Page 84 - המהפכה הימית
P. 84

‫‪ | 82‬פרק שני‬

‫בשנת ‪ 100.1926‬מבלי להיכנס לפרטי תכנית הבנייה של הנמל‪ ,‬יצוין שלצורך‬
‫בנייתו פותחה המחצבה בעתלית‪ ,‬וממנה הובאה האבן לבניית שובר הגלים‪.‬‬
‫פעולות הבנייה נמשכו כארבע שנים‪ ,‬מ־‪ 1929‬ועד ‪ .1933‬הנמל הועמק על ידי‬
‫שאיבת החול מן הקרקעית והערמתו על החוף‪ .‬כך נתקבל שטח מיובש של‬
‫כ־‪ 340‬דונם‪ .‬הנמל החדש היה נמל מפותח ובו שכלולים רבים‪ ,‬ביניהם שני‬
‫שוברי גלים‪ ,‬רציפים‪ ,‬מחסנים ומעגן לסירות ולדוברות‪ ,‬והוא נפתח רשמית‬
‫ב־‪ 31‬באוקטובר ‪ 101.1933‬בניית הנמל ואניות הנוסעים והמשא שבו‪ ,‬נוכחות‬
‫הספנות הבין־לאומית ואנשי הים הזרים היו לנדבך חשוב בהעמדת חיפה‬
‫במישור חשיבות כלל־אזורי וביצירת אווירה תרבותית קוסמופוליטית בין־‬
‫לאומית מיוחדת‪ ,‬שלא אפיינה ערים אחרות בארץ בתקופת המנדט‪ 102.‬ואולם‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשנות בנייתו של נמל חיפה לא נתמעטה חשיבותו של נמל יפו‪ ,‬והוא‬
‫המשיך לשנע כמחצית מכלל כמות הסחורות שעברו בנמלי הארץ‪ 103.‬רק‬
‫השביתה שפרצה בנמל יפו בראשית המרד הערבי‪ ,‬בקיץ ‪ ,1936‬העניקה לנמל‬
‫חיפה עדיפות מוחלטת בשינוע הסחורות על פני נמל יפו ונמל תל אביב‪ ,‬שני‬

                                    ‫הנמלים האחרים שפעלו בארץ באותה עת‪.‬‬

                        ‫מעורבות פועלים יהודים בבניית נמל חיפה‬

‫מנת חלקו של היישוב היהודי בעבודות הנמל הייתה משמעותית יותר בנמל‬
‫החדש שנבנה על ידי הבריטים בחיפה ושבנייתו נסתיימה בסוף ‪ .1933‬כבר‬
‫במהלך שנות העשרים גילה היישוב היהודי עניין גובר בעיר חיפה ובמפעלי‬

‫‪ 	100‬פיין‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪ ;153‬מדיניותה הכלכלית של ממשלת ארץ־ישראל המנדטורית‬
‫התבססה על העיקרון של קידום ענייניה של האימפריה הבריטית בהתחשב באינטרסים‬
‫הכלכליים של בריטניה‪ ,‬אך זאת בכך שמבחינה תקציבית תימנע ממשלת ארץ־ישראל‬
‫מכל נטל על משלם המסים האנגלי למען ארץ־ישראל‪ .‬ראו‪ :‬נ' גרוס‪' ,‬המדיניות הכלכלית‬

   ‫של המימשל הבריטי המנדטורי בארץ־ישראל'‪ ,‬קתדרה ‪( 24‬תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.157-156‬‬
‫‪ 1	 01‬לכבוד פתיחתו של נמל חיפה הוציאה ממשלת המנדט אלבום תצלומים של הנמל‪ .‬ראו‪:‬‬

‫‪Palestine Government, Opening of Haifa Harbor, 31.10.1933, Jerusalem: Goldberg’s Press,‬‬

‫‪ ;1933‬צינור הנפט של החברה העיראקית הוכנס לנמל בשנת ‪ ,1934‬ובשנת ‪ 1937‬נבנה רציף‬
‫נפט‪ .‬באותן שנים נבנה גם מזח מיוחד עבור תחנת הכוח של חיפה ממזרח לנמל‪ .‬כן הוקמה‬
‫סמוך לחוף חוות מכליות של בתי הזיקוק לשם קליטת נפט גולמי או הטענתו‪ .‬ראו‪ :‬א' סופר‪,‬‬

                  ‫'נמל חיפה'‪ ,‬סופר וקיפניס‪ ,‬אטלס חיפה והכרמל‪ ,1980 ,‬עמ' ‪.107-106‬‬
‫‪ 1	 02‬י' בן־ארצי‪' ,‬ייחודה של חיפה והתפתחותה בתקופת המנדאט'‪ ,‬מ' נאור וי' בן־‬
‫ארצי (עורכים)‪ ,‬חיפה בהתפתחותה ‪ ,1948-1918‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי‪,1990 ,‬‬

                                                                         ‫עמ' ‪.37-27‬‬
                                                    ‫‪ 1	 03‬שטרן‪ ,‬הנמל בחיפה‪ ,‬עמ' ‪.76-75‬‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89