בנמל החדש‪ .‬מתוכם ‪300,000‬‬
‫נחצבו על ידי כ־‪ 200‬פועלים יהודים שעבדו במחצבות‪ ,‬מבין כ־‪ 300‬היהודים‬
‫שהועסקו בדרך כלל בבניית הנמל‪ 120.‬בעתלית‪ ,‬הנמצאת במרחק של כ־‪17‬‬
‫קילומטר מחיפה‪ ,‬נמצא סוג האבן המתאים לכך‪ ,‬ובמקום קמו מחצבות ובהן‬
‫מיכון מתקדם לאותה תקופה לעקירת גושי אבן גדולים ככל האפשר‪ .‬את‬
‫האבנים הטעינו על קרונות רכבת והובילו אותן לנמל בחיפה‪ .‬מאות ערבים‬
‫מהכפרים הסובבים את עתלית עסקו בעבודה זו‪ .‬ההסתדרות‪ ,‬באמצעות 'המשרד‬
‫לעבודות ציבוריות ולבנין'‪ ,‬פעלה על מנת להחדיר פועלים יהודים לעבודה‬
‫במחצבה‪ 121.‬לאחר משא ומתן בין המחלקה המדינית של הסוכנות לבין ממשלת‬
‫המנדט סוכם שחלק מעבודה זו יימסר לפועלים יהודים בתנאי אחד‪ :‬שעבודתם‬
‫של הפועלים היהודים לא תעלה לאוצר הממשלה הבריטית יותר מזו הנעשית‬
‫על ידי הפועלים הערבים‪ .‬הבעיה הייתה כמובן איך לעמוד בתנאי זה ובו בזמן‬
‫להבטיח שהפועלים היהודים ירוויחו לפחות ‪ 30‬גרוש ליום‪ ,‬בעוד שכרם של‬
‫הערבים היה ‪ 15‬גרוש ליום‪ .‬הפתרון שנמצא היה כפול‪( :‬א) הנהלת הנמל‬
‫הסכימה שהעבודה של הפועלים היהודים תתבצע בקבלנות‪ ,‬ובכך הצליחו‬

                   ‫‪ 	119‬דוד כהן‪' ,‬חשבונות של מפעל'‪ ,‬דבר‪ 31 ,‬באוקטובר ‪ ,1933‬עמ' ‪.10‬‬
                                                                                 ‫‪ 	120‬שם‪.‬‬

‫‪' 1	 21‬המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין' הוקם בשנת ‪ 1921‬על ידי ההסתדרות הכללית‬
‫במטרה לאחד תחתיו את הניהול של הקבוצות הקבלניות לעבודות ציבוריות של‬
‫המפלגות 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'‪ ,‬שעסקו בעיקר בסלילת כבישים עבור‬
‫שלטונות המנדט‪ .‬בשנת ‪ ,1924‬בעקבות משבר כלכלי שאליו נקלע המשרד‪ ,‬הוחלט‬
‫לייסד חברה בשם 'סולל בונה — חברת פועלים עברית שיתופית לעבודות ציבוריות‪,‬‬
‫בניין וחרושת'‪ ,‬שתנוהל כחברה עסקית‪ .‬לשיא פעילותה הגיעה 'סולל בונה' בזמן‬
‫ה'מרד הערבי' ובתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הודות לעבודות שסופקו לה על ידי‬
‫שלטונות המנדט הבריטי‪ .‬עוד על המשרד לעבודות ציבוריות וסולל בונה ראו‪ :‬דן‪,‬‬
‫בדרך לא סלולה; א' בילצקי‪ ,‬סולל בונה ‪ ,1974-1924‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪;1974 ,‬‬
‫ד' לוי־פאור‪ ,‬היד הלא נעלמה‪ :‬הפוליטיקה של התיעוש בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד יצחק‬

                                                                       ‫בן־צבי‪.2001 ,‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94